מטפורמין היא תרופה נפוצה שמשמשת מזה שנים כקו טיפולי ראשון בסוכרת סוג 2. התרופה מקבוצת הביגואנידים פועלת בין השאר להפחתת ייצור הסוכר (גלוקוז) בכבד, מעלה את הרגישות להורמון האינסולין ברקמות הגוף, ומגבירה את קצב הפרשת החלבון GDF15 שמשפיע בין השאר על הפחתת רעב וצריכת קלוריות.

בשנים האחרונות מתגלות סגולות רפואיות נוספות של מטפורמין. בין השאר, כבר לפני קרוב לשני עשורים התברר כי אצל המאובחנות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, התרופה משפרת את הסיכויים ללידות מוצלחות. כמו כן, נמצא כי התרופה מסייעת להורדת משקל עודף. בשנים האחרונות נמצא כי מטפורמין מועיל בעיכוב תהליכים ניווניים שקשורים בהזדקנות. מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2018 הצביעה על יתרונה של התרופה בעיכוב התקדמות של אלצהיימר אצל סוכרתיים שטופלו בה.

בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים חדשים שמזהים יתרון למטפורמין גם במניעה של ניוון מקולרי גילי – מחלה פרוגרסיבית שמתאפיינת בניוון תאי המקולה שבמרכז הרשתית, שהיא כיום הסיבה המובילה לעיוורון בישראל. עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי מצאו שהשפעה מיטיבה זו מתגלה גם אצל מי שנוטלים מטפורמין מבלי שאובחנו עם סוכרת.

מינונים נמוכים

החוקרים מאוניברסיטת שיקגו ביקשו להעריך את תרומתה של מטפורמין במניעת ניוון מקולרי גילי בקרב מי שאינם סוכרתיים. לשם כך התבצע מחקר מקיף שכיסה נתונים מהשנים 2006 עד 2017 מתוך מאגר מידע נרחב בארה"ב (Merative MarketScan Research Database) הכולל נתוני תביעות ביטוח של כ-57 מיליון אמריקאים, חלקם מחזיקים פוליסות ביטוח פרטיות וחלקם עם תוכניות משלימות לביטוח הרפואי הלאומי Medicare המיועד למבוגרים מגיל 65 ומעלה. החוקרים ניתחו נתונים אודות נבדקים מגיל 55 ומעלה שאובחנו עם ניוון מקולרי גילי, לצד קבוצת ביקורת תואמת בגודל ובנתוני גיל, מין ותחלואה נלווית, ובחנו את תמהיל התרופות שנטלו הנבדקים בקביעות.

במחקר זוהו 231,142 נבדקים עם ניוון מקולרי בשלב כלשהו שלא היו מאובחנים במקביל עם סוכרת. הנבדקים היו בגיל 75 בממוצע, מרביתם (60.6%) נשים. להם הותאמו 232,879 נבדקים ששימשו כקבוצת ביקורת, אף הם לא סוכרתיים. לכ-1% מהמאובחנים עם ניוון מקולרי ו-1.3% מנבדקי קבוצת הביקורת היה תיעוד בתיקיהם הרפואיים כי נטלו מטפורמין לפרקי זמן משתנים בהמלצת רופאיהם, מסיבות שונות.

בניתוח מצטבר, ולאחר נטרול משתנים מתערבים, התברר כי נטילת מטפורמין במינון כלשהו במעקב של שנתיים לפחות הייתה מלווה בירידה של 17% בסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי – בעיקר כשהתרופה נלקחה במינונים נמוכים, וכשהמינון המצטבר של מטפורמין במשך השנתיים היה עד 1,080 גרם.

הניתוח מצא כי נטילת מטפורמין לוותה גם בירידה של 15% בסיכון הספציפי לניוון מקולרי יבש, השלב הראשון של מחלת העיניים – בעיקר כאשר המינון המצטבר של התרופה במשך שנתיים היה עד 600 גרם.

דווקא מי שנטלו מינון מצטבר גבוה של מטפורמין – מעל 1,080 גרם במשך שנתיים – לא תועדו עם ירידה בסיכון לניוון מקולרי גילי.

החוקרים מסכמים כי "נטילת מטפורמין נקשרת לירידה בסיכון לניוון מקולרי גילי אצל אנשים ללא אבחנה של סוכרת", וקוראים לביצוע מחקרים נוספים לבחינה וביסוס של קשר זה.

המחקר נתמך על ידי המכון לרפואה תרגומית באוניברסיטת שיקגו ומכון בקסבאום למצוינות קלינית, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2023 של כתב העת JAMA Ophthalmology.

שרשרת של תגובות

ממצאי המחקר מחזקים עבודות נוספות שפורסמו בשנים האחרונות ורמזו על היתרון של מטפורמין במניעת ניוון מקולרי גילי. במחקר נוסף שבוצע באוניברסיטת שיקגו, שממצאיו דווחו בינואר 2021 בכתב העת JAMA Ophthalmology, נמצא כי נטילת מטפורמין בקרב מאובחנים עם סוכרת מפחיתה עד 10% מהסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי. מטה אנליזה, שסיכמה ממצאים מתשעה מחקרים תצפיתיים בנושא בהשתתפות מעל ל-1.4 מיליון איש, וממצאיה פורסמו בדצמבר 2022 בכתב העת IOVS, זיהתה אפילו השפעה גדולה יותר של מטפורמין על ירידה של 19% בסיכון לניוון מקולרי גילי, כאשר בקרב מיעוטים אתניים הירידה שנצפתה בסיכון הייתה מתונה יותר.

הסיבות להשפעתה המיטיבה של התרופה מטפורמין על הסיכון לניוון מקולרי גילי אינן ברורות במלואן, אך בספרות המדעית מצטברות בשנים האחרונות מספר הערכות. בין השאר, מחקרים הדגימו כי מטפורמין מפעיל את האנזים AMPK, בתהליך שמוביל לשרשרת של תגובות ביולוגיות, ובהן הפעלת קולטנים מסוג LXR ומרכיבים נוספים שמובילים להפחתת צבירת כולסטרול בתוך תאים בגוף ולירידה בסיכון להצטברות משקעי דרוזן ברשתית שמאפיינים את השלב המקדים של ניוון מקולרי יבש. בנוסף, עבודות הדגימו כי מטפורמין מסייע להשיב לאחור תהליכי עקה חמצונית בתאי פיגמנט ברשתית, באופן שבולם את התהליך הניווני שמאפיין את המחלה. יש גם עבודות שמצביעות על האפשרות שמטפורמין מעורב בתהליכים שמונעים התפתחות כלי דם פתולוגים ברשתית בשלב המתקדם של המחלה – ניוון מקולרי רטוב.

החוקרים במחקר הנוכחי מדגישים כי העדויות על מטפורמין כתרופה למניעת ניוון מקולרי גילי "מבטיחות" על רקע "פרופיל בטיחותי גבוה, שהופך אותו למועמד אידיאלי לשימוש נרחב באוכלוסייה הכללית". מספר עבודות מרמזות על תרופות נוספות לסוכרת שעשויות לסייע בבלימת תהליכים ניווניים במקולה, אולם אלה מעורבות גם בסיכון גבוה יותר לסיבוכים כמו היפוגליקמיה, ואינן מיועדות למי שאינם מאובחנים עם סוכרת.

נכון להיום אין תרופה שאושרה על ידי רשויות בריאות בעולם בהתוויה ספציפית למניעת ניוון מקולרי גילי. האמצעים שעיקריים שהוכחו למניעת התפתחות המחלה כוללים אורח חיים בריא: גמילה מעישון – שמהווה את גורם הסיכון בר המניעה הראשון במעלה למחלה, לצד פעילות גופנית סדירה והקפדה על תזונה בריאה. מספר מחקרים זיהו תכונות מונעות ניוון מקולרי בוויטמינים C ו-E ונוגדי חמצון מסוג לוטאין וזאקסנטין שמצויים בפירות וירקות מסוימים. מרכיבים אלה נכללים גם בתוסף התזונה שהוכח כמעכב התקדמות של ניוון מקולרי, ומומלץ למאובחנים במחלה.חומצות שומן מסוג אומגה 3  המצויות בדגים שמקורם בים הצפוני וכן באגוזים שונים נמצאו במספר מחקרים עם תכונות המגנות מפני עיוורון ומונעות ניוון מקולרי גילי, אולם הממצאים הללו אינם חד משמעיים, וכיום אין המלצה גורפת לנטילת 'אומגה 3' למניעת המחלה.

עוד על מניעה ועיכוב של ניוון מקולרי גילי

JAMA Ophthalmology, doi: 10.1001/jamaophthalmol.2023.5478