שימוש בקנבינואידים (מריחואנה סינטטית) לאחר אירוע טראומתי מונע התפתחות של תסמינים פוסט-טראומתיים בחולדות. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Neuropsychopharmacology. החוקרים מצאו שיש 'חלון זמנים' שבמהלכו מתן המריחואנה מסייע להתמודדות עם התסמינים המדמים פוסט טראומה.

החוקרות בחנו את ההשפעה של מתן קנבינואידים על היווצרות תסמינים פוסט-טראומתיים אצל חולדות - חיות חברתיות אשר מגיבות לאירועים מלחיצים וטראומתיים בצורה פיזיולוגית דומה לבני אדם.

בחלקו הראשון של המחקר חשפו החוקרות את החולדות לסטרס חריף וראו שהחולדות אכן הראו תסמינים המדמים פוסט-טראומה בבני אדם כמו תגובת בהלה מוגברת ופגיעה בלמידה.

לאחר מכן חולקו החולדות לקבוצות: קבוצה אחת לא קיבלה מריחואנה, לקבוצה אחת הוזרקה המריחואנה שעתיים לאחר החשיפה לסטרס חריף, לשנייה לאחר 24 שעות ולשלישית לאחר 48 שעות.

כעבור שבוע נמצא כי הקבוצה אשר לא קיבלה מריחואנה והקבוצה אשר קיבלה מריחואנה 48 שעות לאחר הטראומה המשיכו להראות את התסמינים של הפוסט-טראומה, אליהם נוספה גם רמת חרדה מוגברת. לעומת זאת, אצל החולדות שקיבלו מריחואנה שעתיים או 24 שעות לאחר הטראומה, נעלמו תסמיני הפוסט טראומה. עם זאת, גם חולדות אלה פיתחו רמה גבוהה של חרדה.

"המשמעות של כך היא שהמריחואנה לא מחקה את חווית הטראומה - ולכן כל החולדות היו במצב של חרדה, אלא המריחואנה באופן ספציפי מנעה את התפתחות הסימפטומים של פוסט טראומה אצל החולדות" ציינה ד"ר אירית עקירב,. ד"ר עקירב שערכה את המחקר יחד עם תלמידת המחקר אתי גנון-אלעזר, מוסיפה כי הממצאים מעידים על כך שישנו 'חלון זמנים' לאחר הטראומה שרק במהלכו מתן המריחואנה אפקטיבי. לדבריה, מכיוון שאורך החיים של בני אדם גדול בצורה משמעותית מזה של חולדות, ניתן להניח שגם חלון הזמנים אצל בני אדם ארוך יותר.

בשלב השני של המחקר ביקשו החוקרות להבין את המנגנון המוחי שפועל בעת מתן המריחואנה. לשם כך, הן חזרו על החלק הראשון של הניסוי, אולם לאחר הטראומה הן הזריקו את המריחואנה הסינטטית ספציפית לאזור האמיגדלה במוח, האזור שאחראי על התגובה במצבי טראומה. נמצא שגם במקרה זה המריחואנה מנעה התפתחות סימפטומים פוסט-טראומתיים. בעקבות כך הן הצליחו למצוא כי ההשפעה של המריחואנה מתווכת על-ידי קולטן מסוג CB1 באמיגדלה.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת חיפה

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה