מחקר חדש מצביע על קשר בין דיכאון לראייה ומציע דרך חדשה ואובייקטיבית לאבחון דיכאון קליני. 

חוקרים גרמנים ביקשו לבדוק את הקשר בין הפרעות במצב הרוח לראייה. לשם כך הם הפעילו אלקטרודה בעין אחת של 80 מתנדבים, 40 מהם סובלים מדיכאון והיתר בריאים. האלקטרודות מדדו את פעילות העצבים שמחברים את התאים קולטי האור (פוטורצפטורים)- שמגלים אספקטים שונים של אור- לעצב האופטי, אבל לא למוח.

המשתתפים ישבו בחדר שהואר באור עמום וצפו במסך ועליו משבצות שחורות ולבנות שנהפך לאפור יותר והפחית את הניגודיות בין המשבצות למשך עשר שניות, בשישה שלבים שונים של הניסוי.

החוקרים מצאו כי האותות האלקטרוניים שנשלחו לעצב האופטי היו נמוכים יותר בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. לדוגמא, כאשר צפו בשלב בו היו משבצות שחורות- לבנות, בקרב המתנדבים הבריאים הייתה פעילות עצבית גבוהה פי 3 מאשר בקרב הסובלים מדיכאון, מה שמצביע על כך שהדיכאון מפחית את היכולת להבחין בניגודי הצבע. על פי המחקר, ככל שהדיכאון ממנו האדם סובל חמור יותר, כך תפיסת הניגודיות שלו גרועה יותר.

מומחים מסבירים כי הסיבה לכך יכולה להיות בגלל שהמעבירים הבין-עצביים (נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶרים) שמווסתיים את הפעילות העצבית בראייה, יכולים להיות מעורבים גם ברגש.

בגלל שהמדידה של תפיסת הניגודיות באמצעות אלקטרודות אינה תלויה בהערכה סובייקטיבית של הנבדקים, החוקרים מאמינים כי ניתן להשתמש בטכניקה דומה על מנת לסייע באבחון אובייקטיבי של דיכאון קליני.

תרגום ועריכה: אלה הר-נוי

Biological Psychiatry, DOI: 10.1016/j.biopsych.2010.02.009

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה