מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מפרקים (ראומטולוגיה)

מנהלי קהילה

פרופ' אורי אלקיים
פרופ' אורי אלקיים
מומחית לראומטולוגיה, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.
ד
ד"ר חגית פלג
רופאה ביחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים . מומחית בפנימית וראומטולוגיה. 
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמונימפרקים (ראומטולוגיה)חדשותדלקת עיניים וכאבי גב? אולי זו דלקת חוליות מקשחת

דלקת עיניים וכאבי גב? אולי זו דלקת חוליות מקשחת

חוקרים מהולנד מדווחים על שכיחות גבוהה של מחלת המפרקים אנקילוזינג ספונדיליטיס (דלקת חוליות מקשחת) בקרב מי שסובלים משילוב של כאב גב כרוני ודלקת עיניים בענביה, וקוראים להעלאת המודעות לתופעה כדי לקצר את העיכוב באבחון


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת חוליות מקשחת (אנקילוזינג ספונדיליטיס) היא מחלת מפרקים דלקתית כרונית עם מעורבות עיקרית של מערכת השלד הצירית הכוללת את עמוד השדרה ומפרקי העצה והכסל, אשר מתבטאת בנוקשות בעמוד השדרה ועלולה לגרום עם הזמן לאיחוי חוליות, ירידה בגמישות ופגיעה ביציבות, לרבות התפתחות עקמת.

 

היקף החולים נאמד בכ-0.5% מהאוכלוסייה, ובאוכלוסייה הבוגרת מגיע לפי הערכות עד כדי 1%, כפי שמוערך במדינות אירופה שבהן מתועדת שכיחות גבוהה יחסית. מחקרים בשנים האחרונות מזהים עלייה בשכיחות המחלה במדינות המערב. כך, למשל, מחקר ממחוז אונטריו בקנדה, שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת BMJ Open, מזהה כי כמות החולים במחוז הושלשה בשני העשורים האחרונים, וההנחה כי עלייה זו קשורה למודעות הגוברת למחלה בקרב רופאים ומטופלים, על רקע התרופות הביולוגיות החדשות שמסייעות להקלה משמעותית בתסמינים, לצד עלייה בנגישות לבדיקות הדמיה. עבודות רבות מצביעות על עיכובים באבחון דלקת חוליות מקשחת, כאשר בחלקן מוערך הזמן שחולף מהופעת התסמינים ועד לאבחון הרפואי בשנים ארוכות.

 

עתה מדווחים חוקרים מהולנד על שכיחות גבוהה של דלקת חוליות מקשחת בקרב מטופלים עם כאב גב כרוני ודלקת עיניים בענביה, כך שלאלו שמאובחנים עם שני מצבים רפואיים אלה מומלץ לברר על האפשרות להתפתחות מחלת המפרקים ולהפחית את העיכוב באבחון.

 

חשדות מבוססים

 

החוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת אמסטרדם ביקשו לצמצם את העיכובים באבחון דלקת חוליות מקשחת תוך בחינת גורמי סיכון לתופעה. תחילה החוקרים אספו נתונים על מטופלים צעירים עד גיל 45 מחמש מרפאות עיניים באזור אמסטרדם בירת הולנד, שאובחנו מאפריל 2017 עד ינואר 2020 עם דלקת בענביה – החלק האמצעי בפנים העין שכולל את האישון שאחראי על כמות האור שחודרת לעין, וכן רקמות שמייצרות את נוזל העין, אחראיות על מיקוד הראייה ומספקות דם לרשתית. בהמשך אותרו בקבוצה זו 81 מטופלים שדיווחו על כאבי גב כרוניים שנמשכו לפחות שלושה חודשים, והופנו לאבחון אצל רופא ראומטולוג, ואף עברו צילום רנטגן של רצפת האגן – בדיקת הדמיה המשמשת לאבחון דלקת חוליות מקשחת. מעל למחצית מהחולים (58%) התלוננו על כאבי גב חוזרים, ורבים מהם (87%) העידו כי סבלו גם בעבר מכאבי גב שלוו בדלקות עיניים.

 

לאחר הערכה רפואית ראומטולוגית, קרוב לרבע מהמטופלים (23%) אובחנו קלינית עם דלקת חוליות מקשחת על סמך בדיקת רנטגן של מפרק העצה והכסל ועוד קרוב למחצית (40%) אובחנו עם חשד מבוסס לדלקתיות בחוליות עמוד השדרה שאינה ניתנת לאבחון בצילום רנטגן – מצב שעשוי לבטא אבחנה רפואית ב'דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות' – דלקת שניתנת לאבחון רק בהדמיית MRI. רק לשליש מהמטופלים (37%) נשללה באופן רשמי האבחנה של דלקת בחוליות עמוד השדרה בבירור הקליני.

 

מעל למחצית מהמטופלים במחקר (56%) אף נמצאו חיוביים בבדיקות גנטיות לסמן הגנטי HLA-B27 שנקשר לדלקת חוליות מקשחת, ומעלה בעשרות אחוזים את הסיכון למחלה.

 

החוקרים זיהו שכיחות גבוהה יותר של שילוב אבחנות של דלקת בענביה, כאב גב כרוני ודלקת חוליות מקשחת בקרב גברים (33%) בהשוואה לנשים (13%), כאשר גם ברמה הכללית מחקרים קובעים כי לגברים סיכון גבוה עד פי 3 יותר מנשים להתפתחות המחלה, אם כי עבודות חדשות מצביעות על כך שהמחלה מתבטאת באופן שונה בשני המינים – מה שמוביל לריבוי אבחנות אצל גברים.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון פברואר 2022 של כתב העת Journal of Rheumatology קוראים לרופאי עיניים להפנות מטופלים עם דלקות בענביה שמתלוננים על כאבי גב לרופאים ראומטולוגים כדי לקדם אבחנה של דלקת חוליות מקשחת. אבחון המחלה מאפשר כיום התאמת טיפולים בתרופות ביולוגיות שמסייעות להקלה משמעותית בתסמינים.  

 

עיכוב של שנים באבחנה

 

המחקר משיק לעבודות נוספות שמזהות בדלקת עיניים בענביה את הביטוי השכיח ביותר לדלקת חוליות מקשחת המצוי מחוץ למערכת השלד-שריר, אשר לרוב מלווה גם בכאבי גב כרוניים. המלצות של החברה הבינלאומית למחלות מפרקי עמוד השדרה (ASAS), שפורסמו באוגוסט 2015 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, כבר קוראות לרופאים להפנות מטופלים עם דלקות עיניים וכאבי גב לראומטולוגים כדי לברר חשד לדלקת חוליות מקשחת. מחלות נוספות מחוץ למערכת השלד שנקשרו בהמלצות אלה לדלקת חוליות מקשחת כוללות גם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית וכן פסוריאזיס. מחקרים בעבר גם זיהו קשר גנטי בין דלקת חוליות מקשחת ודלקות עיניים, כאשר הסמן הגנטי HLA-B27 מעלה ב-60% את הסיכון לדלקת חוליות מקשחת, ונקשר בעבודות גם לסיכון מוגבר להתפתחות דלקת עיניים בענביה.

 

בין מגבלות המחקר, החוקרים מציינים את קיומה של דגימה קטנה יחסית של מטופלים ואת העדר בדיקות הדמיה מסוג MRI לכלל הנבדקים – בדיקות שהיו עשויות לסייע באבחנה של דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות במקרים מחשידים.

 

המחקר החדש מסייע באיתור מטופלים עם סיכון לדלקת חוליות מקשחת, על סמך דלקת בעיניים וכאב גב כרוני – במטרה לשפר את אבחון המחלה במועד שמאפשר התאמת טיפול תרופתי שביכולתו להקל על חיי המטופלים.

 

נכון להיום, מחקרים מצביעים על עיכוב משמעותי באבחון של דלקת חוליות מקשחת על רקע חוסר מודעות מספקת לתופעה בקרב רופאים ועיכוב בהפניית מטופלים עם תסמינים רלוונטיים לבירור ראומטולוגי. מחקר נרחב מבריטניה שבוצע בקרב ראומטולוגים ששייכים לשירותי הבריאות הלאומיים במדינה, שממצאיו פורסמו במארס 2011 בכתב העת Rheumatology, זיהה עיכוב ממוצע של לא פחות משמונה וחצי שנים מהופעת תסמינים של דלקת חוליות מקשחת ועד לאבחון הרפואי במחלה. במאי 2021 דיווחו בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases חוקרים ישראלים מהמרכזים הרפואיים ברזילי, כרמל, איכילוב ורמב"ם על שיפור בזמן שחולף עד לאבחון דלקת חוליות מקשחת, כאשר הזמן הממוצע שחלף מהופעת התסמינים לאבחנה עמד על 9.1 שנים למטופלים שאובחנו לפני שנת 2000, חמש שנים למטופלים שאובחנו בשנים 2009-2001 ושנתיים בלבד למטופלים שאובחנו בשנים 2020-2010. החוקרים מצאו כי קיצור בעיכוב באבחנה ניכר בעיקר כשההפניה לראומטולוגים הייתה מהירה: למטופלים שהופנו לראומטולוג בשנה הראשונה להופעת התסמינים היו סיכויים גבוהים פי 5.86 לקיצור בזמן שחלף עד לאבחנה הרפואית, ומטופלים שהופנו תוך 3-2 שנים מהופעת התסמינים לראומטולוג היו בסיכוי גבוה פי 3.5 לקיצור בזמן לאבחנה. לפי המחקר מישראל, גם מטופלים צעירים במיוחד שהחלו לסבול מהתסמינים לפני גיל 21 היו בסיכויים טובים יותר לאבחנה מהירה למחלה.

 

 

 

Journal of Rheumatology, doi: 10.3899/jrheum.210345