בעיות גדילה
מנהלי קהילה
האם הטיפול בהורמון גדילה מגן מפני קורונה?
חוקרים ישראלים מצאו כי ילדים עם הפרעות גדילה שמטופלים בהורמון גדילה נדבקים בקורונה בשיעורים נמוכים בהשוואה לילדים מהאוכלוסייה הכללית. מה עשויה להיות הסיבה?
בעוד שהעולם ממשיך להתמודד עם התפשטות מוטציות חדשות ומדבקות של הנגיף SARS-CoV-2 מחולל מגפת הקורונה, ואף בישראל מתועדת בשבועות האחרונים התפרצות מחודשת של הנגיף עם בוא החורף, מתברר כי ילדים עם קומה נמוכה עשויים להיות מוגנים מפניו במידה והם מטופלים בהורמון גדילה.
הורמון גדילה הוא הורמון המופרש לדם מבלוטת יותרת המוח, ובהגיעו לכבד נקשר לקולטני הורמון הגדילה, מה שמגרה יצירה והפרשה של גורם גדילה דמוי אינסולין IGF-1. גורם זה נע דרך מחזור הדם ללוחיות הגדילה שבקצות העצמות, וגורם להתרבות תאי הסחוס שבלוחיות, להבשלתם ולהתמתחותם, מה שמביא להתארכות העצמות ולגדילה.
עבודות מהעשורים האחרונים מזהות קשר דו כיווני בין הטיפול בהורמון גדילה ובין גורם גדילה דמוי אינסולין IGF-1 לבין מערכת החיסון – קשר שיש לו כפי הנראה תפקיד מרכזי בהידבקות בקורונה.
השמנה והפרעות קשב
צוות המחקר, שכלל חוקרים מקופות החולים לאומית וכללית ומהפקולטות לרפואה באוניברסיטאות תל אביב ואריאל, בחן את הסיכון להידבקות בקורונה על סמך נתונים מתיקיהם הרפואיים של ילדים עם הפרעות בהורמון גדילה המבוטחים בלאומית. הצוות בדק את הקשר בין הידבקות במחלה לבין הטיפול בהורמון גדילה (סומטוטרופין) שהותאם לחלק מהילדים.
המחקר הקיף מדגם של ילדים עד גיל 18 שמאובחנים עם הפרעות גדילה שונות, לרבות מחסור בהורמון גדילה (GHD) וקומה נמוכה אידיופטית (ISS) – המוגדרת כגובה מתחת ל-2 סטיות תקן מממוצע הגובה לגיל ולמין אצל ילדים ללא הפרעת גדילה מוגדרת, ובדק את נתוני ההידבקות בקורונה בישראל בשלב הראשון של התפרצות המגפה העולמית, בין פברואר לדצמבר 2020, לפני תחילת החיסונים לקורונה. המחקר הקיף 2,382 ילדים עם הפרעןת גדילה מבוטחי לאומית שעברו בדיקות קורונה במהלך 2020, מתוכם 421 (17.7%) שאובחנו עם קורונה בבדיקות. הילדים שאובחנו חיוביים לקורונה היו מעט מבוגרים יותר (בגיל 13.8 בממוצע בהשוואה לגיל 13 בקבוצת הילדים האחרים), והיה בהם שיעור גבוה יותר של בנים (69.8% בהשוואה ל-59.3% בקבוצת הילדים האחרים), וכן שיעורים גבוהים יותר של ילדים ממשפחות במעמד סוציואקונומי נמוך (71.5% בהשוואה ל-49.3%). כמו כן, הילדים מאובחנים בקורונה היו עם מדד השמנה BMI גבוה יותר (אחוזון 46 בהשוואה לאחוזון 43 בממוצע), וכן תועדו עם רמות נמוכות יותר של ויטמין D בדם.
בקרב הילדים עם הפרעות גדילה שתועדו כחולי קורונה היו גם שיעורים גבוהים יותר של הפרעות קשב וריכוז (28.3% בהשוואה ל-20.9%), ואילו בקבוצת הילדים שלא נדבקו בקורונה תועדו יותר חולי אסתמה (19.7% לעומת 15.4% בקבוצת הנבדקים במחלה), ויותר ילדים שעברו בעבר חיסונים לשפעת (16% לעומת 9.3%).
ככלל, ל-191 מהילדים (8%) שנכללו במחקר הותאם טיפול בהורמון גדילה: 5.2% מהילדים שנדבקו בקורונה ו-8.6% מהילדים שלא אובחנו עם הנגיף. לילדים שטופלו בהורמון גדילה היו רמות גבוהות יותר של ויטמין D, ולא נמצא שוני בינם לבין שאר הילדים במדדים נוספים, לרבות גיל, מעמד סוציואקונומי, גובה ומשקל. ניתוח סטטיסטי העלה כי ילדים המטופלים בהורמון גדילה נמצאים בסיכון נמוך ב-53% להידבקות בקורונה, בהשוואה לילדים עם הפרעות גדילה שלא טופלו בהורמון. הקשר בין טיפול בהורמון גדילה להגנה מקורונה נותר מובהק גם לאחר נטרול למשתנים מתערבים אפשריים, ובהם גיל, מין, מצב סוציואקונומי נמוך, אבחון בסוכרת, אסתמה והפרעת קשב וריכוז, השמנה ורמות נמוכות של ויטמין D בדם. במחקר הנוכחי נמצא כי הורמון גדילה מגן מפני הידבקות בקורונה בכלל הילדים עם הפרעות גדילה, לרבות אלו עם בעיות בהפרשת הורמון גדילה וכן אלו עם קומה נמוכה אידיופטית.
לצד ההגנה של הטיפול בהורמון גדילה מפני הידבקות בקורונה, נמצא במדגם של הילדים עם הפרעות גדילה כי הסיכוי להידבק בנגיף היה גבוה ב-83% בקרב בנים בהשוואה לבנות, גבוה פי 2.03 בקרב ילדים ממשפחות במעמד סוציואקונומי נמוך, גבוה ב-60% בקרב ילדים המאובחנים במקביל עם הפרעות קשב וריכוז, גבוה ב-58% בקרב ילדים עם השמנה, וגבוה ב-68% בקרב ילדים עם רמות נמוכות של ויטמין D בדם.
החוקרים מסכמים כי "הורמון גדילה עשוי להיות גורם מגן מפני הידבקות בקורונה". במחקר השתתפו ד"ר גרטה בריל, פרופ' איריס מנור, רוברטה בריל פרוז, פרופ' שי אשכנזי, ד"ר שירה כהן, ד"ר אביבית גולן כהן, ד"ר אילן גרין, ד"ר אריאל ישראל, פרופ' שלמה וינקר, פרופ' אברהם וייצמן וד"ר יבגני מרזון, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2022 של כתב העת המדעי Children.
ציטוקינים ולימפוציטים
החוקרים מסבירים את הקשר בין טיפול בהורמון גדילה להגנה מפני נגיף הקורונה בפעילותו ה'אימונומודולטורית' של ההורמון, כלומר בהשפעתו על מערכת החיסון. על קשר זה מעיד מחקר שפורסם עוד בשנת 1987 בכתב העת Science, אשר זיהה כי מתן הורמון גדילה לילדים עם קומה נמוכה וללא מחסור בהורמון גדילה משפיע על עלייה ברמות של חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות במערכת החיסונית, ובהם 'אינטרפרון גאמא', אינטרלוקינים מסוג IL-1 בטא, IL-2, IL-12 ו-TNF אלפא. עבודות נוספות מצאו כי הורמון גדילה, לצד ההורמון פרולקטין (הורמון חיוני להפקת חלב אם), משמשים גורמים משמעותיים בהתפתחות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים בוגרים אשר אחראים על שיפור התפקוד החיסוני. מחקרים נוספים בבעלי חיים הדגימו אף הם את השפעותיו של הורמון גדילה על תפקוד המערכת החיסונית.
הממצאים מתיישבים גם עם מחקר מדנמרק שפורסם בחורף 2016 בכתב העת Infectious Diseases, שמצא כי אנשים שנדבקו בנגיף HIV וטופלו במינון נמוך של הורמון גדילה מציגים ירידה בפעילות הדלקתית בגוף – מה שמצביע על פעילות נוגדת זיהומים בנטילת הורמון גדילה סינטטי. גם בבעלי חיים, מחקר בעכברים שבוצע בארה"ב ופורסם במארס 1998 בכתב העת Journal of Trauma, מצא כי הורמון גדילה מגביר את ההגנה מפני הידבקות בנגיף ההרפס. מחקר בעכברים שבוצע בסין ופורסם באוגוסט 2002 בכתב העת Virologica Sinica מצא כי הורמון גדילה ממתן פגיעה מוחית לאחר הידבקות בנגיף הזיקה.
הקשר שתועד במחקר בין הטיפול בהורמון גדילה להגנה מפני הידבקות בקורונה עשוי להסביר את הנטייה הגבוהה ביותר של אנשים מבוגרים להידבק במחלת קורונה קשה, שכן רמות הורמון הגדילה שמופרשות בגוף האדם יורדות משמעותית מילדות עם העלייה בגיל. בעוד ששיא הפרשת הורמון גדילה הוא בגיל ההתבגרות המינית, בהמשך בכל עשר שנים חלה ירידה ממוצעת של 15% ברמות ההורמון המופרש בגוף.
יש לציין כי לצד השפעות הטיפול בהורמון גדילה על ירידה בסיכון להידבקות בקורונה, כפי שנצפו במחקר, עבודות לאחרונה מצביעות על השפעה מסוימת של נגיף הקורונה על תהליך הגדילה אצל ילדים שנדבקו בו. אמנם רוב המחקרים בספרות הרפואית מתריעים כי מאז פרוץ מגפת הקורונה חלה עלייה בהיקפי ההשמנה של ילדים, ככל הנראה בעיקר בעקבות ההשפעות הנפשיות של תקופות הסגרים, אולם במקביל מספר עבודות זיהו גם השפעה על הגובה. כך, לדוגמא, מחקר מסין שפורסם ביולי 2021 בכתב העת Interntional Journal of Obesity מצא כי בתקופת הקורונה תהליך הצמיחה לגובה של ילדים במדינה בגילי הגן היה איטי יותר והסתכם ב-1 ס"מ פחות בגובה הממוצע, בהשוואה לשנה טרום הקורונה.