"אנשים רבים עם טרשת נפוצה נאבקים בקשיים קוגניטיביים. המחקר הנוכחי מראה שפעילות מנטאלית כחלק מאורח החיים יכולה להפחית את השפעת הנזק המוחי על יכולות הלמידה והזיכרון. כלומר, יכולות הלמידה והזיכרון נשארות ברמה תקינה באנשים עם סגנון חיים עשיר, גם אם ישנה פגיעה רחבה במוח (אטרופיה כפי שמוצגת בסריקה של המוח). בניגוד לכך, אנשים עם סגנון חיים דל, סיכויים לסבול מבעיות קוגניטיביות היה גבוה יותר באופן משמעותי, גם אם הפגיעה במוח הייתה ברמה בינונית או קלה בלבד", כך הסביר ד"ר ג'יימס סאמוסקי, מנהל המחקר.

המחקר כלל 44 נבדקים בסביבות גיל ה- 45, אשר חולים בטרשת נפוצה זמן ממוצע של 11 שנים. כותבי המאמר מדדו סגנון חיים עשיר באמצעות ידע של מילים, אשר באופן טיפוסי נרכש באמצעות פעילויות הכוללות קריאה ולמידה אקדמית.

המחקר מצא שאלו עם סגנון חיים עשיר, היו להם תוצאות טובות יותר במבדקי זיכרון ולמידה, גם אם הייתה להם פגיעה מוחית ברמה חמורה. לדוגמא, במבחן שבוחן למידה וזיכרון מילולי, קיבלו הנבדקים עד 15 ניסיונות ללמוד רשימה של 10 מילים, ולאחר מכן נתבקשו לשלוף את רשימת המילים שוב לאחר 30 דקות. בקרב האנשים עם סגנון חיים מנטאלי עשיר, הלמידה והשליפה הייתה זהה בקרב אלו עם פגיעה מוחית קלה ופגיעה מוחית חמורה (השליפה ירדה באחוז אחד בלבד מ- 9.6 מילים ל- 9.5 מילים, אשר הבדל זה אינו מובהק סטטיסטית וכנראה שאינו מייצג הבדל אמיתי).

בניגוד לקבוצה זו, בקרב האנשים עם סגנון חיים מנטאלי דל, הלמידה הייתה איטית יותר ורמת השליפה הייתה נמוכה יותר לאחר 30 דקות בקרב הנבדקים עם רמת פגיעה מוחית גבוהה בהשוואה לאלו עם רמת פגיעה מוחית נמוכה (השליפה ירדה בכ- 16% מ- 9.6 מילים ל- 8 מילים).

הממצאים מצביעים כי סגנון חיים מנטאלי עשיר יכול לבנות את "הרזרבות הקוגניטיביות", אשר ניתן להסתכל עליהן כגורם חוסן כנגד פגיעה קוגניטיבית בעקבות המחלה. השונות ב"רזרבות הקוגניטיביות" בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, כנראה יכולה להסביר מדוע כמה אנשים סובלים מבעיות קוגניטיביות כבר בשלבים הראשונים של המחלה, בעוד שאחרים לא מפתחים בעיות קוגניטיביות עד שלבים מתקדמים מאוד, אם בכלל", כך אמר ד"ר סומוסקי.

"תוצאות אלו פותחות צוהר חדש לחקירת הטרשת הנפוצה, לכיוון שיכול להביא לשינוים משמעותיים", כך אמר ד"ר פטר ארנט, מהחוקרים המובילים בנושא קוגניציה בטרשת אשר כתב נספח למאמר הנוכחי. "ישנו הפוטנציאל שאנשים יוכלו לשפר את "הרזרבות הקוגניטיביות" בכדי להפחית, אולי אפילו למנוע, בעיות קוגניטיביות בעתיד".

ארנט ציין שהאפשרות לבנות ולשפר את ה"רזרבות הקוגניטיביות" היא זמינה ומעודדת מכיוון שבאופן טיפוסי אנשים חיים עם טרשת נפוצה שנים רבות, ובעיות קוגניטיביות הן תופעה שכיחה. "יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להעניק המלצות מעשיות, אבל זה נראה הגיוני לעודד אנשים עם טרשת נפוצה להיות מעורבים בפעילויות שיכולות לפתח את ה"רזרבות הקוגניטיביות" שלהם. פעילויות המגרות את את היכולות המנטאליות כמו תשבצים ומשחקי מילים, פעילות גופנית רגילה וקשרים חברתיים".

"ממצאים אלו דומים למחקרי קוגניציה שבחנו "רזרבות קוגניטיביות" בקרב מזדקנים ומחלת האלצהיימר", אמר ד"ר סומוסקי, "מחקרים על זיקנה הראו גם שמעורבות בתחביב המערב פעילות קוגניטיבית, כמו קריאת ספרים ומשחקי חשיבה, מהווים גורם חוסן כנגד מחלת האלצהיימר. עוד מחקרים חייבים להיערך בכדי לבחון את התרומה של פעילויות ספצפיות ל"רזרבות הקוגניטיביות" בטרשת נפוצה.

מתוך ה- ScienceDaily

בכדי לגשת למאמר המקורי לחצו כאן.

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.