מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותדיווחים על תופעות לוואי חדשות (ונדירות) של התרופה למטרדה

דיווחים על תופעות לוואי חדשות (ונדירות) של התרופה למטרדה

מאמרים חדשים מצביעים על תופעות לוואי נדירות העשויות להתלוות לטיפול בתרופה לטרשת נפוצה. זיהוי מוקדם עשוי למנוע סיבוכים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת חריפה של כיס המרה, מחלה דלקתית אוטואימונית נדירה ותסמונת כלילית חדה הפוגעת בלב: אלה שלוש תופעות לוואי חדשות שעשויות להיות קשורות לשימוש בתרופה למטרדה, אחת התרופות לטרשת נפוצה. זאת לפי דיווחים שפורסמו לאחרונה בכתב העת Neurology.

 

למטרדה (אלמטוזומאב) היא נוגדן חד-שבטי אשר פועל באופן סלקטיבי על חלבון (CD52) המצוי על תאי מערכת החיסון T ו-B – תאים המעורבים בתהליך הדלקתי המזיק המתרחש בטרשת נפוצה. הטיפול מוביל לדילול אותם תאים ומשפיע לאחר שהוא מביא לשינוי הרכב אוכלוסיית תאי מערכת החיסון. האיזון שנוצר נשמר לאורך זמן ומצליח, לפי המחקרים, להפחית את פעילות המחלה באופן משמעותי.

 

התרופה - שניתנת בעירוי לווריד - מאושרת וכלולה בסל הבריאות בישראל לאנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית כטיפול קו ראשון לחולים עם מחלה סוערת וטיפול קו שני לאלו שנכשלו בטיפול קודם.

 

התרופה אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-(FDA ב-2014. שנה לפני כן סירב ה-FDA לאשר את התרופה, אך לאחר שהוגשו ממצאים של שני מחקרים קליניים גדולים שהציגו את היעילות הרבה של הטיפול כנגד המהלכים הסוערים של המחלה מקבלי ההחלטות שוכנעו לאשר את הטיפול, לצד תוכנית בטיחותית מחמירה.

 

בין הסיכונים האפשריים שנקשרו לתרופה - הפרעות בפעילות בלוטת התריס, התפתחות מחלות אוטואימוניות, תגובות חריפות לעירוי וייתכן שגם סיכון מוגבר לסוגים מסוימים של סרטן. מעבר לאלו, לפי הדיווחים החדשים תופעות הלוואי הנדירות והחדשות שזוהו בקרב המטופלים בלמטרדה כוללות:

 

דלקת חריפה של כיס המרה

 

דלקת חריפה של כיס המרה(Acute acalculous cholecystitis)  עלולה לסכן חיים במידה שאינה מאובחנת בשלב מוקדם. התסמינים של המחלה כוללים כאבי בטן, בטן רכה, חום, בחילות והקאות.

 

בשלבי המחקר של התרופה רק שניים מתוך 919 נבדקים פיתחו דלקת חריפה של כיס המרה, לעומת 0 מתוך 496 מטופלים בקבוצת הביקורת, ולכן לא היה נראה שקיים קשר בין הטיפול בלמטרדה לתופעת לוואי זו.

 

בהמשך, בזכות מערכת הבקרה של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) העוקבת אחר תופעות לוואי גם לאחר שהתרופה הושקה, התגלו מקרים נוספים של תופעת הלוואי החריגה ועקב כך דרש מנהל התרופות שתופעת הלוואי תתווסף לעלון התרופות שנמכרות בארה"ב בעדכון שיצא באוקטובר 2017. 

 

במאמר החדש החוקרים מה-FDA מציגים את הממצאים שנאספו ואת תהליך קבלת ההחלטות שנעשה על ידי חוקרי ובקרי הרשות. החוקרים עקבו אחר מספר מקרים שהצטברו במערכת הדיווחים וגילו כי קיימים 6 מקרים נוספים לאלו שהתגלו בשלבי המחקר – סך הכל 8 מקרים ידועים עד כה. ב-7 מתוך 8 המקרים המטופלים בלמטרדה פיתחו דלקת חריפה של כיס המרה במהלך הטיפול או מיד לאחריו ואצל המטופל השמיני הדלקת התפתחה 6-7 שבועות לאחר סיום המחזור הטיפולי הראשון בלמטרדה.

 

חשוב להבין כי מדובר בתופעה מאוד נדירה וכנראה מאפיינת רק 0.2% מהמטופלים בלמטרדה. עוד מציינים החוקרים שטיפול שמרני לאחר זיהוי מוקדם מוביל לתוצאות טובות ועל כן הם מבליטים תופעה זו לציבור הנוירולוגים.

 

 Hemophagocytic lymphohistiocytosis HLH

 

לפי דיווח של מומחים מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, שני מטופלים שקיבלו את התרופה למטרדה פיתחו תופעות לוואי נדירה אחרת ושמהHemophagocytic lymphohistiocytosis  ובקיצור HLH. המדובר במחלה דלקתית אוטואימונית נדירה בה תאי מערכת החיסון מסוג T ו-NK תוקפים בטעות הגוף. הטיפול במחלה נעשה באמצעות תרופות המדכאות את המערכת החיסונית.

 

מחלה זו יכולה להיות גנטית, אך בהקשר של הטיפול בלמטרדה משוער שהיא מופיעה בתגובה לטיפול בתרופה ולכן נקראת HLH משנית (secondary).

  

תסמונת כלילית חדה

 

תסמונת כלילית חדה (Acute Coronary Syndrome ובקיצור ACS) היא מצב רפואי בו קיימת הפרעה באספקת הדם ללב, לרוב בגלל היצרות של עורק כלילי. במאמר החדש מומחים איטלקים מאוניברסיטת מודנה מתארים מקרה בודד של תסמונת כלילית חדה באישה בת 24, שביום השלישי לטיפול בלמטרדה פיתחה הפרעות בקצב הלב. לאחר טיפול שהוביל לשיפור במצבה חזרה לקבל למטרדה, אך העירוי הנוסף הוביל להפרעות נוספות בקצב הלב ולכן הטיפול בתרופה הופסק.

 

כותבי המאמר מציינים כי על אף שתופעה זו ייחודית ונדירה הגיוני לייחס אותה לתרופה למטרדה ואף מפרטים במאמר את המנגנון המשוער, לפיו השפעות הלמטרדה על הגוף יכולות להוביל גם לשינויים בקצב הלב. הם ממליצים לבצע בדיקת ECG לפני הטיפול בלמטרדה ולנטר את קצב הלב לפחות שעה לאחר קבלת העירוי.

 

מעקב אחר תופעות לוואי: חשיבות עצומה 

 

לצד שלושת המאמרים המפרטים את תופעות הלוואי, פורסם מאמר מערכת בו מוסבר כי המחקרים הקליניים שנערכים לפני אישור תרופה מצביעים על תופעות הלוואי המרכזיות של הטיפול, אך עדיין קיימת סכנה שעוד תופעות לוואי נדירות יעלו במהלך המעקב אחר התרופה לאחר אישורה והשקתה לציבור, כמו במקרה של למטרדה ותרופות רבות אחרות. לכן קיימת חשיבות רבה למעקב ולדיווח אחר תופעות לוואי גם לאחר אישור התרופה על ידי הרשויות ובמקביל להעלאת המודעות לתופעות לוואי חדשות הן לנוירולוגים והן למטופלים, גם אם הן מאוד נדירות.

 

כותבי המאמר מסכמים כי המאמרים הללו "מדגישים את האתגרים שבאיזון בין יעילות רבה לבין סיבוכים עם פוטנציאל קטלני בטיפולים לטרשת נפוצה. למטרדה היא תרופה יעילה, עם סיכונים שצריכים להיות מובנים במלואם ולהישקל על ידי המטפלים וגם המטופלים".

 

חשוב שהמטופלים יקפידו אחר כל ההוראות ויתמידו בביצוע הבדיקות שניתנות להם במסגרת תוכנית הבטיחות הקפדנית, גם לאחר תום קבלת הטיפול בלמטרדה וידווחו לנוירולוג ולאחות המלווה אחר כל תחושה או תסמין חדש. בעזרת אבחון מוקדם ניתן למנוע או למתן את השפעתן של כל תופעות הלוואי.

 

התופעות שמתגלות באיחור 

 

למטרדה אינה התרופה היחידה לטרשת נפוצה שאותרו לה תופעות לוואי מסוכנות גם לאחר אישורה, כפי שקרה גם עם תרופות רבות למחלות אחרות.

 

לדוגמה, התרופה טיסברי אושרה בשנת 2014 אך הורדה מהמדפים לאחר כשנה בגלל שהתגלתה תופעת לוואי מסוכנת - דלקת מוח נגיפית המכונה PML. התרופה חזרה לשימוש רק ב-2016 לאחר שלצד הטיפול נקבעה תוכנית בטיחות קפדנית שצמצמה את תופעת הלוואי והגנה על המטופלים. בזכות המעקב ההדוק אחר תופעות הלוואי גם לאחר אישורם של טיפולים, עלו מקרי PML גם לאחר שימוש בתרופות גילניה וטקפידרה

 

בעקבות המעקב אחר תופעות הלוואי עולות בדיקות מעקב חשובות שמטרתן למנוע את תופעות הלוואי, כמו המעקב החשוב אחרי מקרי לימפופניה באמצעות בדיקות דם שגרתיות.

 

במקרים קיצוניים מובילים הדיווחים על תופעות הלוואי להורדת הטיפול מהמדפים, כפי שקרה עם התרופה זינברייטה לטרשת נפוצה. התרופה אושרה במאי 2016, למרות שהיה ידוע שקיימות לתרופה תופעות לוואי מסוכנות. לאחר דיווחים על דלקת מוח ופגיעה חמורה בכבד בעקבות השימוש בתרופה, לאחרונה הוחלט להפסיק את השימוש בה בכל רחבי העולם.

 

* זוהי גרסה מעודכנת לכתבה בנושא זה מיום 11/5/18, ממנה נגרעו משפטים מסויימים שעשויים היו להתפרש שלא כהלכה