מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותהאם חולי דיאליזה מאושפזים מקבלים פחות מדי אריתרופואטין?

האם חולי דיאליזה מאושפזים מקבלים פחות מדי אריתרופואטין?

חולי דיאליזה מתאשפזים לעיתים תכופות, ופעמים רבות בעת שחרורם הם מפתחים אנמיה. חוסר מתן אריתרופואטין במהלך אשפוזים תורם להתפתחות האנמיה במהלך האשפוז.


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

רמות ההמוגלובין נמוכות פעמים רבות בחולי דיאליזה לאחר שחרורם מאשפוזים. אין מידע לגבי הטיפול באנמיה שלהם במהלך אשפוזם.

 

מטרת המחקר הנוכחי היתה לאפיין את הטיפול באנמיה, ובמיוחד מתן טיפול בתכשירי אריתרופואטין, במהלך אשפוזים של חולי דיאליזה.

 

במחקר נמצא כי חולי דיאליזה אושפזו בממוצע 1.8 פעמים לחולה בין השנים 2004-2005 ובין 2005-2006. ממוצע ימי האשפוז לחולה בין 2004-2005 היה 13.3 ימים ובין השנים 2005-2006 ממוצע ימי האשפוז היה 12.8 ימים לחולה. 44% מהאשפוזים של חולי דיאליזה היו מעל ל-7 ימים.

 

רבים מהאשפוזים של חולי הדיאליזה היו בעקבות סיבוכים ותחלואה הנלווית למחלת הכליות. רק 13% מהחולים קיבלו והמשיכו טיפול באריתרופואטין במהלך אשפוזם בין השנים 2004-2005 ורק 11% מהחולים שאושפזו המשיכו טיפול באריתרופואטין בין השנים 2005-2006.

 

בקרב חולים שאושפזו לפרק זמן של 4-7 ימים - פחות מ-20% מהחולים המשיכו לקבל תכשירי אריתרופואטין. ככל שמשך האשפוז התארך יותר, כך יותר חולים המשיכו וקיבלו אריתרופואטין.

 

החוקרים מסיקים כי חולי דיאליזה מתאשפזים לעיתים קרובות יחסית . במהלך אשפוזים בני פחות משבוע ימים, רובם אינם ממשיכים לקבל את הטיפול באריתרופואטין, מה שתורם ככל הנראה להתפתחות של האנמיה שנצפית ברבים מהם לאחר השחרור.

www.medscape.com/viewarticle/714814_4

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה

המדיניות הנהוגה במרבית בתי החולים היא לא לתת זריקות אריתרופואטין לחולים המאושפזים, אלא אם החולה מביא את המזרקים מביתו. מדובר כמובן בעיקר בחולים אשר מאושפזים בבי"ח שאינו המקום הקבוע בו הם מבצעים את הדיאליזה שלהם.

כאשר מדובר באשפוז קצר של מס' ימים, אכן פעמים רבות החולה, או בעצם בני משפחתו, אינם מביאים את המזרקים מיחידת דיאליזת האם של החולה, והחולה אינו מקבל את הטיפול, מה שמוביל לעיתים להתפתחות של אנמיה.

באשפוזים ממושכים, המשפחה מצליחה להביא לעיתים את המזרקים של האריתרופואטין, והחולה "זוכה" להמשך הטיפול גם במהלך אשפוזו.

לכן, המצב המתואר בידיעה זו, אינו שונה מהמצב פה בארץ.

אברהם-פ.
02/02/10 18:17

השאלה שבכותרת, אמורה להיות שונה.
המחקר הרי נעשה בחו"ל, לכן השאלה והתשובה אמורות להיות מתאימות למדיניות הנהוגה בארץ.
אני מצפה לתשובה המתארימה לתנאי הארץ.
באופן פרטי, ידוע לי כי לא ממהרים להזריק אריתרופואיטין למאושפז בארץ, עם סימני אנמיה. אני, פשוט ביקשתי וגם קיבלתי, באישפוזי, כמושתל, זריקת אריתרופואיטין ברגע שתוצאות בדיקת הדם הראתה סימני אנמיה.
האם זה מקובל? האם צריך לדרוש? האם יענו לבקשה?