כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
האם חולי דיאליזה מאושפזים מקבלים פחות מדי אריתרופואטין?
חולי דיאליזה מתאשפזים לעיתים תכופות, ופעמים רבות בעת שחרורם הם מפתחים אנמיה. חוסר מתן אריתרופואטין במהלך אשפוזים תורם להתפתחות האנמיה במהלך האשפוז.
רמות ההמוגלובין נמוכות פעמים רבות בחולי דיאליזה לאחר שחרורם מאשפוזים. אין מידע לגבי הטיפול באנמיה שלהם במהלך אשפוזם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לאפיין את הטיפול באנמיה, ובמיוחד מתן טיפול בתכשירי אריתרופואטין, במהלך אשפוזים של חולי דיאליזה.
במחקר נמצא כי חולי דיאליזה אושפזו בממוצע 1.8 פעמים לחולה בין השנים 2004-2005 ובין 2005-2006. ממוצע ימי האשפוז לחולה בין 2004-2005 היה 13.3 ימים ובין השנים 2005-2006 ממוצע ימי האשפוז היה 12.8 ימים לחולה. 44% מהאשפוזים של חולי דיאליזה היו מעל ל-7 ימים.
רבים מהאשפוזים של חולי הדיאליזה היו בעקבות סיבוכים ותחלואה הנלווית למחלת הכליות. רק 13% מהחולים קיבלו והמשיכו טיפול באריתרופואטין במהלך אשפוזם בין השנים 2004-2005 ורק 11% מהחולים שאושפזו המשיכו טיפול באריתרופואטין בין השנים 2005-2006.
בקרב חולים שאושפזו לפרק זמן של 4-7 ימים - פחות מ-20% מהחולים המשיכו לקבל תכשירי אריתרופואטין. ככל שמשך האשפוז התארך יותר, כך יותר חולים המשיכו וקיבלו אריתרופואטין.
החוקרים מסיקים כי חולי דיאליזה מתאשפזים לעיתים קרובות יחסית . במהלך אשפוזים בני פחות משבוע ימים, רובם אינם ממשיכים לקבל את הטיפול באריתרופואטין, מה שתורם ככל הנראה להתפתחות של האנמיה שנצפית ברבים מהם לאחר השחרור.
www.medscape.com/viewarticle/714814_4
תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה
ד"ר נעמי לוין יינה
המדיניות הנהוגה במרבית בתי החולים היא לא לתת זריקות אריתרופואטין לחולים המאושפזים, אלא אם החולה מביא את המזרקים מביתו. מדובר כמובן בעיקר בחולים אשר מאושפזים בבי"ח שאינו המקום הקבוע בו הם מבצעים את הדיאליזה שלהם.
כאשר מדובר באשפוז קצר של מס' ימים, אכן פעמים רבות החולה, או בעצם בני משפחתו, אינם מביאים את המזרקים מיחידת דיאליזת האם של החולה, והחולה אינו מקבל את הטיפול, מה שמוביל לעיתים להתפתחות של אנמיה.
באשפוזים ממושכים, המשפחה מצליחה להביא לעיתים את המזרקים של האריתרופואטין, והחולה "זוכה" להמשך הטיפול גם במהלך אשפוזו.
לכן, המצב המתואר בידיעה זו, אינו שונה מהמצב פה בארץ.
אברהם פ.
השאלה שבכותרת, אמורה להיות שונה.
המחקר הרי נעשה בחו"ל, לכן השאלה והתשובה אמורות להיות מתאימות למדיניות הנהוגה בארץ.
אני מצפה לתשובה המתארימה לתנאי הארץ.
באופן פרטי, ידוע לי כי לא ממהרים להזריק אריתרופואיטין למאושפז בארץ, עם סימני אנמיה. אני, פשוט ביקשתי וגם קיבלתי, באישפוזי, כמושתל, זריקת אריתרופואיטין ברגע שתוצאות בדיקת הדם הראתה סימני אנמיה.
האם זה מקובל? האם צריך לדרוש? האם יענו לבקשה?