מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
האם הסיכון למחלת לב קורונרית בנשים בתקופת המנופאוזה המטופלות בטיפול הורמונלי תחליפי נעלם?
טיפול הורמונלי תחליפי של אסטרוגן ופרוגסטין מעלה את הסיכון למחלת לב קורונרית בנשים בתקופה הפוסטמנופאוזלית. הסיכון המוגבר יכול להיות מוגבל לשנות הטיפול הראשונות ולנשים שהחלו את הטיפול בתקופה מאוחרת יותר בגיל המעבר.
טיפול הורמונלי תחליפי של אסטרוגן ופרוגסטין מעלה את הסיכון למחלת לב קורונרית בנשים בתקופה הפוסטמנופאוזלית. הסיכון המוגבר יכול להיות מוגבל לשנות הטיפול הראשונות ולנשים שהחלו את הטיפול בתקופה מאוחרת יותר בגיל המעבר.
המחקר בדק 16,602 נשים בתקופת גיל המעבר מ40 מרכזים רפואיים שונים בארה"ב.
בנשים שטופלו בטיפול הורמונלי של אסטרוגן ופרוגסטין הסיכון לפתח מחלת לב קורונרית בשנתיים הראשונות לטיפול היה פי 2.89 בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפל כלל, בעוד שלאחר 8 שנים של טיפול, הסיכון לפתח מחלת לב קורונרית הוא פי 1.69 בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול.
בנשים שהחלו טיפול לאחר 10 שנות מנופאוזה, הסיכון המוגבר למלחת לב קורונרית הוא פי 1.29 בשנתיים הראשונות לטיפול. בנשים אלה, לאחר 8 שנות טיפול הוא הופך לגורם מגן מפני מחלת לב קורונרית.
לא נמצאה ירידה בסיכון למחלת לב קורונרית בשנתיים הראשונות לטיפול הורמונלי באסטרוגן ופרוגסטין, כולל נשים שהחלו את הטיפול 10 שנים לאחר תחילת תקופת גיל המעבר. אפקט לבבי מגן בנשים שהחלו טיפול בסמוך לתחילת תקופת גיל המעבר נראה רק לאחר 6 שנות טיפול
Ann Intern Med February 16, 2010 152:211-217
עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל