מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהאזנה למוסיקה אחרי ניתוחים מפחיתה כאבים וחרדה

האזנה למוסיקה אחרי ניתוחים מפחיתה כאבים וחרדה

מטה אנליזה חדשה מבריטניה מעלה כי השמעת מוסיקה למתאוששים מניתוחים תורמת להקלה במצוקה נפשית ובכאב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בעוד שניתוחים מהווים חלק משגרת החיים, ונמצאים ברקע של כמעט כל אדם, רופאים וחוקרים עדיין מנסים לבחון שיטות חדשות להתמודדות עם שלב ההתאוששות שלאחר הניתוח, שעשוי לערב מגבלות פיזיות ותפקודיות, במטרה להקל על מנותחים לחזור לשגרת החיים – וזאת החל מטיפולי שיקום וכלה בהתאמות תזונתיות והמלצות לאורח חיים בריא.

 

מחקר חדש מצא כי האזנה מוסיקה עשויה להיות כלי יעיל להפחתת כאבים לאחר ניתוח, בדרכם של מנותחים חזרה לשגרה.

 

חוקרים בריטיים מאוניברסיטאות קווין-מארי-אוף-לונדון וברונל ביצעו ניתוח מסוג מטה אנליזה לממצאים מ-73 מחקרים מבוקרים הכוללים קבוצות ביקורת, שבחנו את השפעת המוסיקה על בוגרים שנאלצו לעבור ניתוחים שונים. במסגרת העבודות שנכללו במטה אנליזה נמנו בין 20 ל-458 נבדקים בכל מחקר, וכוסו מרבית סוגי הניתוחים, לרבות ניתוחי החלפות מפרקים, ניתוחי מעקפים בלב, כריתת שד מלאה (מסטקטומי), ניתוחים במערכת העיכול, קולונוסקופיה, ניתוחי בקע, ניתוחי כף היד, השתלות איברים וניתוחים קיסריים. מהמחקר הוצאו ניתוחים במערכת העצבים המרכזית וניתוחי ראש צוואר.

 

ככלל, 75% עד 92% מהנבדקים במחקרים השונים דיווחו על כאבים וחרדות לאחר הניתוח. עיבוד הממצאים מכלל המחקרים העלה כי מוסיקה הפחיתה ב-77% את הכאב לאחר הניתוח, הקטינה ב-68% מתחושות החרדה לאחר הניתוח, צמצמה ב-37% את הצורך בשימוש במשככי כאבים לאחר הניתוח, והעלתה ב-9% את שביעות הרצון הכוללת של הנבדקים מהניתוח. הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב העת Lancet.

 

ניתוחים רבים מבוצעים בשנים האחרונות בהרדמה מקומית או ללא הרדמה, למשל ניתוחים קיסריים ופעולות ניתוחיות פולשניות באמצעות אנדוסקופים. המטה אנליזה העלתה כי מוסיקה הועילה כנגד כאבים וחרדה למטופלים שעברו ניתוחים מסוגים אלה. בנוסף, השפעתה החיובית של המוסיקה תועדה גם כשהושמעה למטופלים שעברו ניתוחים בהרדמה כללית. עם זאת, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית באורך האשפוז שנדרש לאחר הניתוח בין מטופלים שהאזינו למוסיקה לבין אלו שלא.

 

מוסיקה קלאסית וגיטרה ספרדית

 

המחקרים שנכללו במטה אנליזה בחנו את השפעותיהם של מגוון סגנונות מוסיקאליים שהושמעו למטופלים לאחר ניתוח, וכן מוסיקה שהושמעה לפרקי זמן משתנים. בחירת המוסיקה נעשתה בחלק מהמחקרים על ידי המטופל ובחלקם על ידי הצוות הרפואי. רוב סוגי המוסיקה היו מז'אנר המוסיקה המרגיעה, לרבות מוסיקה קלאסית, מוסיקת פסנתר, נעימות חליל, מוסיקה סינית עתיקה, מוסיקת מדיטציה ופריטה על גיטרה ספרדית. המחקר כלל מוסיקה שהושמעה למטופלים לאחר הניתוח באמצעות אוזניות, רמקולים או כריות מוסיקה – בוואליום נמוך.

 

ניתוח משתני שנעשה במחקר העלה כי לבחירת סוג המוסיקה ולמועד השמעתה למטופל לאחר הניתוח – מיד לאחר ההתאוששות או בימים שלאחר מכן – לא הייתה השפעה משמעותית את התועלות שהביאה כמ המוסיקה לשיפור הכאבים והחרדות.

 

החוקרים מעריכים כי המוסיקה כפעילות קוגניטיבית יכולה להקל על תחושות ועוצמות של כאב, שמערב מימדים פיזיולוגיים ופסיכולוגים. כמו כן, החוקרים משערים כי במוסיקה טמון מכניזם נוסף שמקהה את פעילות מערכת העצבים האוטונומית, ומוביל לירידה בדופק, קצב הנשימה ולחץ הדם, ובאופן זה מקל על כאבים וחרדות.

 

נכון להיום, מוסיקה אינה משמשת ככלי שגרתי להקלה בכאבים וחרדות על ידי הממסד הרפואי, להערכת החוקרים על רקע בורות וסקפטיות באשר ליעילותה. החוקרים מסכמים כי ניתן להציע מוסיקה ככלי להפחתת כאבים וחרדות בתקופת ההתאוששות שלאחר ניתוחים בבתי חולים ומרפאות על ידי צוותים רפואיים.

 

החוקרים קוראים לבחון האם מוסיקה יכולה להשפיע לטובה על מטופלים שמתעוררים במהלך הניתוח – סיכון רפואי שמופיע לפי עבודות בקרב אחד לכל אלף מנותחים בהרדמה כללית. כמו כן, החוקרים מבהירים כי יש לבחון בכל ניתוח את אופן השמעת המוסיקה – שכן בחלק מהפעולות הרפואיות מוסיקה יכולה להשפיע לטובה גם על רגיעה של הצוותים הרפואיים, ואילו באחרות היא עלולה דווקא להסיח את דעתם. בנוסף, בניתוחים שבהם נדרש לבחון את התקשורת של המטופל עם הצוות הרפואי לאחר הניתוח מומלץ לשקול לדחות את ההאזנה למוסיקה, שעלולה להפריע לתקשורת תקינה. 

 

מוסיקה מתועדת במחקרים רבים בעבר ככלי טיפולי בטוח, לא פולשני ולא יקר שעשוי להועיל לבריאות. התיעוד הראשון בספרות הרפואית על התועלת של מוסיקה במהלך ניתוחים דווח עוד בשנת 1914. בהמשך פורסמו מחקרים רבים על השפעותיה החיוביות של מוסיקה נגד כאבים מסוגים שונים. כך, למשל, מחקר מנובמבר 2010 מצא כי מוסיקה מסייעת להקל בתחושות דיכאון ובכאב בקרב חולים בפיברומיאלגיה. וסקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2011 מצאה כי מוסיקה מפחיתה כאבים וחרדות בקרב חולי סרטן.

 

 

Lancet, Doi: 10.1016/S0140-6736(15)60169-6