לאינסולין שבמח חלק בהחרפת המצב הסוכרתי, את זה מצאו חוקרים מבי"ס לרפואה, מאונט סיני שבניו-יורק. הפעולה הלא תקינה של האינסולין במח מובילה לליפוליזה של הליפידים ומחריפה את המצב הסוכרתי.

בשלב ראשון הראו החוקרים את תפקידו של האינסולין במח. הם החדירו באינפוזיה אינסולין למח חולדות ובחנו את השפעתו על מטבוליזם הגלוקוז והליפידים בגוף. האינסולין עכב את הליפוליזה ואת שחרור הליפידים.

בהמשך המחקר הראו החוקרים שהעדר פעילות האינסולין היא בעייתית וזאת עשו בעזרת חולדות ללא רצפטור לאינסולין שאצלן נראתה ליפוליזה חסרת מעצורים.

למרות שהליפידים טובים לגוף בשעת צום, הרי שהם מחריפים את המצב הסוכרתי אם הם משוחררים אחרי הארוחה, תופעה מוכרת אצל הסוכרתיים.

בעבר חשבו שיכולת האינסולין לעכב ליפוליזה שייכת לתאי השומן או רקמת השומן וכאן הופתעו לראות את חלקו הניכר של המח בתהליך.

נראה שאצל חולים שמנים או סוכרתיים האינסולין לא מצליח לעכב את הליפוליזה והתוצאה היא עליה ברמת השומנים הקשורה גם בעליה בדלקתיות שהיא לכשעצמה מחריפה את המצב הסוכרתי.

גילוי המעגל המחריף את עצמו יכול לפתוח פתח גם להבראת המצב הסוכרתי וזאת על ידי הגברת סיגנל האינסולין במח.

Cell Metabolism, 2011, 13 (2), 183-194
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט