מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותדרך חדשה לגדל תאי גזע

דרך חדשה לגדל תאי גזע

משטח סינתטי ראשון מסוגו המאפשר לתאים בודדים ליצור מושבות של תאים זהים. המשטח מאפשר לתאי גזע להישאר חיים ולהמשיך להתרבות בעצמם לפחות שלושה חודשים


משטח סינטטי לגידול טוב יותר של תאי גזע (צילום: PantherMedia)
משטח סינטטי לגידול טוב יותר של תאי גזע (צילום: PantherMedia)

תאי גזע אנושיים, אשר יכולים להיות כל סוג אחר של תא בגוף האדם, הם בעלי פוטנציאל רב לטיפול במגוון רחב של מחלות, כולל מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה ופגיעות חוט שדרה. עם זאת, מדענים שעובדים עם תאים כאלה מוגבלים מבחינת הכמות שנדרשת לביצוע ניסויים, בפרט בניסוי אדם. יתרה על כן, רוב החומרים המשמשים כיום לגידול תאי גזע אנושיים כוללים תאים או חלבונים שמקורם בעוברי עכברים. חומרים אלה מסייעים לעורר צמיחה של תאי גזע, אך יכולים לגרום לתגובה חיסונית אם מזריקים אותם לבני האדם.

 

תאי גזע אנושיים יכולה לבוא משני מקורות - תאים עובריים או תאי הגוף אשר תוכננו לשלב טרום בוגר. שלב זה מאפשר לתאים להתפתח לכל סוג של תאים בגוף האדם. עובדה זו פותחת בפנינו את האפשרות של טיפול כמעט בכל סוג של מחלה המערבת פגיעה בתאים. מדענים יכולים לגדול נוירונים חדשים עבור חולים עם פגיעות בחוט השדרה, למשל, או תאים המייצרים אינסולין עבור אנשים עם סוכרת מסוג 1. כדי להנדס טיפולים כאלה, המדענים צריכים להיות מסוגלים לגדל תאי גזע במעבדה לתקופת זמן ממושכת, לתמרן את הגנים שלהם ולהגדיל את מושבות של תאים זהים אחרי שהם כבר מהונדסים גנטית. משטח הגידול הנוכחי מורכב מצלחת פלסטיק מצופה בשכבה של ג 'לטין ולאחר מכן בשכבה של תאי עכבר או חלבונים, ידועים לשמצה.

 

"לריפוי אתה צריך מיליוני תאים," אומר קרישנו סאהה, אחד מהחוקרים. "אם אנו יכולים להקל על התאים להתחלק ולגדול, זה יעזור לקבל את מספר התאים שאתה צריך לעשות את כל המחקרים ולמצוא ריפוי למחלות שמיליוני אנשים בכל רחבי העולם מצפים לו".

 

המחקר פורסם ב-Nature Materials

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן