דלקת חוליות מקשחת (ובלעז 'אנקילוזינג ספונדיליטיס', AS) היא מחלת מפרקים דלקתית כרונית המערבת את עמוד השדרה ומפרקי כסל עצה, והיא מלווה בתסמינים שעלולים לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים לרבות כאבים בגב התחתון, באגן ובצוואר, נוקשות בעמוד השדרה, עייפות מוגברת ובחלק מהמקרים גם ביטויים נוספים מחוץ למערכת השלד. המחלה משתייכת לקבוצת הדלקות המפרקים הספונדילוארטרופתיות (SpA).

החודש (מאי) מצוין חודש המודעות לדלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות וצוין יום המודעות לדלקת חוליות מקשחת, ולכבודו ריכזנו המלצות מומחים עדכניות שיוכלו להקל משמעותית בהתמודדות עם המחלה והשפעותיה.

לפני הכל: ודאו שקיבלתם אבחנה נכונה

דלקת חוליות מקשחת מאובחנת לעיתים באיחור, לאחר תהליך ממושך של בדיקות ולעתים גם פניות לרופאים רבים. מחקר שבוצע במספר מרכזים רפואיים בישראל, וממצאיו הוצגו בכנס מדעי במאי 2021 ופורסמו כתקציר בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, בדק 373 אנשים שאובחנו עם דלקת חוליות מקשחת, וזיהה כי למרות מגמת שיפור, הרי שהעיכוב באבחון המחלה עשוי להימשך שנים ארוכות: כ-9.1 שנים (חציון) למאובחנים לפני שנת 2000, 5.4 שנים למאובחנים בין 2001 ל-2009, ו-2.1 שנים למאובחנים בשנים 2020-2010.

חשוב לוודא את האבחנה בדלקת חוליות מקשחת עם רופא מומחה לראומטולוגיה המומחה לטיפול במחלות מפרקים. "חשוב לזהות את מקורותיו של כאב גב תחתון ואגן ולוודא שמדובר אכן במחלה דלקתית של מפרקי הכסל והעצה. תהליך אבחון נכון חיוני לצורך קבלת החלטות על ניהול נכון של המחלה וקבלת טיפול הולם", מסבירה ד"ר ויקטוריה פורר, רופאה בכירה במכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב).

תהליך האבחון של דלקת חוליות מקשחת נסמך בעיקרו על בדיקות הדמיה שמדגימות תהליך דלקתי פעיל ו/או נזק גרמי במפרקי כסל עצה וחוליות עמוד השדרה, לצד בדיקה קלינית הכוללת בירור תסמינים קליניים ורקע רפואי ובדיקות נוספות, לרבות בדיקות מעבדה לסמן הגנטי HLA-B27.

אבחון המחלה מתבצע תחילה באמצעות צילום 'רנטגן אגן' או 'סי.טי אגן', ובמצבים של מחלה מתקדמת או אבחון מאוחר – בדיקה זו עשויה להיות מספקת לצורך אבחנה. במקרים נוספים, האבחון  נקבע כשמתקיים שילוב הדמיית MRI שמצביעה על דלקת במפרק העצה והכסל עם מאפיין קליני אחד לפחות של דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות: כאב גב בעל אופי דלקתי, דלקת במפרקים פריפריים ובאזורי החיבור של הגידים אל העצמות, דקטליטיס (אצבע נקניקיה) וביטויים מחוץ למערכת השלד הכוללים דלקת עינית, פסוריאזיס ו/או מחלת מעי דלקתית; או לחילופין בשילוב של תוצאה חיובית לנשאות של הסמן הגנטי HLA-B27 עם לפחות שניים מהמאפיינים הקליניים.

קחו שליטה על הטיפול

מאחר ודלקת חוליות מקשחת היא מחלה דלקתית רב גורמית שההתמודדות עמה עשויה להימשך שנים ארוכות, ולמעשה לאורך כל החיים, מומלץ למטופלים שאובחנו בה לגלות מעורבות בבירור מהלך המחלה והתאמת הטיפול.

לדברי ד"ר פורר, "חשוב שהמטופל ירגיש שהוא מתמצא במחלתו, וכך יהיו לרשותו האמצעים ההכרחיים כדי לנהל את חייו בצורה נכונה יותר ולהקל בתסמינים".

מחקרים מדגימים כיצד תחושת שליטה של המטופלים עם דלקת חוליות מקשחת עשויה לקדם שינוי חיובי בחיים, לרבות אימוץ גישה בריאה יותר לחיים והקלה בתסמינים שנלווים למחלה. כך, לדוגמה, מחקר מתורכיה שפורסם ביוני 2015 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, הדגים כיצד תוכנה שמגבירה את מעורבותם של מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת בניהול מחלתם ובביצוע פעילות גופנית סדירה באופן עצמאי מסייעת לקדם את תחושת ההעצמה של המטופלים ביכולתם לנהל את המחלה, ומסייעת לשיפור באיכות חייהם.

יתרונותיה של גישת העצמת המטופל ניכרות גם במחלות מפרקים נוספות. חוקרים משבדיה ודנמרק דיווחו בדצמבר 2021 בכתב העת ACR Open Rheumatology כי במסגרת מחקר בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית, אלו שלא דגלו בגישת ההעצמה והמעורבות בטיפול דיווחו על דרגות כאב חמורות יותר, תפקוד גופני ירוד ונטייה פחותה לפעילות גופנית.

צוות משימה בינלאומי לטיפול בדלקת חוליות מקשחת ומחלות מפרקים אוטואימוניות דומות, שפרסם המלצותיו בינואר 2018 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, קובע כי יעדי הטיפול במחלה צריכים להתקבל בתהליך משותף של קבלת החלטות לו שותפים הן הרופא הראומטולוג והן המטופל.

חשוב לציין כי בגישת ההעצמה ברפואה, חשוב לקרוא מידע ממקורות ואתרי אינטרנט רפואיים מבוססים, ולא להסתמך על מידע הרב שמופץ באופן בלתי מבוקר ברשת על ידי מה שזכה לכינוי "ד"ר גוגל'" – מידע שעשוי להיות מתסכל ולעתים אף מטעה. במקרים של ספקות באשר למידע שקראתם – מומלץ להיוועץ ברופא המטפל.

"חשוב שהמטופלים יכירו את המאפיינים של המחלה ואת המהלך של המחלה, וכך יבינו טוב יותר כיצד ניתן לשלוט בתסמינים, שעשויים להיות שונים ממטופל למטופל", מציינת ד"ר פורר.

המלצות שיהפכו אתכם למטופלים מעורבים יותר

נסו לשמור על משקל תקין

משקל עודף עלול להוות גורם מגביל נוסף אצל מטופלים עם דלקת חוליות מקשחת. מחקר מהולנד שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology  זיהה שיעורים גבוהים של משקל עודף במדגם של 461 מטופלים עם דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות, בהם מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת: נמצא כי 37% היו עם משקל עודף ו-22% עם השמנת יתר. ההנחה כי לפחות חלק מהנטייה להשמנה אצל המטופלים – מקורה בהימנעות מפעילות גופנית סדירה על רקע כאבים ומגבלות תנועתיות, ואולי אף אי הקפדה על תזונה בריאה כחלק מהשלכות המצוקה הנפשית שעשויה להתלוות למחלה.

משקל עודף נוטה להחמיר את מצבם של מטופלים עם דלקת חוליות מקשחת. מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Arthritis Care & Research, מצא כי בבדיקת 183 אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, עודף משקל והשמנה היו מלווים במחלה פעילה יותר לאורך זמן.

המלצות עדכניות של ההתאחדות האירופית לאיגודי רופאים ראומטולוגים (EULAR) להרגלי חיים הנדרשים למניעת התקדמות של מחלות ראומטיות ומחלות שלד-שריר, שפורסמו במארס 2022 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, קובעות כי כחלק מהמלצה כוללת לאימוץ אורח חיים בריא, אנשים עם מחלות אלה, ובכללם אלו עם דלקת חוליות מקשחת, צריכים לשאוף להקפיד על משקל תקין, כלומר להימצא במדד BMI בגובה של 18 עד 25 יחידות.

לאלו שמתמודדים עם השמנה מומלץ לנסות שיטות שונות להורדה במשקל, לעתים תוך היוועצות בצוות רב מקצועי, וזאת בעיקר כדי למנוע את סיבוכי ההשמנה שלעתים מהווים גם סיבוכים של מחלות ראומטיות – כמו מחלות לב וכלי דם.

הפסיקו לעשן סיגריות

עישון נקשר במחקרים רבים לעלייה בפעילות דלקתית בגוף, מה שעלול להוביל להחמרה בתסמינים של דלקת חוליות מקשחת. מחקר מסין שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Clinical Rheumatology ובוצע בקרב 1,178 מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, מצא כי מעשנים עם היסטוריה של 15 שנות עישון ומעלה נמצאים בסיכון גבוה ב-70% למחלה פעילה.

מחקר מתורכיה שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology זיהה כי גמילה מעישון מועילה לחולים בהפחתת הפעילות הדלקתית והקלה בתסמינים, לרבות בתפקודי הגוף ואף באיכות החיים הכוללת.

גם לפי הנחיות "הליגה האירופית למניעת מחלות ראומטיות" (EULAR) משנת 2016, למטופלים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ להפסיק לעשן.

לפי המלצות מומחים, בעוד שגמילה מעישון מספקת תועלות בריאותיות לכלל האנשים, יש לכך משמעות רבה במיוחד לאנשים עם דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות על רקע מחקרים שקושרים בין עישון לבין מחלה פעילה, דלקתיות שמאובחנת בהדמיות MRI ופגיעה בצמיחת העצמות. 

עוד על גמילה מעישון

אל תגזימו עם אלכוהול

המלצות שפורסמו בשנת 2021 מטעם הליגה האירופית למניעת מחלות ראומטיות (EULAR) הנוגעות להרגלי חיים הנדרשים למניעת התקדמות של מחלות ראומטיות ומחלות שלד-שריר, קובעות מספר עקרונות מרכזיים באשר לצריכת אלכוהול:

-       מומלץ להיוועץ ברופא המטפל לגבי שתיית אלכוהול, בעיקר בשלב שבו מתחילים טיפולים חדשים.

-       אלכוהול בשתייה מועטה אינו אמור להחמיר מחלות ראומטיות ומחלות שלד-שריר, למעט במצבים ספציפיים, למשל אצל מטופלים עם פגיעה בתפקודי כבד או נטילת תרופות שונות כמו מטוטרקסט. לעומת זאת, אלכוהול בצריכה מופרזת נקשר בסיכון מוגבר לפתח דלקות מפרקים, לרבות דלקת חוליות מקשחת.

-       בחלק מהמחלות הראומטיות אלכוהול נקשר גם בצריכה מתונה יחסית לעלייה בסיכון להתלקחויות, לרבות במחלת גאוט (שיגדון). דלקת חוליות מקשחת אינה נמנית על מחלות אלה.

רוב המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת יכולים לשתות משקה אלכוהולי מדי פעם, למשל כוס יין בארוחת חג או כוס משקה בבילוי, אך מומלץ שלא לאמץ הרגל קבוע של שתיית אלכוהול וחשוב ביותר שלא לשתות באופן יומיומי כמויות גדולות של משקאות אלכוהוליים.

דאגו לבצע פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה מהווה נדבך מרכזי בשמירה על אורח חיים בריא, ובמיוחד בקרב אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, עבורם פעילות גופנית מסייעת לשיפור משמעותי באיכות החיים ולמניעת התלקחויות דלקתיות.

פעילות גופנית סדירה משמרת את מסת השריר, גמישות מפרקים ומסייעת במקביל לשמירה על משקל גוף תקין – כאשר משקל עודף עשוי אף הוא להשפיע לרעה על מהלך המחלה.

למרות שיש מאובחנים בדלקת חוליות מקשחת שמתקשים בפעילות גופנית ונרתעים ממנה – חשוב לא לוותר ולאמץ פעילות שמתאימה למצב המחלה ולתסמיני המטופל.

בנייר עמדה של מומחים מאוסטרליה, שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism, נקבעו המלצות בקונצנזוס בנושא:

-       פעילות גופנית סדירה מומלצת בכל השלבים של דלקת חוליות מקשחת.

-       הפעילות המומלצת ביותר היא זו שמתרגלת את תנועתיות עמוד השדרה וחיזוק שרירי הגב, כשניתן להתאים את סוג הפעילות למגבלות הספציפיות של המטופל.

-       אין סוג מסוים של פעילות גופנית שהוכח כיעיל יותר מאחרים. באופן עקרוני – חשוב לבצע פעילות שמחזקת סיבולת לב-ריאה בשילוב תרגילי מתיחות.

-       לצורך התאמת הפעילות הגופנית, מומלץ שהמטופל יעבור הערכה פרטנית.

-       מומלץ למטופלים להיות תחת מעקב באשר להתקדמות בכושר הגופני, כדי לקבל פידבק שיעודד אותם להמשיך בפעילות קבועה.

-       בשלבים של מחלה פעילה ומתקדמת – יש להתייחס להגבלות השונות שמביאה עמה המחלה, לרבות שינויים ביציבות, בתנועתיות ובמבנה העצמות (דלדול עצמות ואוסטיאופורוזיס.(

-       בשלבים של מחלה מתקדמת לחלק מהחולים מומלץ שלא להתאמן בענפי ספורט אינטנסיביים מדי, לרבות ספורט במגע, אומנויות לחימה, ספורט מוטורי (ברכב ארבע גלגלי/ אופנוע שטח) ושייט בים סוער.

הפחיתו מזונות דלקתיים

בעשורים האחרונים, לצד העלייה בממדי ההשמנה בעולם, גוברת המודעות לתזונה בריאה – וזו חשובה במיוחד למאובחנים עם מחלות דלקתיות כרוניות כדוגמת דלקת חוליות מקשחת.

ככלל, תזונה בריאה להפחתת תסמיני המחלה משמעותה צמצום בצריכת מזון מעובד, צמצום בסוכרים/פחמימות פשוטים והימנעות משתייה ממותקת והקפדה על פחמימות מורכבות יותר – כמו לחם מלא ואורז מלא, תוך מתן דגש על תזונה עשירה בפירות וירקות, דגנים מלאים, שמן זית ודגים.

אחד המודלים התזונתיים המומלצים למאובחנים עם דלקות מפרקים לרבות דלקת חוליות מקשחת היא התזונה הים התיכונית.

בהמלצות הליגה האירופית למניעת מחלות ראומטיות (EULAR) שפורסמו בשנת 2021, מודגשות המלצות כלליות לתזונה בריאה לאנשים עם מחלות ראומטיות, הכוללות הפחתה במזונות עתירי קלוריות ועתירי שומן רווי ושומן טראנס, וצריכה גבוהה יותר של פירות וירקות וקטניות. ההמלצות מדגישות כי פרטי תזונה ספציפיים לא נקשרו עד כה בעבודות עם שיפור משמעותי במהלך של מחלות ראומטיות.

שפרו את היגיינת השינה

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה אודות חשיבות ההקפדה על שינה איכותית לשמירה על הבריאות.

מחקר בריטי שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Rheumatology International מצא בסקירת ספרות כי 35% עד 90% מהמאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת מתלוננים על שינה ירודה, וזו הייתה מלווה בהחמרה בפעילות המחלה, בכאבים ובעייפות ובדרגת הנכות הכללית. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע בעבודה זו האם המחלה המתקדמת היא שהובילה לפגיעה בשינה, למשל על רקע תסמיני הכאב ומגבלות תנועה, או שלחילופין: הפגיעה בשינה היא שהביאה להידרדרות במצב המחלה.

לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ לבצע פעולות לשיפור איכות השינה, לרבות הצמדות לשעות שינה קבועות. לפי ההמלצות הרפואיות המקובלות, מומלץ להקפיד על 7 עד 9 שעות שינה מדי לילה.

כמו כן, מומלץ להקפיד על היגיינת שינה:

-       לטפל בכאבים באמצעים תרופתיים כדי לסייע בשיפור איכות השינה בלילה.

-       להקפיד להשתמש במזרן קשיח שיוכל לתמוך בגב ולהקל בתסמיני כאב הגב.

-       לבצע פעילות גופנית סדירה במשך השבוע, שמשפרת את איכות השינה בלילה.

-       לעשות אמבטיה חמה למשך כ-20 דקות לפני השינה באופן שמשחרר את המפרקים ומקל על התסמינים בלילה.

-       להשתמש בכרית דקה יחסית שיכולה לתמוך ביציבות הראש.

-       לנסות לישון בתנוחה המשמרת גב יציב וללא קיפול הרגליים לכיוון הבטן.

-       לשמר טמפרטורה תקינה בחדר השינה כדי למנוע נדודי שינה כתוצאה מהזעת יתר, חום או קור בחדר.

-       לבצע בדיקה במעבדת שינה במקרה של נחירות וחשד לדום נשימה בשינה. לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת סיכון מוגבר לסבול מהפרעת שינה זו.

-       לפעול להסרת מסיחים שעלולים לפגוע באיכות השינה, כגון רעש מוגבר, חשיפה לתאורה בחדר השינה וחשיפה למסכים בסמוך לשינה – כמו מסכי סמארטפונים וטאבלטים.

-        

 עוד המלצות לשיפור איכות השינה 

הפחיתו לחצים

בקרב מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, רמות גבוהות של לחץ עשויות לפי מחקרים להגביר את הפעילות הדלקתית בגוף ובכך עלולות להוביל להחמרה בתסמינים.

חוקרים מגרמניה דיווחו בספטמבר 2006 בכתב העת Clinical Rheumatology כי מצאו שלחץ במקום העבודה עשוי להיות אחד הטריגרים להתפרצות ראשונית של דלקת חוליות מקשחת. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בתופעה נדירה יחסית שמתבטאת אצל אנשים עם נטייה גנטית למחלה. מחקר מצרפת שפורסם במארס 2019 בכתב העת Joint Bone Spine, מצא במעקב של שנתיים אחר 272 מאובחנים עם דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות (לרבות דלקת חוליות מקשחת) כי אירועי חיים מלחיצים ופתאומיים החמירו את ביטויי המחלות, כפי שהתבטא בשאלונים שאומדים את חומרת התסמינים ואיכות החיים של המטופלים.

הקשר בין לחץ למחלות כרוניות דלקתיות הוא קשר בעייתי במהותו, שכן אבחון המחלות כשעצמן מגביר את הלחץ ובכך עלול להחריף את תחושת הכאבים ואת עוצמת הכאב.

למרות שלא ניתן תמיד להימנע ממוקדי לחץ באורח החיים היומיומי, חשוב לנקוט בצעדים להפחתת הלחץ בחיי היומיום, בין השאר באמצעות ההמלצות הבאות:

-       להקדיש מספר דקות מדי יום למנוחה ואולי אף למדיטציה.

-       לעסוק בפעילות גופנית מרגיעה, כמו יוגה או פילאטיס, כולל תרגילי הרפיה, ומדיטציה ומיינדפולנס .

-       לעשות הליכות מרגיעות בחוץ.

-       לבלות זמן בחיק הטבע.

-       לקרוא ספרים.

-       לעשות מקלחות ואמבטיות חמות.

התאימו את מקום העבודה

ההתמודדות עם דלקת חוליות מקשחת עשויה לדרוש התאמות במקום העבודה. מומלץ ככל שניתן להיות גלויים לגבי המחלה עם הממונים עליכם במקום העבודה כדי לבצע את ההתאמות בשיתוף עמם ולהסיר מוקדי לחץ שעלולים להחמיר את המחלה ולפגוע באיכות החיים הכוללת.

• לעובדים במשרדים שנדרשים לישיבה ממושכת מומלץ לבצע הפסקות קבועות ולהתמתח. מומלץ מדי שעה לקום להתמתחות והליכה קלה למשך 10-5 דקות.
• במהלך הישיבה חשוב להקפיד על גב זקוף. אמנם לעתים אנשים עם דלקת חוליות מקשחת נוטים להתכופף בישיבה כדי לתמוך את הגב עם הידיים על השולחן ולהפחית בכאבים, אולם כיפוף של עמוד השדרה מפעיל עליו לחץ רב יותר, ולאורך זמן עלול להזיק ליציבות. חשוב להקפיד על ישיבה זקופה כשהסנטר מצוי בקו מקביל לשולחן ולרצפה.
• כדאי להתאים את הכיסא למידות הגוף: חשוב לוודא שהכיסא במקום העבודה תומך בעמוד השדרה במהלך הישיבה. במידה ומשענת הכיסא האחורית לא תומכת בגב – ניתן להציב בין הגב למשענת מגבת או כרית – לצורך תמיכה טובה יותר.
• מומלץ להתאים את גובה המחשב באופן תקין לעיניים ואת המקלדת מעט מתחת לקו הזרועות.
• לאנשים עם שעות עבודה גמישות מומלץ להימנע מפקקי תנועה שעלולים להגביר את המתח והלחץ.
• לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת שנדרשים להרים חבילות או משאות, מומלץ לעשות זאת בזהירות ותוך כיפוף הרגליים ושמירה על גב ישר ככל האפשר, ללא עיקום הגב.

בחרו בגדים בקפידה

למאובחנים עם דלקות מפרקים אוטואימוניות מומלץ להקפיד גם על ביצוע התאמות בבחירה  נכונה של בגדים:

• מומלץ לבחור בגדים משוחררים ולא צמודים, שקל יותר ללבוש ולהסיר אותם מבלי להתאמץ. המלצה זו חשובה בעיקר במהלך התלקחויות.
• מומלץ לבחור בגדים מבדים רכים ונמתחים (אלסטיים).
• מומלץ לבחור בגדים לא הדוקים מדי לקו הבטן ולהימנע מחגורות שלוחצות על הגוף.
• לנשים מומלץ גם להשתמש בחזיות שלא לוחצות מדי על החזה.
• נעלי עקב בעייתיות במיוחד לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת, ומומלץ להימנע מהן – כדי למנוע סיבוכים בעמוד השדרה. ניתן לנעול נעלי עקב לזמן קצר.

הכירו את האפשרויות הטיפוליות

בשנים האחרונות פותחו טיפולים תרופתיים ביולוגיים שעשויים להקל משמעותית על תסמינים של דלקת חוליות מקשחת. תרופות אלה ניתנות כיום בסל הבריאות הממלכתי בישראל כקו טיפול שני למטופלים לאחר תרופות משככות כאבים מקבוצת NSAIDs.

התרופות הביולוגיות מכוונות לדיכוי מנגנונים דלקתיים ספציפיים שמאפיינים דלקת חוליות מקשחת, ומסווגות לשלוש קבוצות עיקריות בהתאם למנגנון הפעילות:  

• מעכבי TNF אלפא – לרבות רמיקייד, רמסימה, אנברל, יומירה, סימפוני וסימזיה ותרופות נוספות הפועלות במנגנון דומה (ביוסימילר).
• מעכבי אינטרלוקין 17 – לרבות קוסנטיקס וטאלץ.
• מעכבי JAK – לרבות רינבוק וקסלג'אנז.

עוד על הטיפולים התרופתיים לדלקת חוליות מקשחת

חברות התרופות מפעילות שירותי אחיות לתמיכה והדרכה במטופלים בתרופות הביולוגיות שלהן. לרשימת המוקדים לחצו כאן 

היו סבלניים

שיפור התסמינים בעקבות הטיפול התרופתי בדלקת חוליות מקשחת אורך זמן, ואינו זהה ממטופל למטופל. בעוד שאצל חלק מהמטופלים מורגש שיפור בתסמינים כבר לאחר 3-2 מנות של הטיפול הביולוגי, בחלק מהמקרים התועלת הטיפולית מורגשת בחלוף מספר חודשים. לפי מחקרים, מרבית המטופלים בתרופות ביולוגיות צפויים להשיג שיפור בתסמיני המחלה ובאיכות החיים תוך שישה חודשי טיפול. לפי מחקר נרחב מדנמרק שפורסם בנובמבר 2019 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, שהתבסס על נתונים אודות תגובה לטיפולים ביולוגיים בתרופות מקבוצת 'מעכבי TNF אלפא' בקרב 24,195 מאובחנים בדלקת חוליות מקשחת, שיעורי התגובה לטיפול בחלוף 12 חודשים עמדו על 80%, ובין 71% ל-94% במאגרים שונים שנכללו במחקר.

"יש כיום אפשרויות טיפוליות מגוונות לטיפול בדלקת חוליות מקשחת״ אומרת ד״ר פורר ״חשוב להבין כי התאמת הטיפול התרופתי עשויה להיות מאתגרת, כיוון שמטופלים שונים מגיבים אחרת לכל טיפול. חשוב להתאזר בסבלנות עד להתאמת הטיפול שיועיל באופן המיטבי לשיכוך התסמינים ולאמץ גישה אופטימית ולפיה הטיפולים צפויים לסייע להקלה בתסמינים ולמניעה או עצירה של נזק מבני".

עדכנו את הרופא על כל התרופות שאתם נוטלים

כדי להימנע מהשפעות של שילובים בין תרופתיים, חשוב לעדכן את הרופא המטפל על כלל התרופות ותוספי התזונה שהנכם נוטלים.

למטופלים במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs המשמשים קו טיפולי ראשון למחלה חשוב במיוחד לבדוק אינטראקציות עם תרופות פסיכיאטריות מסוימות, תרופות להורדת לחץ הדם, מדללי דם (על רקע דילול יתר של הדם), אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים ומשתנים.

למטופלים בתרופות ביולוגיות גם מומלץ להימנע מקבלת חיסונים המכילים נגיפים חיים מוחלשים, אשר עלולים להוביל להתפתחות זיהומים, ומסיבה זו – לחלק מהמאובחנים בדלקת חוליות מקשחת יומלץ להתחסן בחיסונים חיים מוחלשים במידת הצורך עוד בטרם תחילת הטיפול בתרופה ביולוגית.

עוד על מזונות בעייתיים בשילוב עם תרופות

ד"ר ויקטוריה פורר היא רופאה בכירה במכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

עדכון אחרון: מאי 2022