הטיפול המניעתי העיקרי ברוב החולים לאחר שבץ מוח או אירוע מוחי חולף (TIA) הינו בתכשירים נוגדי צימות טסיות כגון אספירין, פלויקס או אגרנוקס. לעיתים עולה הצורך להפסיק את הטיפול לפני פרוצדורות טיפוליות במהלכן עולה הסיכון לדמם. חוקרים מבית החולים הנרי פורד במישיגן ביקשו לבדוק אם יש הצדקה לכך שאנשים שעברו שבץ יפסיקו את הטיפול לפני בדיקת קולונוסקופיה. 

ההחלטה לגבי הפסקת הטיפול לפני הפרוצדורה עשויה להיות מורכבת - מחד הפסקת הטיפול עלולה להעלות את הסיכון לאירוע חוזר, אולם מאידך אי-הפסקת הטיפול מעלה סיכון לסיבוכים בזמן הפרוצדורה.

מחקר חדש עקב, בדיעבד, אחר 177 חולים לאחר אירוע מוחי או אירוע מוחי חולף שטופלו במדללי הדם ועברו קולונוסקופיה. 42 מתוכם הפסיקו את הטיפול לפני הפרוצדורה בעוד שהאחרים המשיכו אותו.

המחקר שפורסם בכתב העת Journal of stroke and cerebrovascular diseases בדק שכיחות של ארבעה סיבוכים בשתי הקבוצות: אירוע מוחי, התקף לב, פקקת ורידית או דמם. מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפה הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בסיבוכים השונים.

חשוב לזכור כי מדובר במדגם קטן יחסית שעקב אחר חולים שעברו פרוצדורה אחת בלבד - קולונוסקופיה. בנוסף, המחקר נעשה בדיעבד ולא תוכנן מראש, כך שהמידע העולה ממנו עשוי להיות בעייתי.

בשלב זה יש לשקול את הפסקת או המשכת הטיפול בנוגדי צימות בחולים לאחר שבץ לפני פרוצדורות באופן פרטני ולהעריך את התועלת מול סיכון בכל חולה בנפרד. בחלק מהמקרים קיימת גם אפשרות לעבור לטיפול בזריקות קלקסן עד יום לפני הניתוח. לכן חשוב להתייעץ עם הנוירולוג המטפל לפני ביצוע הפרוצדורה ולא לבצע החלטה באופן עצמאי.

Journal of stroke and cerebrovascular diseases doi:10.1016/j.jstrokecerebrovasdis