בסדרת מדריכים מיוחדת, אספנו שאלות נפוצות שאתם שואלים על השמנה והרזיה, בין היתר באמצעות חיפושים בגוגל וסקירת קיר קהילת השמנה של אתר "כמוני". את התשובות מבוססות המדע אנו מביאים בעזרת המומחים: לימור מרדי-טילבור, פרופ' נעים שחאדה ופרופ' גל דובנוב-רז.

האם הליכה מרזה?

פעילות גופנית היא מרכיב מרכזי בירידה במשקל ושמירה על משקל מופחת, לא רק בשל ההוצאה האנרגטית, אלא גם על רקע השפעות פיזיולוגיות הקשורות בהפרשת הורמונים ובקרת מטבוליזם. למעשה, מחקרים מראים כי לא ניתן לשמר הפחתה במשקל לטווח ארוך ללא פעילות גופנית סדירה, מאחר שפעילות גופנית מסייעת למזער את הירידה בקצב המטבולי של הגוף בתקופה של ירידה במשקל. פעילות גופנית קשורה לשמירה על המשקל גם בשל ההשפעות הנפשיות שלה. 

על מנת לרדת במשקל יש ליצור גירעון קלורי, כלומר מאזן אנרגיה שלילי. פעילות גופנית אירובית כגון הליכה, מסייעת ליצירת מאזן אנרגיה שלילי בשל שריפת קלוריות מוגברת הן בזמן ההליכה והן לאחריה. ככל שהפעילות תהיה עצימה יותר – שריפת הקלוריות תהיה גבוהה יותר.

כל הפעלת שרירים וכל קלוריה שנשרפת בכל סוג פעילות עוזרים, אבל מומלצת פעילות עם מרכיב של מאמץ מסוים בעצימות בינונית, שמתנשפים בה מעט. כלומר, הליכה בקניון אמנם לא מספקת לצורך הרזיה, אולם הליכה בעצימות מתונה-בינונית למשך 30 דקות באופן מסודר בוודאי מסייעת.

לפי מחקרים שנאספו במכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), הליכה בעצימות מתונה במהירות של 5.6 ק"מ לשעה במשך שעה מובילה לשריפה של 460 קלוריות לגבר במשקל ממוצע ו-370 קלוריות לאישה במשקל ממוצע.

לפי מחשבון הקלוריות של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, חצי שעה של הליכה מתונה במהירות של 5.6 ק"מ לשעה מובילה לשריפה של 120 קלוריות לאדם במשקל 57 ק"ג, לשריפה של 149 קלוריות לאדם במשקל 70 ק"ג, ולשריפה של 178 קלוריות לאדם במשקל 81 ק"ג, ואילו חצי שעת הליכה מהירה יותר במהירות של 7.2 ק"מ לשעה כבר מובילה לשריפה של 150 קלוריות לאדם במשקל 57 ק"ג, לשריפה של 186 קלוריות לאדם במשקל 70 ק"ג, ולשריפה של 222 קלוריות לאדם במשקל 81 ק"ג. חצי שעת הליכה מהירה מאוד במתכונת של "תחרות" עשויה להוביל לשריפה של 145 קלוריות לאדם במשקל 57 ק"ג, לשריפה של 242 קלוריות לאדם במשקל 70 ק"ג, ולשריפה של 289 קלוריות לאדם במשקל 81 ק"ג.

האם הנקה מרזה?

הנקה מומלצת כאמצעי ההזנה המועדף לתינוקות, ויש לה גם השפעה מיטיבה על הורדה במשקל, ולמרות שלא מדובר בהשפעה משמעותית במיוחד, הוכח בעבודות כי לנשים מניקות סיכוי טוב יותר לרדת במשקל לאחר לידה, בהשוואה לנשים לא מניקות.

ההנחה כי התועלת של הנקה להרזיה לאחר לידה קשורה להוצאה אנרגטית גבוהה יותר במהלך הנקת התינוק ואולי אף לשינויים הורמונאליים הקשורים בהנקה שעשויים להשפיע על ירידה בצבירת משקל עודף.

לפי נייר עמדה של האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה, נשים מניקות שורפות 500-450 קלוריות יותר מדי יום בייצור חלב אם והנקה, וישנם מחקרים שמצביעים גם על מספר גדול יותר של כ-700 קלוריות ליום, אולם בתקופת ההנקה חשוב להקפיד גם על תזונה מלאה עשירה ברכיבים בריאים החיוניים להתפתחות תקינה של התינוק, וההמלצה לנשים מניקות היא לצריכה יומית של 2,500 קלוריות, 500 קלוריות יותר מהמומלץ לנשים רגילות בגיל הפריון.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבחנו את הנושא מדווחים באוקטובר 2014 בכתב העת Preventive Medicine כי במדגם של 2,102 אימהות אמריקאיות, אלו שהקפידו על הנקה בלעדית של תינוקותיהן לפחות בשלושת החודשים הראשונים לחיים השילו ממשקלן בחלוף שנה מהלידה בממוצע 1.4 ק"ג יותר, בהשוואה לנשים שלא הניקו כלל או שהניקו והשתמשו בתחליפי חלב לסירוגין, והיו בעלות סיכוי גבוה ב-6% לשוב למשקלן הקודם טרם ההיריון או אף פחות מכך. החוקרים לא זיהו השפעה על המשקל אצל נשים שהניקו באופן חלקי בלבד.

גם מחקר אמריקאי נוסף שבוצע באוניברסיטת קליפורניה ופורסם בשנת 2001 בכתב העת Journal of Nutrition העלה ממצאים דומים שמצביעים על אובדן של קילוגרמים בודדים יותר בממוצע אצל נשים שמניקות באופן בלעדי.

האם שחייה מרזה?

שחייה מהווה פעילות גופנית אירובית מומלצת במסגרת אורח חיים בריא ויש לה יתרונות רבים עבור חולים כרוניים. באשר להוצאה האנרגטית, לפי מחשבון הקלוריות של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, חצי שעה של שחייה רגילה מובילה לשריפת קלוריות דומה לזו שבהליכה מתונה במהירות של 5.6 ק"מ לשעה – 149 קלוריות לאדם במשקל 70 ק"ג.

שחייה מקצוענית שמתפתחת לאורך זמן תורמת לשריפת קלוריות גדולה יותר. לפי מחקרים שנאספו במכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), שחייה בעצימות גבוהה במשך כשעה עשויה להוביל לאובדן של 730 קלוריות לגבר ו-580 קלוריות לאישה.

האם יוגה מרזה?

יוגה מהווה פעילות גופנית שהיא בעיקרה אנאירובית ומועילה לחיזוק השרירים, ובסוגי יוגה מסוימים אף עשויה להיות אירובית בכך שהיא מעלה את קצב הלב, וככל פעילות גופנית ניתן לשלב אותה בהמלצה הכללית לאימוץ אורח חיים בריא וגם לצורך הורדה במשקל.

בספרות הרפואית אין מחקרים רבים שבוחנים את השפעות היוגה על שריפת קלוריות וירידה במשקל. עם זאת, חוקרים אמריקאים מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) שבחנו את שילוב היוגה בדיאטה להורדה במשקל סיכמו בשנת 2016 בכתב העת Evidence Based Complementary and Alternative Medicine כי ליוגה השפעה התנהגותית, גופנית ונפשית שביכולתן לסייע להורדה במשקל. עם זאת, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו בשנת 2014 על סמך ניתוח עבודות כי ליוגה אין יתרון על פני סוגים אחרים של פעילות גופנית בכל הקשור לירידה במשקל ובשיפור הסיכון למחלות לב.

לפי מחשבון הקלוריות של בית הספר לרפואה של הרווארד, חצי שעה של יוגה קלאסית מסוג "האתה יוגה" מובילה לשריפה של 120 קלוריות לאדם במשקל 57 ק"ג, לשריפה של 149 קלוריות לאדם במשקל 70 ק"ג, ולשריפה של 178 קלוריות לאדם במשקל 81 ק"ג. האתה יוגה כוללת בתוכה את סוגי היוגה המוכרים יותר, ויניאסה יוגה ויוגה Flow הכוללים תרגול תנועות דינאמי. ככלל, לצורך הרזיה עדיף לבחור בסוגי יוגה שכוללים יותר פעילות אירובית.

האם פילאטיס מרזה?

פילאטיס מהווה פעילות גופנית אנאירובית לחיזוק השרירים, וככזה מומלץ כחלק מאורח חיים בריא וגם כאמצעי שמקל על הורדה במשקל, אם כי ברמה פחותה בהשוואה לסוגי פעילות גופנית אירובית.

ככל פעילות אנארובית, פילאטיס עשוי לתרום לעלייה במסת שריר, ובכך מונע ירידה בקצב חילוף החומרים בזמן ירידה במשקל ותורם למאזן האנרגיה השלילי ולירידה במשקל.

בספרות הרפואית אין עבודות מעמיקות שבוחנות את השפעות הפילאטיס על הפחתת המשקל, אולם הסברה היא כי שעה של פילאטיס מובילה לשריפה של 200 עד 400 קלוריות, בהתאם לעצימות התרגילים.

האם קנאביס מרזה?

בשנים האחרונות גוברת המגמה של שימוש בקנאביס רפואי למחלות כרוניות שונות, ולצידה גם שימוש גובר באוכלוסייה בקנאביס באופן לא חוקי – כאמצעי עם תועלות פיזיות ונפשיות, ובכללן גם השפעות מועילות מדווחות על ירידה במשקל.

למרות העדויות כי קנאביס מגביר את התיאבון (תופעת ה"מאנצ'יז"), ישנם מחקרים שמראים כי אנשים שצורכים קנאביס בקביעות נוטים להיות פחות שמנים מאחרים. כך, חוקרים מקנדה דיווחו באוקטובר 2011 בכתב העת American Journal of Epidemiology כי בשני מחקרי אוכלוסייה נרחבים בארה"ב, שיעורי ההשמנה עמדו על 22% (במחקר NESARC שנערך בשנים 2002-2001) ו-25.3% (במחקר NCS-R שנערך בשנים 2003-2001) בקרב אנשים שלא עישנו קנאביס לפחות שנה לעומת 14.3% ו-17.2% בקרב אלו שדיווחו על עישון קנאביס בקביעות לפחות 3 ימים בשבוע. באוקטובר 2019 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן בכתב העת International Journal of Epidemiology כי על סמך מחקר מעקב פרוספקטיבי שנמשך כשלוש שנים, שימוש בקנאביס קשור לירידה בערכי מדד ההשמנה BMI. מחקר נוסף מאוניברסיטת נברסקה בארה"ב שפורסם ביולי 2013 בכתב העת American Journal of Medicine העלה כי עישון קנאביס קשור לירידה בתנגודת לאינסולין ובהיקף השומן הביטני.

מחקרים שונים זיהו קולטנים במוח שמושפעים מהחומרים הפעילים בקנאביס, לרבות THC ו-CBD, אשר משפיעים על שיפור בקצב המטבוליזם באופן שעשוי למנוע צבירה של שומנים עודפים ומשקל עודף, אם כי המחקרים בנושא נחשבים עדיין ראשוניים ושנויים במחלוקת. כמו כן, הראיות בנושא מוגבלות מאחר ורוב המידע אודות השימוש בקנאביס מתקבל מדיווחים עצמאיים ולא במסגרת מחקר מבוקר.

ולצד הראיות החיוביות הראשוניות, בספרות הרפואית גם מתריעים מפני שימוש לא מבוקר בקנאביס כאמצעי להורדה במשקל. כך, בפברואר 2016 הזהיר צוות חוקרים מאיטליה ובריטניה בכתב העת Drug Testing and Analysis כי שימוש בקנאביס ו/או מוצרים המופקים מצמח הקנאביס להרזיה צריך להיעשות בזהירות רבה, בעיקר על רקע העדויות להשפעות הקנאביס בהיבטים פסיכיאטריים וגופניים, לרבות השפעותיו שעדיין נחקרות בשילוב עם תרופות ו/או חומרים נוספים והפוטנציאל הסיכוני בשימוש ממקור לא ידוע.

האם צום מרזה?

בשנים האחרונות עם העלייה במודעות לצורך להפחית במשקל העודף, לצד התרופות להורדה במשקל עולה גם הפופולאריות של דיאטות שונות המבוססות על שינויים בהרגלי האכילה המשלבים צום ובכללן דיאטות 'צום לסירוגין' או הגבלה של שעות הארוחות בתוך היממה – כאמצעי להפחתה במשקל.

בין השאר מוכרת דיאטה המבוססת על אכילה 10 שעות בלבד ביממה שמלווה בהמשך ב-14 שעות צום (דיאטת 10:14) או דיאטה שמבוססת על אכילה 8 שעות ביממה וצום ב-16 השעות הנותרות (8:16).

מחקרים על דיאטות צום אלה הצביעו על תועלות רפואיות מגוונות, לרבות ירידה במשקל, ירידה בתחושת שובע ואף תועלות בריאותיות כגון שיפור ערכי סוכר, ירידה בעמידות לאינסולין וירידה בסמנים דלקתיים.

לפי מחקרים, דיאטות צום לסירוגין מובילות לרוב לירידה של 5-3 ק"ג תוך 10 שבועות. עם זאת, בספרות הרפואית עוד אין הסכמה בדבר התועלת של דיאטות צום לסירוגין בהורדה במשקל ביחס לדיאטות אחרות.

יש לזכור כי ירידה ראשונית במשקל בעקבות צום – היא הירידה בנוזלי הגוף ואילו ירידה בשומנים מושגת רק בהתמדה לאורך זמן בדיאטות הצום.

בכנס שנערך בשנת 2019 בארה"ב בתחום ההשמנה נקבע כי במידה ומטופל מעוניין לרדת במשקל, אם ייקח כמות מופחתת של קלוריות ויפזר אותה לאורך היממה – הוא יוריד פחות במשקל בהשוואה למטופל שיצרוך את כמות הקלוריות המופחתת בדפוס של דיאטת צום.

במאמר מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בינואר 2020 כתב העת Nutrition נסקרו מחקרים על צום לסירוגין או על תזמון ארוחות בתוך טווח שעות ביממה (חמישה ימי אכילה רגילה ושני ימי צום; אכילה של 8 שעות ביממה – 8:16; או אכילה של 10 שעות ביממה – 10:14), וממצאים מצביעים על יתרונות מטבוליים בדיאטות אלה בהשוואה לדיאטה רגילה, כאשר היתרונות היו בעיקר במדדי סוכרת (רמות סוכר בצום, רגישות לאינסולין), הפחתת הסיכון למחלות לב (שיפור בלחץ דם וירידה ברמות טריגליצרידים וכולסטרול רע בדם) וכן במניעת סרטן.

מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה, שפורסמה בפברואר 2018 וכללה שישה מחקרים שנמשכו בין 3 חודשים לשנה, העלתה כי בקרב בוגרים עם עודף משקל והשמנת יתר, דיאטות צום לסירוגין הובילה לירידה של 4.14 ק"ג בממוצע יותר מאנשים שלא הקפידו על דיאטה, אולם לא נמצא כי היא מועילה יותר מדיאטות שכוללות הגבלה קלורית ללא צום.

מחקרים גם מצביעים על סיכון לעלייה במשקל לאחר סיומה של דיאטת צום. נדרשים מחקרים נוספים, בעיקר לטווח הארוך, כדי לאמוד את השפעות דיאטות הצום.

צריך גם לדעת כי צום עלול לגרום לתופעות רפואיות שונות, כגון עייפות, כאבי ראש, ירידה ברמות הסוכר בדם, התייבשות ואובדן מסת שריר. לכן, מומלץ לבצע דיאטות צום בהכוונה של רופא/ דיאטנית.

עוד על דיאטות צום

האם קינמון עוזר להרזיה?

טיעון זה לא הוכח. עם זאת, מספר מחקרים הראו שקינמון מסייע בהורדת רמות הסוכר בגוף והוא בעל תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת. כך, מחקר מבריטניה שפורסם ביולי 2010 מצא כי צריכה יומית של שני גרם קינמון בקרב חולי סוכרת משפרת את איזון הסוכרת ומורידה את לחץ הדם, וגם מחקר ישראלי מבית החולים וולפסון שפורסם שנה מאוחר יותר חיזק את הממצאים ומצא כי קינמון תורם להפחתת לחץ הדם. על כן, קינמון עשוי לסייע למנוע נזקים של השמנה בטנית ועמידות לאינסולין.

לפי הידוע כיום, תוספת קינמון איננה תורמת בהכרח למאזן אנרגיה שלילי שנדרש על מנת לרדת במשקל, וכן נכון להיום קינמון אינו נחשב בקהילת התזונאים כאמצעי מוכח להורדה במשקל.

יש לציין כי מספר מצומצם של מחקרים מעלה את האפשרות כי לקינמון גם השפעה מיטיבה על משקלם של אנשים עם סוכרת. כך, מחקר מניו זילנד שפורסם באפריל 2016 בכתב העת European Journal of Nutrition העלה כי צריכה קבועה במשך כ-40 יום של תרכובת שהכילה דבש וקינמון הובילה לירידה ממוצעת של 2.2 ק"ג במשקל בהשוואה לקבוצת ביקורת, שלוותה גם בירידה בכולסטרול הרע מסוג LDL ונטייה לשיפור במדדי לחץ הדם.

האם לימון מוריד במשקל? 

לימון מכיל קלוריות כמו כל פרי, ומוכר בתכונות נוגדות דלקתיות ונוגדות חמצון, ולכן נחשב לבריא, ואף נקשר במחקרים לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, אולם עד כה לא נאספו ראיות חותכות כי הוא מסייע בהרזיה.

עם זאת, בספרות הרפואית ישנן רמיזות לכך כי לימון וכן פירות הדר נוספים עשויים לתרום להורדה במשקל.

ככלל, מחקרים בתחום ההשמנה מצביעים על התועלת של פירות וירקות בשמירה על משקל תקין, בין השאר על רקע תרכובות מסוג פוליפנולים, שחלקן הוכחו כיעילות בפירוק שומנים ושיפור בתפקוד האינסולין.

חוקרים מיפן דיווחו בנובמבר 2008 בכתב העת Journal of Clinical Biochemistry and Nutrition כי בעכברים, מתן תמצית לימון קבועה מדי יום הובילה לדיכוי מנגנונים של השמנה, תנגודת לאינסולין ועודף שומנים בדם (היפרליפידמיה). המחקר אף מצא כי הלימון, ככל הנראה על בעקבות הפוליפנולים שהוא מכיל – מוביל לתהליכי חימצון בכבד וברקמות שומן ובכך מונע הצטברות שומנים. יש לציין כי מדובר במחקר בחיות, ונכון להיום, כאמור, אין הסכמה גורפת בקהילת הרופאים והתזונאים כי לימון תורם להורדה במשקל.

האם תה משלשל עוזר להרזיה?

תה משלשל, כשמו כן הוא – מגביר את תכיפות היציאות, ובכלל זה גם "תה טיבטי" ואף "תה מידרו" וסנה – שמוגדרים כתרופות מרשם לעצירות, ותה משלשל אינו מסייע להפחית שומנים מהגוף, ולכן אין כל קשר בינו לבין הרזיה. זאת למרות שלעתים הוא נתפס בטעות כאמצעי שמועיל להורדה במשקל, ויש סוגים מסוימים של תה שאף משווקים בטענה כי מועילים להרזיה, וישנם אנשים עם הפרעות אכילה שמשתמשים בו בשימוש אסור לצורך ירידה במשקל.

אמנם יתכן ובעקבות השלשול יש ירידה במשקל גוף, אך זו אינה הרזיה, אלא ירידה בשל יציאת נוזלים בצואה והצואה עצמה ולא אובדן של שומנים עודפים. 

יש גם לציין כי תה משלשל עלול לגרום לתופעות לוואי שונות כגון התייבשות, הפרעות במאזן המלחים, התכווצויות שרירים וסחרחורות, וכן לתופעה של 'מעי עצל', כלומר למעי בעל תנועתיות נמוכה, כיוון שישנה הסתגלות לפעילות של התה, ובסופו של דבר פיתוח תלות בתה לצורך יציאות.

ברבות השנים פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מספר אזהרות לגבי תוספי תזונה שנמכרים למטרות הרזיה ללא פיקוח, ובין השאר גם סוגים של תה משלשל. כך, למשל, באוגוסט 2014 פורסמה אזהרה על תה הקרוי Lingzhi שעלול להכיל סיבוטרמין – רכיב שהורד מהמדפים בארה"ב בשנת 2010 וגם נאסר לשימוש בישראל עקב חשש שהוא מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם וביוני אותה שנה פורסמה אזהרה לתה נוסף שמשווק כתכשיר להרזיה המכיל פלואוקסטין, חומר כימי פעיל המצוי בחלק מהתרופות מקבוצת נוגדי דיכאון.

ככלל בכל שימוש בתוסף תזונה ובייחוד בתה משלשל – יש להיוועץ עם רופא/דיאטנית.

האם נוגדי דיכאון או חרדה משמינים?

נוגדי דיכאון עלולים בנטילה קבועה להוביל לתופעת לוואי של עלייה במשקל, כשהסיכון זוהה כגבוה בעיקר בקרב הנוטלים נוגדי הדיכאון הטריציקליים ותרופות לטיפול בדיכאון מקבוצת 'מעכבי MAO', אם כי התופעה מיוחסת גם לנוגדי דיכאון נוספים, לרבות חלק מהתרופות הפופולאריות לטיפול בדיכאון מקבוצת SSRI.

מחקר מעקב בריטי נרחב שבוצע במסגרת קינגס קולג' בלונדון ושירותי הבריאות הממלכתיים בבריטניה (NHS), שמבוסס על מדגם של כ-300 אלף איש וממצאיו פורסמו במאי 2018 בכתב העת British Medical Journal, מעלה כי במעקב שנמשך כעשר שנים, לאנשים במשקל תקין הטיפול בנוגדי דיכאון באופן כללי מעלה ב-29% את הסיכון לעודף משקל והשמנה, כשהעלייה בטיפול בתרופות נוגדות דיכאון בעשורים האחרונים עשויה אף לספק הסבר חלקי לעלייה בממדי ההשמנה. 

עם זאת, עבודות העלו כי התרופות לדיכאון אינן משפיעות באותה צורה על כל האנשים. כך, למשל, בשנת 2014 פורסם מחקר בכתב העת JAMA Psychiatry במסגרתו חוקרים מבית החולים הכללי במסצ'וסטס מצאו כי בכל הקשור לשימוש בנוגדי דיכאון נפוצים, שימוש מתמשך מוביל לעלייה קטנה משקל שאיננה משמעותית מבחינה קלינית. נמצא כי ציטאלופרם (סלקסה) השייכת למשפחת ה-SSRI נקשרה לעלייה ממוצעת של חצי קילו עד קילו במהלך שנה. תרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI היו דומות מאוד בהשפעתן. בהשוואה לציטאלופרם, העלייה במשקל עם התרופות בבופרופיון (וולבוטרין) אמיטריפטילין (Elavil) ונורטריפטילין (Sensoval) הייתה מעט קטנה יותר. לא כל משתתפי המחקר שנטלו נוגדי דיכאון עלו במשקל. באופן כללי נראה כי בממוצע, גברים נטו לעלות יותר במשקל מנשים, אנשים רזים יותר נטו לעלות יותר במשקל, וכך גם אנשים צעירים יותר.

במחקר הבריטי שהוזכר מקודם, ניתוח הנתונים לפי סוג נוגדי הדיכאון מעלה כי התרופה מירטאזאפין (Mirtazapine) היא המשפיעה ביותר על השמנה ומעלה ב-50% את הסיכון לצבירת משקל עודף. תרופות נוספות בקבוצת נוגדי הדיכאון שנקשרו להשמנה כוללות את ציטלופרם (מעלה ב-26%), סרטרלין (מעלה ב-20%).

האם גלולות משמינות?

למרות שבקרב נשים רבות שנוטלות גלולות למניעת הריון קיים חשש כי הן גורמות להשמנה, המחקרים בנוגע להשפעת הגלולות על עלייה במשקל אינם מוחלטים, ונכון להיום אין הסכמה בקהילה הרפואית בדבר קשר בין נטילה קבועה של הגלולות לבין השמנה – וזאת על רקע עבודות שמצאו כי נשים רבות צוברות משקל עודף עם העלייה בגיל, ללא קשר האם נטלו גלולות או לא.

ברמה התיאורטית, גלולות עשויות להוביל לעלייה במשקל, מאחר והן מכילות הורמונים שגורמים הן להצטברות נוזלים והן לעלייה בשומן בגוף, וכמו כן – ישנן ראיות כי גלולות שמשלבות הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון מעלות את תחושת התיאבון.

ולמרות זאת, כאמור, ברוב המחקרים לא נמצא קשר בין גלולות לעלייה במשקל. סקירת ספרות רפואית בנושא שבוצעה במסגרת מאגר קוצ'ריין ופורסמה בינואר 2014 העלתה כי נכון להיום אין ראיות לעלייה משמעותית במשקל בעקבות נטילת גלולות משולבות, וסקירה נוספת מתוך המאגר שפורסמה בשנת 2016 הצביעה על עלייה קלה של פחות מ-2 ק"ג במשקל במשך שנה של נטילה קבועה של גלולות המכילות פרוגסטרון.

האם טיפולי פוריות משמינים?

ישנה אמונה כי טיפולי הפריה (IVF) גורמים לעלייה במשקל, אולם הניסיון הקליני והמחקרים בנושא מראים כי הטיפול התרופתי ההורמונאלי בהכנה לטיפולי הפריה עשוי לגרום לאגירת נוזלים שמתבטאת בנפיחות ועלייה קלה וזמנית בלבד במשקל, כזו שברוב המכריע של המקרים איננה משמעותית מבחינה קלינית.

במחקר אמריקאי שבוצע באוניברסיטת איוואה ופורסם במארס 2019 בכתב העת Fertility and Sterility נמצא כי התרופות ההורמונאליות הניתנות לקראת טיפולי הפריה הובילו בקרב 6% מהנשים לנפיחות זמנית בלבד שלא השפיעה לאורך זמן.

כמו כן, במהלך טיפולי פוריות קיים סיכון להתפתחות תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS, קיצור של Ovarian HyperStimulation Syndrome ) שעלולה להוביל לנפיחות משמעותית תוך ימים ולמיימת – הצטברות נוזלים בחלל הבטן, אולם מדובר בסיבוך נדיר יחסית שמתפתח בקרב 3 לכל 100 מחזורי הפריה חוץ גופית.

האם סטרואידים משמינים?

סטרואידים מהווים טיפול נפוץ ביותר ויעיל כנגד מחלות דלקתיות, לרבות מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה ודלקות מפרקים, אולם אינם מומלצים בטיפול ממושך עקב הסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים שונים, ובכללם אגירת נוזלים, עלייה במשקל ואף השמנה המתבטאת בפיזור מצבורי השומן בגוף בעיקר בבטן, בצוואר ובפנים – בדומה למאפיינים של תסמונת קושינג, וזאת לצד יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס ופגיעה בתהליכי גדילה אצל ילדים.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אלבמה דיווחו ביוני 2006 בכתב העת Arthritis and Rheumatism כי במדגם של 2,446 מטופלים בסטרואידים לתקופות ממושכות, עלייה במשקל הייתה תופעת הלוואי השכיחה ביותר עליה הצהירו 70% מהמטופלים.

בהיבט הביולוגי, סטרואידים משבשים את מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים בגוף וכן מובילים לשיבוש בחילוף החומרים (מטבוליזם) של שומנים וחלבונים שונים ובשינויים בהפרשות הורמונים, וכך עלולים לגרום לאגירת נוזלים ומצבורי שומן וכן לעלייה בתחושת הרעב. הסיכון להשמנה גדל ככל שמינון הסטרואידים גבוה יותר וכאמור ככל שהטיפול בהם ממושך יותר. עם זאת, לאחר הפסקת הטיפול בסטרואידים הגוף ברוב המקרים חוזר למשקל שטרם הטיפול, לרוב כעבור חצי שנה עד שנה.

האם לחץ גורם להשמנה?

בהחלט, לחץ עלול לגרום להשמנה, הן מסיבות התנהגותיות – כשלחץ מוגבר מוביל לאכילת יתר כאמצעי להרגעת הנפש (מה שמכונה בעגה העממית "אכילה מנחמת"/ "אכילה רגשית"), ואף מסיבות פיזיולוגיות – מאחר ולחץ מוביל לעלייה בהפרשת הורמון הלחץ קורטיזול מבלוטת האדרנל, תהליך שגורם לעלייה בהצטברות שומנים בגוף במטרה לשמר את המאזן ההורמונאלי.

באחד המחקרים בנושא מארה"ב, שפורסם במארס 2019 בכתב העת Annals of Behavioral Medicine, נמצא כי במדגם של 2,983 תושבי שיקגו שנוטלים חלק במחקר מעקב קהילתי על בריאות, נמצא כי חשיפה ללחצים בילדות מעלה ב-16% את הסיכון להשמנה, אירועי חיים מלחיצים בכללותם מעלים את הסיכון ב-18%, לחצים בקשרים עם בן/בת הזוג מעלים את הסיכון ב-18%, ולחצים כלכליים זוהו כגורם המשמעותי ביותר שמעלה ב-30% את הסיכון להשמנה.

על רקע הקשר בין לחץ והשמנה, תוכניות רבות להורדה במשקל מומלצות לצד תמיכה נפשית ו/או התנהגויות מפחיתות לחץ.

*לימור מרדי-טילבור היא דיאטנית ראשית בבית החולים אסותא, דיאטנית אונקולוגית, ממובילות פורום דיאטניות אונקולוגיות של עמותת עתיד (עמותת הדיאטנית בישראל).

*פרופ' נעים שחאדה הוא מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, מנהל המרכז לאורח חיים בריא בילדים ונוער ומנהל המרפאה למניעת מחלות לב בילדים במרכז הרפואי רמב"ם ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת.

*פרופ' גל דובנוב-רז הוא מנהל שירות רפואת ספורט ופעילות גופנית, מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא לילדים ורופא בכיר במחלקת ילדים א' במרכז הרפואי שיבא.

עדכון אחרון: אפריל 2020