מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהאם הרופא רשם לך תרופת דמה?

האם הרופא רשם לך תרופת דמה?

סקר: 97% מרופאי המשפחה בבריטניה רשמו למטופלים פלצבו


פלצבו לא ניתן כדי לרמות מטופלים, אלא כדי לעזור להם (צילום: Shutterstock)
פלצבו לא ניתן כדי לרמות מטופלים, אלא כדי לעזור להם (צילום: Shutterstock)

כמעט כל רופאי המשפחה בבריטניה נתנו פלצבו למטופלים לפחות פעם אחת. כך עולה מסקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One.

 

97% מ-783 הרופאים שמילאו את הסקר הודו כי הם המליצו על פלצבו – בין אם מדובר בגלולת סוכר או טיפול ללא יעילות מוכחת לבעיה של מטופל כמו ויטמינים שונים. 77% מהרופאים אמרו כי הם רושמים טיפול שהם יודעים כי סביר להניח שלא יהיה יעיל לבעיה לפחות פעם בשבוע.

 

12% מרופאי משפחה שמילאו את הסקר אמרו כי הם נתנו למטופל "פלצבו טהור" - גלולת סוכר או זריקה עם מים מלוחים, בשלב מסוים בקריירה שלהם. אחד מכל 100 עושים זאת לפחות פעם בשבוע. 

 

מחצית מהרופאים אמרו למטופליהם כי הטיפול עזר למטופלים אחרים, בלי לומר להם באופן ספציפי כי מדובר בפלצבו.

 

טיפולי הפלצבו לא ניתנים כדי לרמות את המטופלים, אלא כדי לעזור להם. למרות שבפלצבו אין רכיבים פעילים, מטופלים פעמים רבות מגיבים לטובה בעקבות נטילתו, כי הם מצפים שהטיפול יעזור.

 

עם זאת, לא כל טיפולי הפלצבו חפים מהשפעות שליליות. לדוגמא, אחד מטיפולי הפלצבו שזוהו במחקר הוא מתן אנטיביוטיקה לזיהומים החשודים כויראליים. לאנטיביוטיקה אין השפעה על וירוסים ויחד עם זאת עלולות להיות לה תופעות לוואי והשימוש בה עלול להוביל להיווצרות חיידקים עמידים.

 

ומה בישראל? בשנת 2004 פורסם סקר שבחן שימוש בפלצבו על-ידי רופאים ואחיות בארץ. מבין 89 המשיבים, 60% נהגו לתת פלצבו, מהם 62% נהגו לתת פלצבו למטופלים לפחות פעם בחודש. רבים מהנשאלים שנהגו לתת פלצבו, הסבירו למטופלים שזו תרופה ממשית. חלק טענו שפלצבו מהווה עבורם כלי אבחנתי, ורוב המשיבים שנתנו פלצבו טענו כי הם מאמינים שלתרופות פלצבו יש אפקט חיובי.

 

 

כל מה שרציתם לדעת על טיפולי פלצבו

 

PLoS ONE 8(3): e58247. doi:10.1371/journal.pone.0058247

ענתר
05/04/13 14:43

ההתנשאות של הרופאים על מטופליהם.