מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותדיכאון מעלה סיכון לדמנציה

דיכאון מעלה סיכון לדמנציה

לאנשים בגיל העמידה ולאנשים בגיל מבוגר יותר הסובלים מדיכאון עשוי להיות סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה


תזמון הדיכאון קשור לסוג הדמנציה (צילום: Shutterstock)
תזמון הדיכאון קשור לסוג הדמנציה (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש מעלה את האפשרות שאנשים בגיל העמידה עם תסמיני דיכאון עשויים להיות בסיכון מוגבר לדמנציה בהמשך החיים. דיכאון בגיל מאוחר יותר נקשר לסיכון גבוה עוד יותר. עוד מצא המחקר כי תזמון הדיכאון קשור לסוג הדמנציה.

 

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה השתמשו בתיקים רפואיים ושאלונים כדי לעקוב אחר למעלה מ- 13,500 אנשים שהיו בני 40-51 בתחילת תקופת המעקב ועד שנות ה-80 לחייהם. הנחקרים חולקו לקטגוריות על-פי התסמינים הדיכאוניים: ללא תסמיני דיכאון, תסמיני דיכאון רק בגיל העמידה, תסמיני דיכאון רק בשלב מאוחר בחיים או תסמיני דיכאון בשתי התקופות.

 

מהממצאים שפורסמו בכתב העת Archives of General Psychiatry, עולה כי בהשוואה לאנשים שמעולם לא היו בדיכאון, אלה שהיו להם סימפטומים של דיכאון בגיל העמידה – אבל לא מאוחר יותר בחיים – היו בעלי סיכון גבוה ב- 20% לפתח דמנציה בהמשך החיים. אלה שסבלו מדיכאון רק בגיל מאוחר יותר היו בעלי סיכון גבוה ב- 70% לדמנציה. בקרב נחקרים שסבלו מדיכאון בשתי התקופות הסיכון לדמנציה היה גבוה ב- 80%.

 

עוד מצאו החוקרים כי נראה שתזמון הדיכאון מנבא גם את סוג הדמנציה שאדם יפתח. דיכאון בשלב מאוחר בחיים נקשר לאלצהיימר, בעוד שדיכאון בגיל העמידה נקשר בעיקר עם דמנציה וסקולארית -דמנציה הנובעת מהיצרויות או חסימות בכלי הדם הגורמות לנזקים במוח.

 

בעוד שאלצהיימר ודמנציה וסקולארית חולקים רבים מהסימפטומים הבאים לידי ביטוי כלפי חוץ – כגון איבוד זיכרון ובעיות בתפקודי מוח כמו יכולת לדבר - שתי ההפרעות קשורות לתהליכים פיזיולוגיים שונים במוח.

 

במחקר נמצא כי אנשים שסבלו מדיכאון רק בשלב מאוחר בחיים היו בעלי סיכון כפול לפתח אלצהיימר. לעומת זאת, בקרב הנחקרים שחוו סימפטומי דיכאון גם בגיל העמידה וגם בגיל מאוחר יותר, הסיכון לפתח דמנציה וסקולארית היה גבוה פי 3.5. לדברי החוקרים זה מצביע על כך שדיכאון חוזר במהלך החיים עשוי לעורר שינויים בכלי דם מה שגורם לסיכון מוגבר לדמנציה וסקולארית. לעומת זאת, הם מסבירים, דיכאון שמופיע לראשונה בגיל מבוגר עשוי להיות תסמין מוקדם של אלצהיימר, יותר מאשר מצב שעומד בפני עצמו.

 

מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין דיכאון לדמנציה, אך יש עדיין צורך במחקרים נוספים כדי להבין את הקשר בין ההפרעות ולענות על השאלה – האם טיפול בדיכאון יפחית את הסיכון לדמנציה בהמשך?

 

 

Arch Gen Psychiatry. 2012;69(5):493-498. doi:10.1001/archgenpsychiatry.2011.1481

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה