שימוש בנוגדי דיכאון עלול לגרום להזדקנות העורקים בארבע שנים. מחקר חדש שהוצג בכנס האקדמיה האמריקאית לקרדיולוגיה מצא כי בקרב גברים בגיל העמידה המשתמשים בנוגדי דיכאון יש יותר היצרות של העורקים בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בתרופות, מה שעלול להעמידם בסיכון מוגבר להתקפי לב ולשבץ.

חוקרים מאוניברסיטת אמורי בחרו לערוך את המחקר בקרב תאומים בגלל שהדמיון הגנטי בין התאומים מאפשר לבודד את ההשפעות הסביבתיות על הגוף כמו תזונה ותרופות. באמצעות אולטרא-סאונד הם מדדו את עובי הדופן הפנימית של עורקי התרדמה, העורקים הראשיים בצוואר של כ- 250 זוגות תאומים, מתוכם 59 זוגות בהם אחד מהאחים נטל תרופות נגד דיכאון והשני לא.

החוקרים מצאו כי בהשוואה לתאום שלא נטל תרופות, אצל התאום שהשתמש בתרופות דופן העורק הייתה עבה יותר, גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים לטרשת עורקים כמו עישון והשמנה. שימוש בתרופות נוגדות דיכאון נמצא כגורם לעלייה של 37 מיקרון בעובי דופן עורקי הצוואר, או במילים אחרות עליה של כ- 5% בטרשת העורקים. ראיות להתעבות העורקים בקרב מטופלים נמצאו ללא קשר לסוג נוגדי הדיכאון שנלקחו.

החוקרים מסבירים כי כל שנת חיים קשורה לעלייה של כ- 10 מיקרון בעובי דופן עורקי הצוואר, והעורקים של התאומים שהשתמשו בתרופות היו עבים בכ- 40 מיקרון בממוצע מאשר העורקים של אחיהם. לכן, לגברים שנטלו תרופות נגד דיכאון היו עורקים "זקנים" יותר בארבע שנים בהשוואה לעורקים של גברים שלא השתמשו בנוגדי הדיכאון.

דיכאון בפני עצמו עלול להעלות את הסיכון למחלות לב, אבל ההשפעה של נוגדי הדיכאון שנחשפה במחקר היא נפרדת ועצמאית מהדיכאון עצמו.

החוקרים מסבירים כי השפעות נוגדי הדיכאון על כלי הדם יכולות להיות קשורות לשינויים בכימיקלים כמו סרוטונין. הסרוטונין מסייע לתקשורת בין תאים במוח, אך פועל גם מחוצה לו ומשפיע על כלי הדם. נוגדי הדיכאון הנפוצים מעלים את רמות הסרוטונין במוח והשינויים עלולים להשפיע על כלי הדם.

יחד עם זאת החוקרים מדגישים כי לנוגדי הדיכאון תועלת קלינית שכבר הוכחה ולכן אנשים שנוטלים את התרופות לא צריכים להפסיק ליטול אותן בהתבסס על תוצאות המחקר. המחקר לא הראה קשר של סיבה ותוצאה או את המכניזם שמאחורי התופעה, ולכן נדרשים מחקרים נוספים בנושא כדי לקבוע אם יש קשר בין נוגדי דיכאון לפגיעה בכלי הדם.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת אמורי

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה