בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות סביב ויטמין D, שנוצר בגוף האדם בחשיפה לשמש וכן מתקבל במזונות מסוימים. ויטמין D הוכח לאורך השנים כווסת הכרחי למטבוליזם הסידן בגוף וכרכיב חיוני לבריאות העצמות ומניעת אוסטיאופורוזיס. רמות נמוכות מדי של ויטמין D בדם נקשרו במחקרים רבים בעשורים האחרונים לשורה ארוכה של מחלות כרוניות, לרבות יתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת, מחלות מעי דלקתיות ואף השמנה.

ויטמין D הוכח בהשפעתו המיטיבה על המאובחנים בטרשת נפוצה, על המאובחנים עם מחלות כרוניות בדרכי הנשימה, על חולים באי ספיקת כליות המטופלים בדיאליזה וכן על המאובחנים עם פיברומיאלגיה, כוויטמין שמשפר את מצבם של נפגעי אירוע מוחי, ואף כרכיב חיוני למניעת סוגים שונים של סרטן, לרבות סרטן השד וסרטן המעי הגס.  

עתה מצא מחקר ישראלי רטרוספקטיבי כי לוויטמין D גם תפקיד משמעותי בהגנה על אנשים עם דלקת חוליות מקשחת מפני סיבוכים ותמותה.

מחסור בוויטמין של השמש

החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב, העברית ובן גוריון, המרכז הרפואי שיבא ושירותי בריאות כללית לצד חוקרים מאוניברסיטת לידס בבריטניה ואוניברסיטת יורק בטורונטו שקנדה – בחנו את תיקיהם הרפואיים של מאובחנים בדלקת חוליות מקשחת המבוטחים בקופת חולים כללית הגדולה במדינה בין השנים 2007-2002, לרבות ממצאי בדיקות דם לרמות ויטמין D.

החוקרים הצליבו את המידע עם נתונים על תמותה בקרב המאובחנים בתקופת מעקב של 14.3 שנים בממוצע, עד סוף יוני 2019.

בבחינת הנתונים אודות 919 ישראלים שאובחנו עם דלקת חוליות מקשחת בתקופה זו, מתוכם 22.7% נשים, נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת שכללה 4,519 נבדקים (עם הרכב דומה של 22.9% נשים) ללא דלקת חוליות מקשחת – למאובחנים במחלה היה סיכון גבוה ב-27% לרמות נמוכות מאוד של ויטמין D, שהוגדרו כרמות נמוכות מ-20 ננוגרם למיליליטר דם (20 ng/mL) וסיכון גבוה עוד יותר ב-42% לרמות נמוכות במיוחד – עד 10 ננוגרם ויטמין D למיליליטר דם.

בנוסף, בקרב המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת תועדו שיעורים גבוהים יותר של מחלות לב וכלי דם (36% לעומת 30.9% בקבוצת הביקורת) וגידולים סרטניים (24.4% לעומת 16.9%).

בהמשך התברר כי בקרב נבדקים עם דלקת חוליות מקשחת, רמות נמוכות של ויטמין D העלו ב-59% את הסיכון לתמותה מכל הסיבות. ככל שרמות הוויטמין שתועדו בבדיקות היו נמוכות יותר – כך הסיכון לתמותה עלה: בקרב מטופלים עם רמות נמוכות מאוד של פחות מ-20 ננוגרם ויטמין D במיליליטר דם נצפה סיכון גבוה ב-63% לתמותה מכל הסיבות, וכשהרמות היו נמוכות במיוחד – פחות מ-10 ננוגרם ויטמין D למיליליטר דם – זוהה סיכון גבוה ב-79% לתמותה.

עוד התגלה כי מקרב המאובחנים עם רמות נמוכות של ויטמין D הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה בעיקר בקרב מאובחנים גברים: סיכון גבוה פי 2.12 לגברים עם רמות נמוכות מ-20 יחידות (ננוגרם למיליליטר דם) ויטמין D וסיכון גבוה פי 2.23 לגברים עם רמות נמוכות במיוחד של פחות מ-10 יחידות ויטמין D.

לעומת זאת, בקבוצת הביקורת רמות נמוכות של ויטמין D לא נקשרו לסיכון גבוה יותר לתמותה מכל הסיבות.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מדגישים את הצורך לבצע מחקרים נוספים כדי להעריך את התרומה במתן תוסף ויטמין D למניעה שניונית של סיבוכים ותמותה בקרב מטופלים עם מחלות מפרקים כרוניות ובכללן דלקת חוליות מקשחת.

במחקר השתתפו ד"ר ניב בן שבת, ד"ר עבדאללה ותד, אביב שבת, ניקולה לואיד'י ברג'זי, ד"ר דורון קומנשטר, פרופ' ארנון כהן ופרופ' הווארד עמיטל, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2020 של כתב העת Nutrients.

מעכב פעילות ציטוקינית

החוקרים לא בחנו את האופן שבו ויטמין D עשוי להשפיע לטובה על המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, אולם מציינים כי יתכן והמנגנון קשור להשפעתו המוכחת של ויטמין D על המערכת החיסונית כמווסת של התגובה החיסונית – אימונומודולטור (Immunomodulator) וכמפחית פעילות דלקתית. מחקר מצרפת שפורסם בחורף 2018 בכתב העת Clinical and Experimental Rheumatology העלה כי בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית, ויטמין מפחית את רמותיהם של סמנים דלקתיים בדם. עוד יתכן כי נטייתם של אנשים עם דלקת חוליות מקשחת לפתח טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם גוברת בנוכחות של מחסור בוויטמין D המייצר סיכון נוסף לדלקתיות בכלי הדם. אכן, מחקרים שונים מצביעים על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, למשל מחקר ישראלי שהתבסס אף הוא על נתוני הכללית שפורסם בפברואר 2018 והעלה כי מאובחנים בדלקת חוליות מקשחת בסיכון גבוה פי 2.41 למחלת לב איסכמית. עוד נמצא במחקר זה כי אנשים עם דלקת חוליות מקשחת שטופלו בתרופות מקבוצת נוגדי TNF אלפא היו בסיכון נמוך יותר למחלת לב איסכמית בהשוואה לחולים שלא טופלו בתרופות אלה.

כמו כן, מספר עבודות העלו כי ויטמין D מעכב את הסינתזה של מספר ציטוקינים בגוף, לרבות החלבון 'TNF אלפא' שיש לו תפקיד בדלקתיות במחלות מפרקים שונות. חלק מהתרופות הביולוגיות לדלקות מפרקים פועלות כנוגדות לחלבון זה, ויתכן כי לוויטמין D תכונה דומה.

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמזהות בשנים האחרונות מחסור בוויטמין D בקרב ישראלים, וזאת למרות היותה של ישראל מדינה שטופת שמש. לפי הערכות, שיעורים גבוהים באוכלוסיית תושבי מדינות המערב סובלים ממחסור בוויטמין D על רקע מחסור בחשיפה לשמש – בין השאר עקב אורח החיים היושבני וכן על רקע האזהרות מפני חשיפה לשמש וסיכון מוגבר לסרטן העור. גופי בריאות בעולם ממליצים בשנים האחרונות על חשיפה מבוקרת לשמש כדי לייצר ויטמין D מבלי להיכוות בשמש ולהעלות את הסיכון לסרטן העור. לפי עמדת האגודה למלחמה בסרטן, "חשיפה קצרה בלתי מוגנת של 10 דקות ביום, 3 פעמים בשבוע, של אזורי עור מוגבלים, כגון מחשוף החזה ואמות הידיים בשעות הבוקר המאוחרות, מספיקה בהחלט לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D".

לפי מחקרים, בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D מצויים אנשים שנוטים להימנע מהשמש וכן אנשים עם יכולת יצור עצמי נמוכה יחסית של הוויטמין בחשיפה לשמש, לרבות תינוקות, קשישים, אנשים עם שברים וכאלו הסובלים ממחלות קשות שמגבילות את ניידותם; אנשים שבשל אמונתם הדתית גופם מכוסה; ואף עובדי משרדים, ובכללם עובדי הייטק שמצויים במתחמים סגורים מהבוקר עד הלילה. גם כהי עור בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D וזאת מאחר ויש להם רמה גבוהה של החומר מלנין האחראי על צבע העור, שמשמש כמסנן קרינה אישי ומונע חדירה של הקרניים האולטרה סגוליות לשכבות העור העמוקות, שבהן נוצר הוויטמין. בסיכון מוגבר גם אנשים עם קרוהן ומצבים רפואיים נוספים הגורמים לחוסר בספיגת שומן במעי, לרבות מחלות כבד, ציסטיק פיברוזיס וצליאק ואנשים עם השמנה שעברו ניתוחים בריאטריים עם פגיעה בספיגת חומרים מסיסי שומן במעי. אנשים עם משקל עודף זקוקים למינונים גדולים יותר של ויטמין D, היות וזה נאגר ומתפרק ברקמות שומן בגופם ולא מגיע לכבד והכליות כדי להבטיח את פעילותו המיטיבה.

למרות התועלות הרבות שמיוחסות לוויטמין D בעבודות שונות במניעת תחלואה כרונית וסרטן, חשוב לציין כי עד כה לא זוהתה במחקרים תועלת בנטילת תוסף ויטמין D להפחתת הסיכון לתחלואה כרונית וסרטן.

Nutrients, doi: 10.3390/nu12051400