מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותהאם חיידקי המעיים יהפכו לכלי המסייע לאבחון מחלות?

האם חיידקי המעיים יהפכו לכלי המסייע לאבחון מחלות?

מחקר שפורסם בכתב העת Science מגלה כי מצבים בריאותיים מייצרים שינוי בחיידקי המעיים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בני אדם נושאים במעיים טריליונים של מיקרובים וחיידקים, אלו מצטברים לאורך החיים ומתיישבים במעיים כבר בגיל צעיר. מחקר חדש שבדק את הגנטיקה של אותם חיידקים מצא כי מושבת החיידקים נשארת יציבה לאורך השנים אך משתנה בעת שינויים שונים בבריאות.


השינויים בהרכב החיידקים במעיים בעקבות שינויים במשקל, מחלות סרטן ומחלות אוטואימוניות ידועות מזה זמן, אך מגבלות שונות לא אפשרו לבדוק מה קרה בזמן שאדם הוא בריא, ומה קורה למושבות החיידקים וכיצד שינויים אלו מופיעים.


כעת חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס שבארה"ב החליטו לחקור את מושבות החיידקים. על מנת לבצע את המחקר ביקשו החוקרים למפות את הגנום של מושבות חיידקי המעיים ובכך להבין את סוגי הזנים ואת הרמת היציבות שלהם, אך מגבלות שהיו קיימות בצורת המיפוי גרמו להם לפתח תהליך מיפוי חדש המוריד את הסיכוי לשונות בשל טעות במיפוי. לאחר מכן החלו למפות את מושבות החיידקים באמצעות דגימות צואה מ-37 מתנדבים במשך 5 שנים, והתוצאות היו מפתיעות.


החוקרים מצאו כי קיימת יציבות משמעותית בהרכב הזנים של החיידקים במעיים לאורך שנים, וניתוח שעשו לנתונים הראה כי ככל הנראה הזנים הללו קיימים כבר עשרות שנים במעיים. עוד מצאו החוקרים כי לקרובי משפחה יש תאימות יחסית גבוהה בסוגי הזנים של חיידקים במעיים, מה שמחזק שהחיידקים הללו עוברים ומתנחלים מבני משפחה בגיל צעיר.


עוד מצאו החוקרים כי שינויים במשקל היוו גורם מנבא טוב יותר לשינוי במושבת החיידקים, מאשר הפרשים בין זמני דגימה.


לדברי החוקרים היציבות הקיימת המארג החיידקים במעיים יחד עם העובדה כי החיידקים רגישים לשינויים הנגרמים משינויים פיזיולוגיים כמו שינוי משקל מאששים את המחשבה כי מעקב אחר מצב חיידקי המעיים יוכל להוות כלי לאבחון של מחלות ושינויים פיזיולוגיים בעתיד כמו ג מטרה לטיפולים שונים.


J.J. Faith et al., “The long-term stability of the human gut microbiota,” Science, 341: tbc, 2013