מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותהאם ניתוחים לקיצור קיבה יכולים לרפא פסוריאזיס?

האם ניתוחים לקיצור קיבה יכולים לרפא פסוריאזיס?

חוקרים מדנמרק מצאו כי חולי פסוריאזיס עם השמנת יתר שעברו ניתוחי מעקף קיבה חוו שיפור משמעותי בתסמיני המחלה. התועלת לא נצפתה בקרב אלו שעברו ניתוחי טבעת מתכווננת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ניתוחים לקיצור קיבה הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים, לאחר שהוכחה יעילותם בטיפול בהשמנת יתר קיצונית וכן במצבי תחלואה נלווים להשמנה, כמו יתר לחץ דם וסוכרת.

 

באחרונה אף הוכח כי בכוחם של ניתוחים אלה לרפא באחוזים גבוהים את מחלת הסוכרת בקרב אנשים הסובלים מהשמנה וסוכרת סוג 2 במשולב.

 

עתה מצא מחקר מדנמרק כי ניתוח לקיצור קיבה שנעשה בשיטת מעקף קיבה (Gastric bypass) מקל בתסמינים של פסוריאזיס בקרב אנשים שסובלים במשולב מהשמנה ופסוריאזיס וכן אלו שמתמודדים עם שילוב של השמנה ודלקת מפרקים פסוריאטית.

 

מעקף מול טבעת

 

החוקרים ממספר מרכזים רפואיים בדנמרק ואוניברסיטת דרום דנמרק בקופנהגן בחנו את מאגר כלל תושבי דנמרק שעברו בין השנים 1997 ל-2012 ניתוחים לקיצור קיבה בשתי שיטות שונות – ניתוחי מעקף קיבה (12,364 מטופלים) וניתוחי טבעת מתכווננת (1,071 מטופלים). הגיל הממוצע לביצוע הניתוחים עמד על 41 שנים.

 

בניתוח סטטיסטי נמצא כי הנטייה לתסמיני פסוריאזיס בקרב אנשים שעברו ניתוחי מעקף קיבה הייתה נמוכה ב-48% בהשוואה לסיכון למחלה באוכלוסייה הכללית, ואילו גבוהה ב-23% בקרב אלו שעברו ניתוחי טבעת מתכווננת. בהתאמה, הנטייה לפתח פסוריאזיס חמור (severe psoriasis) הייתה נמוכה ב-56% בקרב מנותחים שעברו מעקף קיבה וגבוהה ב-18% בקרב אלו שעברו ניתוחי טבעת מתכווננת.

 

הסיכון לפתח תסמינים של דלקת מפרקם פסוריאטית היה נמוך במיוחד ב-71% בקרב מנותחים באמצעות מעקף קיבה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ונמצא גם נמוך ב-47% בקרב מנותחים באמצעות טבעת מתכווננת.

 

מהממצאים עולה כי אנשים עם השמנה ופסוריאזיס יכולים להקל על תסמיני הפסוריאזיס באמצעות ניתוחי קיצור קיבה, וכי מומלץ שיעברו ניתוחי מעקף קיבה שבהם השיפור בתסמינים משמעותי במיוחד, והסיכון להתפתחות התסמינים נמוך יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

 

שינויים הורמונאליים

 

החוקרים משערים כי הסיבה לממצאים עשויה להיות נעוצה בשינוי התזונתי שנלווה לניתוחי קיצור קיבה וכן לשינויים בפעילות הפיזיולוגית בעקבות אובדן מסת שומן לאחר ניתוח או בעקבות שינויים הורמונאליים שנלווים לניתוח. בעבודה נרמז כי יתכן והקשר להקלה בתסמיני פסוריאזיס קשורה לשינויים בהפרשת ההורמון GLP-1 לאחר הניתוח.

 

הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת JAMA Surgery. בגיליון מופיע לצד המחקר גם מאמר מערכת הקורא לבחון על רקע הממצאים את הניתוחים לקיצור קיבה ככלי טיפולי במחלות אוטואימוניות בכללותן, תוך הבנת הקשר הפיזיולוגי בין השמנה, מטבוליזם (חילוף חומרים) ואולי גם אוטואימוניות – כלומר תגובות לקויות שבהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הגוף עצמו, כפי שמתרחש בין השאר בפסוריאזיס.

 

עבודות רבות הצביעו לאורך השנים על קשר בין פסוריאזיס להשמנה וכן לסוכרת, שגם תסמיניה כאמור משתפרים לאחר ניתוחים לקיצור קיבה. מחקר אוכלוסייה נרחב מדנמרק שנסמך על מאגר של 4,614,807 נבדקים, ופורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Diabetes Care מצא כי הסיכון לפתח סוכרת גבוה ב-49% בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וגבוה פי 2.13 בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בינוני עד קשה, לאחר נטרול גורמי סיכון נלווים. גם מחקר מאוניברסיטת הרווארד שאמד את העלות הכלכלית של מחלת הפסוריאזיס בהסתמך על מאגר של 114,512 מטופלים שפורסם בפברואר 2011 העלה כי 8.7% אובחנו גם עם סוכרת והשמנה.

 

הקשר בין פסוריאזיס לסוכרת מוסבר גם בגורמי סיכון משותפים, לרבות עודף משקל והשמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול רע (LDL) גבוה בדם ועודף שומנים (טריגליצרידים) בדם. שתי המחלות – פסוריאזיס וסוכרת – נקשרו בעבודות גם עם התסמונת המטבולית שמאובחנת בשכיחות של 40% בקרב חולי פסוריאזיס בהשוואה ל-23% באוכלוסייה הכללית.

 

הממצא שתועד בעבודה הנוכחית – ולפיו ניתוח לקיצור קיבה עשוי להועיל להקלה בתסמיני פסוריאזיס – אינו חד משמעי, ובספרות הרפואית מדווחים גם תיאורים הפוכים של מקרים בהם אנשים שעברו ניתוחים לקיצור קיבה פיתחו בהמשך פסוריאזיס, ועולה החשד כי הניתוח היווה טריגר להתפתחות המחלה.

 

 

לקבוצת קיצורי קיבה בכמוני 

 

 

JAMA Surgery, doi: 10.1001/jamasurg.2016.4610