אחת השאלות הנפוצות ביותר בהן אני נתקלת בעבודתי כנטורופתית היא "אם לא אצרוך מוצרי חלב מהיכן אקבל סידן?" ובעקבותיה ההצהרה "אם לא אצרוך מספיק סידן אסבול מעצמות חלשות". ואכן, בקרב הציבור הרחב מבוססת היטב התחושה כי צריכת מוצרי חלב משמעותה עצמות חזקות. תאמר למישהו את המילה סידן וקרוב לוודאי שהתמונה הראשונה שתעלה בראשו תהיה של כוס חלב. האומנם מדובר בעובדה מדעית או פרי מסעות פרסום של מועצת החלב?
שיעור השברים בעצם האגן הגבוה בעולם הוא דווקא בארה"ב. אחריה מובילות ברשימה עוד מדינות משגשגות בעולם המערבי. בכולן צריכת מוצרי חלב היא חלק בלתי מבוטל מהתזונה היומית. בהתחשב בעובדה כי בדיאטה האמריקאית 75% מצריכת הסידן מקורה במוצרי חלב, הדבר מעלה שאלות מהותיות לגבי תפקידם של מוצרי חלב בבריאות העצם.
מחקר האחיות המפורסם מאוניברסיטת הרווארד, שעקב במשך 18 שנים אחרי 72 אלף נשים, לא מצא קשר בין צריכת חלב לבין ירידה בצפיפות העצם או בשיעור השברים. המחקר אף מצא כי נשים שצורכות מוצרי חלב פעמיים ביום סבלו מאותו שיעור שברים כמו נשים שצרכו חלב פעם בשבוע או פחות.
ועדת הרופאים לרפואה אחראית - בה חברים רופאים מכובדים כגון פרופסור דין אורניש ואחרים מהמוסדות האקדמים המובילים בארה"ב - פרסמה עוד בשנת 2001 את ההצהרה כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב לא הוכיחה את עצמה כמונעת שברים בעצמות האגן.
ואכן בארצות רבות בשאר חלקי העולם כגון סין, יפן, אפריקה ובעוד ארצות במזרח הרחוק ובאסיה בהן צריכת מוצרי חלב אינה חלק מהדיאטה המקובלת, שיעור השברים בעצם האגן נמוך במאות אחוזים מזה המקובל במערב.
"מחקר סין", הנחשב לאחד המחקרים המקיפים ביותר בתחום התזונה, עקב אחרי שמונה עשר אלף בני אדם בסין הכפרית במשך מספר רב של שנים ומצא כי למרות שמוצרי חלב אינם חלק מהתזונה המקובלת, שיעור שברי עצם האגן נמוך בעשרות אחוזים משיעור השברים בארה"ב.
עלים ירוקים לסוגיהם השונים כגון תרד, ברוקולי, גרעיני שומשום מלא, סרדינים, שעועית לבנה, שקדים ודגנים מסוג טף ואמרנט הם רק מספר דוגמאות למאכלים העשירים בסידן וגם במינרלים אחרים החיוניים לבריאות העצם.
אם נדרג את תכולת הסידן של מזונות שונים על-פי הערך הקלורי שלהם נמצא כי חלב איננו ניצב במקומות הראשונים. ב- 100 קלוריות של חלב מלא יש 130 מ"ג של סידן, לעומת זאת ב- 100 קלוריות של סרדינים יש 220 מ"ג סידן, ב- 100 קלוריות של פטרוזיליה יש 400 מ"ג סידן וב- 100 קלוריות של במיה יש 300 מ"ג סידן. כלומר תזונה עשירה בסידן אינה חייבת להיות תזונה עשירה במוצרי חלב.
עובדה נוספת הגורמת למוצרי חלב לאבד את מקומם כמקור המזון המועדף לסידן היא העובדה שאחוז ניכר של אנשים באוכלוסייה אינו מסוגל לעכל מוצרי חלב בצורה מיטבית. וזואת בעיקר בגלל חוסר באנזים לקטאז המפרק את חלבוני החלב.
סקירה של הספרות המדעית מדגימה כי המחקר אינו תומך בהנחה הפופולארית כי דיאטה עשירה במוצרי חלב משמעותה עצמות בריאות וחזקות. מוצרי חלב אינם מקור מועדף לסידן. למעשה מאכלים אחרים מהווים מקורות מועדפים לסידן ולבריאות העצם שכן רבים מהם מכילים ויטמנים ומינרלים נוספים המאפשרים קליטה מיטבית יותר של סידן בגוף.
בריאות העצם מושתת על מספר רב של גורמים. סידן הוא רק אחד מהם. בדיוק באותו האופן שבו בכדי לבנות בית חזק נזדקק ליותר מאשר מלט, כך גם בשביל לשמור על בריאות העצם נזדקק ליותר מאשר סידן. פעילות גופנית, צריכה מרובה של ירקות ופירות ושומנים בריאים, תפקוד אופטימאלי של מערכת העיכול וחשיפה מתונה לשמש כולם מרכיבים הכרחיים בבריאות העצם, ולמעשה בבריאות של כל שאר המערכות בגוף.
* שרון בר-גיל היא מומחית מהיחידה לרפואה משלימה במרכז דווידוף, בית החולים בילינסון והיא הרבליסטית קלינית מוסמכת בעלת דוקטורט PHD RH AHG.
רוצים לדעת כמה סידן יש במזון שלכם? למחשבון סידן במזונות