בשנים האחרונות מדווח בישראל על עומס רב במרפאות הכאב, ועל תורי המתנה לטיפולים במרפאות אלה העומדים על חודשים ארוכים ולעתים שנה ואף מעבר לכך. אחת הסיבות לעומס מהווה הגידול במספר המבקשים טיפול בקנביס רפואי לכאב, כשהאישור לטיפול ייחודי זה ניתן רק באמצעות בקשה מרופא מומחה לכאב המוגשת למשרד הבריאות. בחלק מקופות החולים החלו בשנים האחרונות בהכשרת רופאי משפחה לטיפול בכאב, במטרה להרחיב את הנגישות של הטיפולים בכאב למבוטחים.

עתה מצא מחקר ישראלי חדש כי לצד העומס, ביטולי התורים במרפאות הכאב מאפיינים במיוחד את עונת חגי תשרי – מראש השנה עד שמחת תורה. הסיבות לתופעה – כפי שמציינים החוקרים – עשויות להיות מגוונות.

צוות החוקרים מהמרפאה לשיקום כאב בבית החולים השיקומי בית לוינשטיין, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית תל אביב וקופת חולים לאומית בדק נתונים שתועדו ביומן הביקורים במרפאת הכאב בבית לוינשטיין לאורך שש שנים, בין 2008 ל-2013, ואפיין את ביטולי התורים לפי גיל, מין וביקורים קודמים במרפאה.

שיאני המבטלים בחגים: מטופלים ותיקים ונשים

המדגם כלל 666 נבדקים: 247 מטופלים שנקבע להם תור בעונת חגי תשרי בשנים שנכללו במחקר ו-419 שנקבעו להם תורים שלא בעונה זו. מכלל הנבדקים, כמחצית (43.5%) היו מבקרים חוזרים ומעט מעל למחצית (55.6%) היו נשים.

באיסוף הממצאים התברר כי מכלל התיעודים, אחוז הביטולים הכולל בתקופה שנבדקה עמד על 27% מהתורים שנקבעו. בעונת החגים – מראש השנה ועד שמחת התורה, שיעור הביטולים עמד על 32% מהתורים, בהשוואה לשיעור של 24.1% מהתורים בימים אחרים של השנה.

בקרב מטופלים חוזרים, כלומר כאלו שכבר ידוע כי הם מתמודדים עם כאב כרוני, הפער היה גבוה במיוחד בין שיעור הביטולים בעונת החגים (28.6%) לבין ביטולים בימים אחרים (14.8%). כמו כן, פער גדול זוהה בקרב נשים בין שיעור הביטולים בעונת החגים (34.6%) לשיעור הביטולים בשאר ימות השנה (20.7%). עם זאת, ברמה הכללית לא זוהו הבדלים בשיעורי הביטולים לאורך כל תקופת המחקר בין גברים (28.7%) לנשים (25.7%).

בבדיקת שיעור הביטולים לפי גילי המטופלים, נמצא כי השיעור הנמוך ביותר היה בקבוצת המטופלים המבוגרים לכאב בגילי 65 ומעלה (16.9%), בהשוואה לקבוצות הצעירות של מטופלים בגילי 64-45 (35.7%) ובגילי 44-18 (32.4%). רק בקבוצת המטופלים בגיל העמידה, בין הגילים 45 ל-64, זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין שיעור הביטולים בעונת החגים (44.2%) שהיה גבוה במיוחד בהשוואה לביטולים בימים אחרים בשנה (30.5%).

החוקרים מסכמים כי "למרות שלא בוצעה בדיקה ישירה לסיבות לביטולים, הערכתנו כי שיפור באיכות החיים והתמיכה המשפחתית בעונת החגים תורמים ליכולתם של מטופלים להתמודד טוב יותר עם כאב מתמשך ואף מובילים להפחתה ברמות הכאב".

החוקרים ממליצים לאור הממצאים ליישם תכניות ייעודיות לקביעת תורים על פי לוח השנה, ולהימנע ממתן תורים בעונת החגים למטופלים ותיקים הסובלים מכאב כרוני, כדי לצמצם את שיעור הביטולים, וכן ליישם מדיניות של תזכורות רבות יותר מקדימות לתורים בעונת החגים – כדי להפחית את היקף התופעה.

במחקר השתתפו ד"ר מוטי רטמנסקי, ניצן חי, ד"ר ציון שלוסברג, ד"ר אביבה מימוני-בלוך ופרפ' אברהם שוויגר, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2017 של כתב העת Israel Journal of Health Policy Research היוצא לאור על ידי מכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.

בעיה עולמית

ביטולי תורים למרפאות מהווים בעיה עולמית של מערכות בריאות בהיבט הכלכלי. בבריטניה דווח באחד המחקרים על היקף ביטולים של 12% מהתורים, בארה"ב דווח בעבודות שונות על היקף ביטולים של 5% עד 55%, בדנמרק על 4% מהתורים שמתבטלים, בספרד על 15% ובישראל מחקרים נוספים הצביעו על 27% עד 36% ביטולים מבין התורים שנקבעים, בדומה להיקף שתועד במחקר הנוכחי.

ביוני 2010 הציע משרד האוצר לקנוס מבוטחים שאינם מגיעים לתור שנקבע להם בקופת החולים או שאינם מבטלים את התור במועד, אולם הצעה זו שהופצה בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2011 לא אושרה לבסוף.

החוקרים מציינים במאמר כי למרות שכאמור לא בדקו את הסיבה הפרטנית לביטולים, קיימים מנגנונים פסיכולוגיים שעשויים להסביר מדוע מטופלים לכאב מפסידים תורים שנקבעו להם דווקא בעונת החגים, יותר מאשר בשאר ימות השנה. בארה"ב, למשל, תיעד מחקר מאוניברסיטת דיוק שפורסם בנובמבר 1994 ירידה בשימוש של האוכלוסייה בשירותים פסיכיאטריים בימים סביב חג המולד - כריסמס, ייתכן כי עקב התמיכה המשפחתית. עם זאת, בפסיכיאטריה דווקא מוכרת התופעה של עלייה בפניות לחדרי מיון בסופי שבוע ובחגים, כשמטופלים שאין להם תמיכה משפחתית מרגישים בודדים יותר. גם בארה"ב תעדו מחקרים את תופעת ה'ריבאונד' שבאה לידי ביטוי בעלייה בפנייה לשירותי בריאות מיד לאחר עונת הכריסמס.

החוקרים מציינים כי עונת החגים בישראל מתאפיינת בהתכנסות משפחתית וחברתית, זמן פנוי ושבירה מהשגרה, לצד עיסוקים דתיים ורוחניים וריחוק רגעי מגורמים מלחיצים ביומיום, וייתכן כי כלל גורמים אלה מעניקים רשת תומכת למטופלים הסובלים מכאב כרוני ואפשרות לבריחה זמנית מתחושות הכאב המובילה להקלה זמנית בכאבים.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות בישראל להתמודד עם תופעת התורים הממושכים למרפאות הכאב. נייד עמדה של החוג לכאב באיגוד רופאי המשפחה והחברה לרפואת שריר ושלד שנוסח בשנת 2016 מצא כי התורים הארוכים נובעים מכך שקיים פער בין 900 אלף ישראלים הסובלים מכאב כרוני (17% מהאוכלוסייה – לפי סקרים) לבין מספר מועט של מרפאות, שבכולן מטופלים לפי הערכות כ-40 אלף חולים בשנה, כ-4% מהנזקקים לשירות. עוד קובע המסמך כי מעבר לתשתית הלקויה של מרפאות הכאב, קיים העדר בהכשרות לתחום הכאב בקרב סטודנטים לרפואה וסיעוד, רופאים ראשונים – ובייחוד רופאי משפחה ואורתופדים, וזאת לצד מודעות גבוהה וגוברת באוכלוסייה לצורך ולאפשרות להקל בכאבים.

Israel Journal of Health Policy Research, doi: 10.1186/s13584-017-0132-9