טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
האם חיסון ימנע התפתחות של טרשת נפוצה?
מחקר: חיסון לשחפת עוזר לעצירת התפתחות טרשת נפוצה באנשים שהראו סימנים ראשונים למחלה
מחקר חדש מעלה את האפשרות שקיימת דרך להפחית את הסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה, כשמתחילים להופיע סימנים מוקדמים למחלה. האמצעי – חיסון המיועד למניעת שחפת.
המחקר שפורסם בכתב העת Neurology כלל 73 אנשים אשר הראו סימנים ראשונים היכולים להצביע על התפתחות של מחלת הטרשת הנפוצה, כמו נימולים, בעיות בראייה או בשיווי המשקל, בנוסף לממצאי MRI המציגים סימנים של מה שמוגדר כ"אירוע קליני בודד" (Clinically Isolated Syndrome).
כמחצית מהאנשים שאובחנו עם אירוע קליני בודד יפתחו טרשת נפוצה ודאית בתוך שנתיים, בעוד ש-10% מהם לא יחוו יותר סימפטומים הקשורים לטרשת נפוצה.
33 מהנבדקים קיבלו חיסון הנקרא BCG, המכיל חיידקי שחפת מוחלשים. 40 המשתתפים האחרים קיבלו פלצבו (תרופת דמה). כל הנבדקים עברו סריקות MRI אחת לחודש לאורך 6 חודשים. לאחר מכן הנבדקים טופלו באינטרפרון בטא 1a, למשך שנה ובהמשך הם קיבלו טיפול תרופתי בהתאם להמלצת הנוירולוג. החוקרים האיטלקים בחנו אצל מי מהמשתתפים התפתחה טרשת נפוצה ודאית במהלך 5 שנים מתחילת המחקר.
לאחר 6 החודשים הראשונים, אצל משתתפים שקיבלו את החיסון הופיעו פחות נגעים במוח (אחד הסימנים להתפתחות המחלה) בהשוואה למשתתפים שקיבלו פלצבו. בממוצע, לאלו שקיבלו את החיסון היו רק 3 נגעים בהשוואה ל-7 נגעים במשתתפים שקיבלו פלצבו.
לאחר 5 שנים, 58% מהאנשים שקיבלו את החיסון לא פיתחו טרשת נפוצה, בהשוואה ל-30% בלבד שלא פיתחו טרשת נפוצה בקרב המשתתפים שקיבלו פלצבו.
החוקרים אומרים כי התוצאות מעודדות ומבטיחות, אבל יש צורך במחקרים נוספים כדי ללמוד על הבטיחות וההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. הם מדגישים כי אל לרופאים להתחיל להשתמש בחיסון כדי לטפל בטרשת נפוצה או בהתקף קליני בודד.
בנוסף לפוטנציאל הטיפולי שהמחקר מספק, הוא גם תומך ב"תיאוריית ההיגיינה" כאחת הסיבות להתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה.
לפי תיאוריית ההיגיינה, השאיפה לניקיון, סטריליות והשימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, מגבירים את שכיחותן של מחלת הטרשת הנפוצה ומחלות אחרות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. התיאוריה גורסת כי חשיפה מוקדמת למזהמים בתקופת הילדות מפחיתה את הסיכון לאותן מחלות אוטואימוניות, בכך שהיא מעודדת את הגוף לפתח מערכת חיסונית יעילה ויציבה.
אחת ההנחות, שעדיין אינה מבוססת, היא שהחיסון החי לשחפת בו השתמשו בניסוי הביא לייצוב המערכת החיסונית ולהפחתת התגובה האוטואימונית. כלומר שהמערכת החיסונית הפחיתה את הזיהוי השגוי של רקמות הגוף - כמו המיאלין במקרה של טרשת נפוצה - כגורם זר אותו צריך לתקוף.
יולו
המאמר... הקשר בין חיידק השחפת וטרשת נפוצה, הוא מאוד מעניין. אבל אין ספק שהקשר בין המחלה לאוכלוסיות חיידקים הוא חשוב ועוד לא נחקר מספיק. אני אישית חוששת מחיסונים, כי את ההתקף הראשון שלי קיבלתי לאחר חיסון שניתן לי בעבודה להפטטיס B כמובן שיכול להיות שזה מקרי, אבל יש לי חשש שהחומרים שיש בחיסונים (בעיקר האדג'ונטים) עלולים לזרז משהו שקשור במחלה