מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותדיון אתי על מחקרים בתאי גזע

דיון אתי על מחקרים בתאי גזע

תא גזע נחשב לאחד מאבני הבניין הבסיסיים של הגוף האנושי. תאי גזע הם בעלי חשיבות כי יש להם את היכולת להפוך לסוגי תאים שונים. מדענים עובדים על פיתוח דרכים לשימוש בתאי גזע לתיקון או חידוש רקמות או איברים פגומים. מחקר המבוסס על תאי גזע מציע הבטחה גדולה להבנת המנגנונים הבסיסיים בהתפתחות אנושית, כמו גם מספק תקווה לטיפולים חדשים עבור מחלות כגון סוכרת, פגיעה בחוט השדרה, מחלת פרקינסון ואוטם בשריר הלב


מחקר תאי גזע-בעד או נגד?
מחקר תאי גזע-בעד או נגד?

מדע הרפואה עבר כברת דרך ארוכה מאז ימי היפוקרטס. הגילוי של תרופות פלא שנקראו אנטיביוטיקה, אלחוש שחולל מהפכה בתחום ניתוחים, גילוי נוגדנים חד שבטיים לטיפול במחלות שונות ועוד רבים אחרים הם אבני דרך  אשר סללו את דרך הרפואה המודרנית הקיימת היום.

 

יחד עם התקדמות טכנולוגית, מדע הרפואה ממשיך להתקדם. התגלית האחרונה בעלת פוטנציאל מהפכתי היא מקבץ קטן של תאים מיקרוסקופיים, המכונה גם"'תאי גזע". הנושא עולה לאחרונה בתקשורת יותר ויותר לא רק כנושא רפואי, אלא עם דגש פוליטי על העקרונות המוסריים של מחקר בתאי גזע.

 

עניין רב מעוררים גדול  pluripotent stem cells (תאים שיכולים להתפתח לסוגי תאים שונים בגוף), אשר מבודדים מחבל טבור עוברי. תאי גזע אלה גם מפותחים מרקמה עוברית (מעל גיל 8 שבועות של התפתחות). מדענים מאמינים כי מניפולציה של בתנאים שאחראים על  התמיינות תאים עשויה לעזור להם ליצור תאים חלופיים ואיברים, אשר בסופו של דבר יכול להציע השתלות איברים לאנשים ללא סיכון של דחייה וללא צורך בתרופות נוגדות דחייה.


 

פוליטיקה מול מדע

הוויכוח על האתיקה של מחקר בתאי גזע החל כמעט מיד לאחר הגילוי שלהם בשנת 1999, למרות הדיווחים כי תאי גזע אינם יכולים לגדול לתוך אורגניזם שלם. המדענים נרגשים מגילוי תאי גזע בעלי פוטנציאל עצום בתחום "רפואת התחדשות" ולכן חסידי מחקר זה.לעומתם עם זאת, חלקים נרחבים  בחברה, במיוחד גורמים נגד ביצוע הפלות, מביעים התנגדות חזקה נגד מחקר בתחום זה.  שוחרי חיים רבים מאמינים כי שחלה, זרעון, העובר וילוד הן כל צורות החיים האנושיים, הם בבירור יצורים חיים ומכילים DNA אנושי. הם מאמינים כי העובר הוא יצור אנושי עם נשמה ולכן משווים את פעולת הוצאת תאי גזע מעובר לרצח. כדי להישאר עם האידיאולוגיה הזאת, ממשלות רבות ב2000 - 2001 החלו בניסוח הצעות והנחיות במאמץ לשלוט במחקר המבוסס על תאי גזע ובטיפול ברקמות עובריים. CIHR (המכון הקנדי למדעי בריאות) ניסח בשנת 2001 רשימה של המלצות על מחקר תאי גזע.

 

הנשיא בוש הודיע, ב -9 באוגוסט 2001, כי קרנות פדרליים יהיו זמינים עבור תאי גזע עובריים (hESC) שקיימים כבר, ולא על עוברי אדם שיש צורך לפתח אותם. פסיקה של בוש עיכבה התקדמות של מחקר בנושא תאי גזע. למרות פסק דין זה, אנשי האתיקה הרפואית המשיכו לטעות לטובת מחקר תאי גזע כי תאי גזע מסוגלים לגדול לאדם שלם לכל היותר לאיבר בגודל של פיתה.

 

לאחרונה, הנשיא אובמה, ב -9 במרץ 2009, ביטל פסק דין של הנשיא בוש ואישר שמימון פדרלי בארה"ב יאפשר מחקר בתאי גזע עובריים. על ידי הסרת ההגבלות על מחקר תאי גזע עובריים, הוא מקווה לתדלק את ההתקדמות של חוקרים אמריקנים לתוך טיפולים מבטיחים באמצעות תאי גזע.

 

עתיד של מחקר בתאי גזע

עם ההקלות שהביאה המדיניות ממשלת אובמה, זה נראה כאילו ארה"ב עשויה להאיץ את מחקר תאי הגזע שלו ולתת למדינות אחרות בעולם אתגר חזק כדי להמשיך במחקר שלהם לקידום טיפולים בתא גזע.

 

כדי להקל על דילמה מוסרית לגבי תאי גזע עובריים, המדענים משתמשים גם בתאי גזע בוגרים. תאים אלה לקוחים מדם או איברים של מבוגרים בריאים ולאחרונה הפגינו כושר הסתגלות לא צפויה בניסויים במעבדה. אבל תאים אלה הם בעלי יעילות שולית עבור המדע ולא מראים את אותה ההבטחה כמו אלה שמלוקטים מן העוברים.

 

הדילמה המוסרית של מחקר תאי גזע צפויה להמשיך. המתנגדים אומרים כי הרס העובר לא בסדר, אבל תומכי המחקר מעלים שאלה "האם העובר שיהרסב במרפאת פוריות ולא בצלחת פטרי מוסרית יותר עבור ילד הסובל מסוכרת נעורים או אדם שלא יכול ללכת עקב פגיעה בחוט השדרה.

 

ללא קשר למה שלכל אחד מהצדדים יש לומר, לתאי גזע ללא ספק יש הבטחה עצומה לטובת האנושות בלהציל חיים, לרפא או לטפל במחלות. זה יוצר צו מוסרי חזק מאוד כדי לחקור את הפוטנציאל שלהם. השאלה הגדולה שעדיין נותרת היא באיזו מידה מחקר יחשוף את הפוטנציאל המלא של תאי גזע.

 

מתוך-Spinal Cord Injury Zone

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן