נשימה
מנהלי קהילה
האם בעתיד ניתן יהיה לרפא פיברוזיס ריאתי?
חוקרים אמריקאים זיהו מסלול ביולוגי שמאפיין ריפוי פצעים, שיש לו פוטנציאל לריפוי הצטלקות של הריאות. האם בכך תיסלל הדרך לגילוי תרופה למחלה הקטלנית?
פיברוזיס ריאתי היא מחלת ריאות כרונית מתקדמת (פרוגרסיבית) נדירה וקשה, שמתבטאת בהצטלקות רקמת הריאות וקוצר נשימה שמחמיר עם הזמן.
תהליך ההצטלקות עשוי להתפתח כתוצאה ממגוון גורמים, ובהם תרופות ומחלות אוטואימוניות, ולעתים גם משילוב של סיבות, אם כי ברוב המקרים הרופאים אינם יודעים להצביע במדויק על הגורם שהוביל להתפתחותה – מצב הקרוי 'פיברוזיס ריאתי אידיופתי'.
כיום אין טיפול שמאפשר לרפא פיברוזיס ריאתי, ומשך החיים לאחר אבחון המחלה נע לרוב בין שלוש לחמש שנים בלבד, אולם טיפולים תרופתיים חדשים שאושרו בשנים האחרונות הוכחו ביכולתם לעכב את קצב התקדמות המחלה, ומאפשרים לחולים לחיות זמן רב יותר מבעבר.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי זיהו מנגנון ביולוגי מסוים שמאפיין תהליכי ריפוי פצעים – אשר יש לו משמעות גם באפשרות לפתח בעתיד טיפולים לריפוי פיברוזיס ריאתי אידיופתי.
"אנזים המפתח"
בשנים האחרונות קבוצות מחקר רבות בעולם משקיעות מאמצים רבים בניסיון למצוא דרכים למנוע או להאט פיברוזיס ריאתי אידיופתי ומחלות ריאה דומות.
החוקרים בעבודה הנוכחית מהמחלקה לרפואת ריאות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן, הדגימו באמצעות עכברי מעבדה מודל של פיברוזיס ריאתי אידיופתי על ידי מתן ״בלומיצין״ (Bleomycin) – תרופה כימותרפית שגורמת לפגיעה והצטלקות של תאי הריאה של עכברים. בהמשך, גילו החוקרים להפתעתם תהליך ביולוגי שמאפיין ריפוי פצעים, אשר מופיע בתאי הריאה המצולקים ומוביל לריפוי העכברים מהמחלה בחלוף שישה שבועות.
בהמשך החוקרים ביררו מהו אותו תהליך ייחודי שנצפה בעכברים, ואינו מופיע בבני אדם. החוקרים גילו תפקיד מפתח לאנזים מוכר המסומן באותיות MKP1, אשר הניע תהליך זרחון של רכיב המסומן באותיות p38α, ותהליך זה הוביל לדיכוי אותו הרכיב. כתוצאה מכך הותנע מהלך לריפוי הרקמה המצולקת בריאות. לעומת זאת, כשהחוקרים נטרלו את השפעת האנזים MKP1 בעכברים – נמצא כי ההצטלקות הריאתית התקדמה והחמירה. ההתחקות אחר מנגנוני הפעילות של האנזים התאפשרה גם הודות לשימוש טכנולוגיית ה'קריספר' (CRISPR) שמאפשרת כיום לבצע 'חיתוך' והדבקה של מקטעים גנטיים בתנאי מעבדה בקלות יחסית, בחיתוך באמצעות מכשיר דמוי מספריים.
החוקרים מסכמים כי המחקר מדגים כיצד "לדיכוי של p38α חשיבות רבה לריפוי תהליכים פיברוטיים בריאות".
המחקר מומן על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והקרן על שם פרקר פרנסיס, וממצאיו דווחו בגיליון מארס 2024 של כתב העת Journal of Clinical Investigation.
המסע לגילוי תרופה למחלה
בהודעה לתקשורת שהופצה עם פרסום הממצאים, אמר החוקר הראשי ד"ר שון פורטייר (Fortier) כי "חקר פיברוזיס הוא די קשה. אם נרצה לבחון תרופות ניסיוניות כדי לנסות לרפא פיברוזיס ריאתי בעכברים, אנחנו צריכים לעשות זאת לפני שהמחלה חולפת מעצמה. אחרת לא נוכל לדעת אם הריפוי הוא תוצאה של התרופה או של מנגנוני התיקון הטבעיים של הגוף. אם נוכל ללמוד את המנגנונים המולקולריים שבאמצעותם עכבר מסוגל להחלים מהמחלה בכוחות עצמו, ייתכן שנחשוף מטרות חדשות לטיפול בפיברוזיס ריאתי אידיופתי".
המחקר הנוכחי הוא שלב נוסף במאמצים של מדענים בשנים האחרונות לפתח טיפולים פורצי דרך לריפוי פיברוזיס ריאתי, שיוכלו למנוע את ההידרדרות הצפויה במצב החולים. נכון להיום, התרופות המתקדמות ביותר שאושרו בשנים האחרונות למחלה מאפשרות לעכב את התקדמות המחלה, אולם לא התגלה עד כה חומר שמאפשר לרפא הצטלקות של רקמות הריאה.
באוקטובר 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Science כי זיהו חלבון המסומן p16INK4a המצוי בריכוז גבוה בתאים מצולקים בפיברוזיס ריאתי, ופועלים לאתר חומר שיאפשר לנטרל את פעילות חלבון – בשאיפה שיוכח כטיפול יעיל לריפוי מהמחלה. בדצמבר 2022 דיווח צוות חוקרים בינלאומי בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine כי מצא יכולות טיפוליות בפיברוזיס ריאתי באמצעות תרופה בפיתוח שהיא מולקולה קטנה בשם סרקטיניב (Saracatinib), אשר נמצאת בתהליכי פיתוח למחלת הסרטן. עוד במארס 2019 קיבלה התרופה הכרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כ'תרופת יתום' לפיברוזיס ריאתי לאחר שהציגה יעילות בטיפול במחלה בשלב הניסויים הקליניים הראשון.
כיום לאחר מיצוי הטיפול התרופתי המקובל בפיברוזיס ריאתי – מותאמים לחולים טיפול בחמצן ושיקום נשימתי, וברוב המקרים תפקוד הריאות מידרדר בסוף לכדי מצב המחייב השתלת ריאה מצילת חיים. בישראל מבוצעים מדי שנה עשרות ניתוחי השתלות ריאה, ואבחנה של פיברוזיס ריאתי היא כיום הסיבה המובילה להשתלת ריאה בארץ.