הפרעה נפשית ביפולארית – המוכרת גם בשמותיה החלופיים 'מאניה דיפרסיה' ו'הפרעה דו-קוטבית' – היא הפרעה נפשית המתבטאת בתנודות קיצוניות במצב הרוח, ומאופיינת בתקופות של מצב רוח מרומם באופן קיצוני ותקופות של דיכאון עמוק.

גורמי סיכון רבים נקשרו לאורך השנים להפרעה ביפולארית, לרבות גיל – כשהמחלה לרוב פורצת סביב גילי עשרים ומשהו, מין – כשהמחלה מאפיינת בעיקר נשים, אם כי יכולה להופיע גם בקרב גברים, וכן גורמים גנטיים ושורה של גורמים סביבתיים – לרבות שתית אלכוהול מופרזת, סמים, תרופות נגד דיכאון, היעדר שינה קיצוני, טראומה ושינויים בסביבה – כמו שינוי עונתי, חגים ושינויים פרסונאליים דרמטיים כמו עזיבת עבודה, עבודה חדשה או חתונה, המלווים בלחץ רב.

עתה מצאו חוקרים ישראלים כי גם דלקת מפרקים שגרונתית קשורה בסיכון מוגבר למאניה דיפרסיה.

צוות החוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, קופת חולים כללית, ואוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב בחן את שכיחותה של הפרעה ביפולארית בקרב מדגם של 11,782 אנשים שאובחנו דלקת מפרקים שגרונתית, וכן בקרב 57,973 אנשים שלא אובחנו בדלקות מפרקים אוטואימוניות ושימשו כקבוצת ביקורת, וזאת מתוך מאגרים ממוחשבים של מבוטחי הכללית.

העבודה מצאה כי שכיחות הפרעה ביפולארית הייתה גבוהה ב-34% יותר בקבוצת המחקר – 0.6%, ביחס לשכיחותה בקבוצת הביקורת- 0.4%. לאחר נטרול השפעת הגיל, הקשר להתפתחות הפרעה ביפולארית נותר רק בקרב מי שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונתית בגיל צעיר – מתחת לגיל 19 או בגיל הזהב – לאחר גיל 75.

עישון כגורם מתווך

יחד עם זאת, ניתוח רב משתני שבוצע על הממצאים וביקש לנטרל את השפעותיו של עישון סיגריות על הממצאים זיהה עלייה של 26% בסיכון להפרעה ביפולארית בקרב אנשים עם דלקות מפרקים שגרונתית, אולם כזו שאיננה מובהקת סטטיסטית, מה שמצביע לפי החוקרים על האפשרות כי עישון הוא גורם מתווך בין דלקות מפרקים להפרעה ביפולארית, והסיכון להפרעה הנפשית בקרב חולי דלקות מפרקים גובר בעיקר בקרב אלו המעשנים סיגריות.

מחקרים בעבר כבר מצאו קשר בין עישון סיגריות לדלקות מפרקים אוטואימוניות, ובן השאר ידוע כי דלקת מפרקים שגרונתית שכיחה פי 2 בקרב מעשנים. מחקר משבדיה שפורסם בספטמבר 2014 מצא כי שילוב בין עישון לצריכה עודפת של מלח מעלה פי 2.26 את הסיכון להתפתחות המחלה. מעבר לכך, במחקר הנוכחי עישון היה גם גורם סיכון למאניה דיפרסיה, והעלה ב-66% את הסיכון להפרעה.

החוקרים קוראים לביצוע עבודות נוספות לפני שיוחלט על צעדים שיש לנקוט לאור התמונה שעולה מהמחקר, לרבות פעילות למניעת הפרעות נפשיות בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית ובייחוד בקרב אלו שמעשנים סיגריות.

צוות החוקרים כלל את אדיר פרחי, פרופ' ארנון כהן, ד"ר אורה שובמן, ד"ר דורון קומנשטר, פרופ' האוורד עמיטל וד"ר דניאלה עמיטל, והממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Journal of Affective Disorders.

אקטיבציה של המערכת החיסונית

המחקר מצטרף לעבודות נוספות שמצאו עדויות לשילוב (קומורבידיות) בין דלקת מפרקים שגרונתית לבין מצבי תחלואה כרוניים, לרבות מחלות לב וכלי דם, השמנה, אוסטיאופורוזיס, סרטן, יובש בעיניים ומחלות ריאה, וכן שורה של מצוקות נפשיות, ובייחוד דיכאון וחרדה. מחקר מטייוואן, שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת Clinics, זיהה בקרב חולים בדלקת מפרקים שגרונתית סיכון גבוה ב-74% לפתח דיכאון. מחקרים אף מראים כי הסובלים מדלקת מפרקים ודיכאון במשולב נענים פחות לטיפול התרופתי וגם מדווחת אצלם תגובה מופחתת לתרופות.

המחקר הנוכחי מחזק ממצאים של מחקר נוסף מטייוואן, שפורסם בספטמבר 2014 בכתב העת PLoS ONE, שקבע כי דלקת מפרקים שגרונתית מעלה פי 2.13 את הסיכון להפרעה ביפולארית, וכי קיימים מספר גורמי סיכון להתפתחות מאניה דיפרסיה בקרב חולי דלקות מפרקים, לרבות אסתמה שמעלה פי 2.76 את הסיכון להפרעה ביפולארית בקרב החולים, שחמת הכבד שמעלה את הסיכון פי 3.81 וצריכה מופרזת של אלכוהול שמעלה את הסיכון פי 5.29.

החוקרים מטייוואן העריכו כי מכניזמים שפוגעים במערכת החיסונית הם שאחראים לקשר בין דלקות מפרקים והפרעה ביפולארית. ייתכן, להערכתם, כי דלקת מפרקים שגרונתית מעוררת 'אקטיבציה' של המערכת החיסונית, שמובילה לתהליכים דלקתיים במערכת העצבים המרכזית שבמוח שנמצאים בבסיסה של הפרעה ביפולארית. מעבר של חלבונים של המערכת החיסונית מסוג ציטוקינים מהגוף למוח כבר תועד במודלים של בעלי חיים בהקשר למספר מצבי תחלואה כרוניים, לרבות סוכרת, השמנה ופעילות יתר של בלוטת התריס.

Journal of Affective Disorders, doi: 10.1016/j.jad.2015.09.058