דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
האם אפשר לזהות נטייה אובדנית בבדיקות דם?
חוקרים אמריקאים זיהו סמנים כימיים בדם שמאפיינים אנשים עם נטיות אובדניות. פיתוח בדיקת דם ייעודית יאפשר לאתר אנשים בסיכון להתאבדות ולהציע להם התערבות מניעתית
אחד הביטויים הקשים ביותר של מצוקה נפשית חמורה מצוי בתופעת ההתאבדויות. בשנים האחרונות החלו רשויות בריאות בעולם להפנות זרקור לתופעה ולפתח תוכניות התערבות ייעודיות להפחתת הסיכון להתאבדויות באוכלוסייה תוך טיפול באנשים בעלי נטייה אובדנית. גם בישראל פועלת משנת 2013 התוכנית הלאומית בין-משרדית למניעת אובדנות בעקבות הכרזת ממשלה על אובדנות כ"יעד לאומי".
בעוד שמצטברות ראיות רבות על האפשרות למנוע התאבדויות תוך איתור אנשים בסיכון והפנייתם לטיפולים נפשיים ייעודיים, בקרב מדענים ורופאים גוברים לאחרונה הניסיונות לאיתור מועיל יותר של מי שהינם בעלי נטייה אובדנית.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על פריצת דרך מכיוון בלתי צפוי – כשזיהו סמנים ייחודיים בדם שמאפיינים אנשים אלה. הממצאים עשויים לאפשר בהמשך פיתוח בדיקת דם פשוטה לאיתור אנשים בסיכון להתאבדות, כדי להציע להם התערבות מניעתית. הגילויים במחקר גם עשויים לפתוח צוהר לפיתוח תרופות ביולוגיות עתידיות לדיכאון חמור שמלווה בנטיות אובדניות.
חוסרים ועודפים של סמנים בדם
החוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג וקליפורניה – סן דייגו בארה"ב ואוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, בחנו בדיקות דם פריפרי של 99 מטופלים שאובחנו במקביל עם הפרעת דיכאון מז'ורי ונטייה אובדנית, מתוכם 52 נשים ו-47 גברים, בגיל 29 שנים בממוצע. החוקרים ביקשו לאתר סמנים כימיים ייחודיים בדם שעשויים לאפיין מטופלים אובדניים, תוך השוואה לבדיקות דם שנאספו מ-94 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. בדיקות הדם נאספו בשעות היום, בין 8:00 ל-17:00, לפחות שלוש שעות לאחר ארוחות.
לאחר בחינה של 448 מטבוליטים המצויים בבדיקות הדם, נמצא כי בקבוצת המטופלים עם נטייה אובדנית יש חריגה ברמות של מספר סמנים מטבוליטיים ספציפיים, עם שוני קל בין המינים.
ככלל, מטופלים עם דיכאון חמור במיוחד המלווה בנטייה אובדנית הציגו חוסרים במטבוליטים מגוונים בדם המתפקדים כחומצות אמינו וחלבונים שונים: קרניטין שיש לו תפקיד בייצור אנרגיה לתא; האנזים קואנזים Q10 (ובקיצור CoQ10) שמסייע להפוך מזון לאנרגיה; חומצה פולית שאחראית בין תפקידיה על ויסות הביטוי של גנים מסוימים; ציטרולין שמסייע בסילוק פסולת כמו אמוניה; ויטמין D שאחראי על ספיגת הסידן בתאים; ולוטאין – נוגד חמצון שיש לו תכונות נוגדת דלקתיות ומשמש כיום כרכיב בתוסף תזונה שמעכב הידרדרות תהליכים ניווניים ברשתית העין למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי. למרות הממצאים, החוקרים ציינו כי על בסיס הידע שקיים כיום – אף אחד ממרכיבים אלה אינו יכול להיות בסיס ל"גלולת פלא" שתאפשר למנוע התאבדויות, אולם הממצאים שנאספו מרמזים כי שמירה על מרכיבים אלה ברמות תקינות במחזור הדם עשויה לסייע בהפחתת נטייה אובדנית.
לצד זאת, זוהו שני מטבוליטים ברמת נמוכות יותר בדם של נבדקים עם נטייה אובדנית: גורם גדילה פיברולסטי מס' 21 המסומן באותיות FGF21 וגורם דיפרנציאציה של גדילה מס' 15 המסומן באותיות GDF15. ככלל, שני סמנים אלה קשורים לפעילות חריגה של המיטוכונדריה בתאי הגוף, ומעידים על כשל בתהליכי ייצור של אנרגיה לתאי הגוף, עליהם אחראים אברוני המיטוכונדריה בתאים.
עוד נמצא כי השינויים המטבוליים בבדיקות של האנשים עם נטייה אובדנית התבטאו ברובם בחריגות ברמות מרכיבים שומניים – בקרב 55% מהבדיקות של גברים ו-75% מהבדיקות של נשים עם נטיות אובדניות.
הבדיקה הצביעה על רמת דיוק מרשימה של מעל ל-90% באיתור אנשים עם נטייה אובדנית על סמך סמנים אלה. המחקר נתמך על ידי האגודה האמריקאית למניעת התאבדויות (AFSP) וקרנות מחקר נוספות, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2023 של כתב העת Translational Psychiatry.
אנרגיה תאית
בעוד שהתסמינים של דיכאון חמור נפשיים ברובם, מספר מחקרים בעשורים האחרונים קושרים בין דיכאון לבין תהליכים גופניים פיזיולוגיים, לרבות תהליכים מטבוליים. מקורם של תהליכים אלה הוא ככל הנראה בפעילות דלקתית מוגברת שמאפיינת את שתי התופעות. בכך נסללה למעשה הדרך לנסות ולזהות סמנים לדיכאון באמצעות מדידת מטבוליטים שונים בדם.
בראיון לתקשורת האמריקאית עם פרסום הממצאים אמר החוקר הבכיר בצוות, פרופ' רובט נאביוס, כי "טכנולוגיות חדשות מאפשרות לנו כיום לאתר סמנים של פעילות תאית דרך 'השפה הטבעית של תאים' – שהיא ביוכימיה".
ממצאי המחקר מחזקים את הקשר שבין דיכאון ותהליכים תאיים שבאים לידי ביטוי בבדיקות דם – קשר שנבחן לאחרונה בהרחבה בספרות המדעית. כך, מטה אנליזה של חוקרים מסין, שפורסמה באוגוסט 2021 בכתב העת Molecular Psychiatry, זיהתה קשרים בין שינויים ברמות של מטבוליטים בדם לתסמיני דיכאון, ובעיקר במצבים של ערכים נמוכים של המרכיבים 'ל-טריפטופאן' ו'חומצה קינורנית'. ביולי 2023 דיווחו חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אוקספורד בכתב העת eBioMedicine כי פיתחו אלגוריתם חכם המבוסס על שינויים ביוכימיים בדם ומאפשר לאתר אנשים בסיכון לפתח דיכאון מז'ורי באוכלוסייה הכללית. חלק מהמחקרים בתחום מבוצעים במטרה לפתח תרופות ביולוגיות חדשות שיוכלו לטפל בהפרעות פסיכיאטריות על בסיס השפעתן על אותם סמנים ביוכימיים.
בעוד שמחקרים קודמים קשרו בין דיכאון כשלעצמו לבין עלייה בתהליכי עקה חמצונית (Oxidative Stress) בתאים ורקמות בגוף, הרי שבמחקר הנוכחי זוהו בבדיקות הדם תהליכים מטבוליים אחרים שמאפיינים נטייה לאובדנות, שכונו על ידי החוקרים 'עקה רדוקטיבית' (Reductive Stress). תהליכים אלה נוטים להתרחש כאשר המיטוכונדריה שמצויה בציטופלזמה של תאי הגוף מאטה את תהליכי הייצור של מרכיבים חמצוניים, ובכך מגרה את התא להגביר את קצב חילוף החומרים - המטבוליזם. בתהליך זה עשויה להיווצר אנרגיה תאית עודפת שמסומנת באותיות ATP. כשאנרגיה זו נשמרת בתוך התאים היא מהווה מקור לפעילות התא, אולם כשאנרגיית ה-ATP יוצאת אל מחוץ לתא, היא עשויה להפוך לאמצעי מסוכן שמפעיל מסלולים שונים בתגובה לגורמי לחץ בסביבה. בהקשר זה, החוקרים מעריכים לפי ממצאי המחקר כי נטייה אובדנית היא למעשה חלק מתהליך כללי פיזיולוגי של ניסיון לבלום את תגובת הלחץ שנגרמת כתוצאה מפעילות אנרגטית עודפת זו.
מרכיבים כימיים בדם מסוג 'פורינים' כבר נמצאו בעבר בעבודות כמתווכים של פעילות 'עקה רדוקטיבית', ובמחקר הנוכחי רמתם של פורינים אצל אנשים עם נטייה אובדנית הייתה נמוכה ביחס לנורמה. גם מצב של עודף פורינים עשוי להוביל לתגובה פסיכיאטרית, שבאה לידי ביטוי בתסמונת המכונה ברפואה 'LNS' (קיצור של Lesch-Nyhan Syndrome) – תסמונת שמלווה בתנועות חוזרות עד כדי חוסר תפקוד של הגפיים לצד התנהגויות של פגיעה עצמית שמתבטאות בנשיכה של השפתיים והאצבעות.
כיום, בהעדר בדיקה זמינה לאיתור אנשים בסיכון לנטייה אובדנית, זיהוי אלו שבסיכון להתאבד מתבצע על בסיס תסמינים נפשיים וארגונים רפואיים מפעילים קווים חמים שמזמינים אנשים במצוקה לפנות טלפונית כדי לקבל סיוע נפשי דחוף למניעת התאבדויות.