מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדיאטת יו-יו מזיקה ללב

דיאטת יו-יו מזיקה ללב

מחקר: עליה במשקל לאחר הרזיה באמצעות דיאטה מגבירה את הסיכון למחלות לב בקרב נשים מבוגרות


המחקר מדגיש את החשיבות של ירידה הדרגתית במשקל (צילום: Shutterstock)
המחקר מדגיש את החשיבות של ירידה הדרגתית במשקל (צילום: Shutterstock)

הרמות של הכולסטרול, לחץ הדם, השומנים והסוכרים בדם משתפרות עם הירידה במשקל, אך עם העלייה במשקל - גם אם עולים בחזרה רק חלק מהמשקל שירד - המדדים חוזרים לרמות שהיו לפני הדיאטה, ובחלק המקרים אף לרמות גבוהות יותר. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת Wake Forest.

 

ידוע כי רבים מהאנשים שמצליחים לרדת במשקל מעלים לאחר הדיאטה לפחות חלק מהמשקל חזרה, לפעמים אפילו יותר ממה שהורידו.

 

במחקר קודם שערכו אותם החוקרים בנשים מבוגרות שרזו 12% ממשקלן, הם מצאו שבעוד שבהרזיה הנשים איבדו גם רקמת שומן וגם רקמת שריר, הן נטו לעלות את המשקל חזרה כשומן ולא רקמת שריר. כך שבעצם הרכב הגוף של חלק מהנשים היה גרוע יותר מאשר מצבו לפני הירידה במשקל.

 

המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Journal of Gerontology: Medical Sciences, נערך בקרב יותר מ-80 נשים לאחר גיל המעבר, בעלות עודף משקל או שמנות, שהשתתפו בתוכנית הרזיה שנמשכה 5 חודשים. החוקרים המשיכו לעקוב אחר הנשים במשך שנה מסיום התוכנית.

 

במהלך תוכנית ההרזיה הנשים איבדו בממוצע כמעט 11.5 ק"ג ממשקלן. לאחר שנה החוקרים חילקו את הנבדקות לשתי קבוצות: כאלה שהשמינו חזרה לפחות 1.5 ק"ג וכאלה שלא עלו במשקל לאחר הדיאטה. נמצא כי שני שליש מהנשים השמינו חזרה לפחות 1.5 ק"ג וכי בממוצע נשים אלה עלו 70% מהמשקל שהן ירדו.

 

החוקרים הופתעו לגלות שבקבוצת הנשים שהשמינו, למרות שהן לא חזרו למשקלן המקורי לפני הדיאטה, גורמי הסיכון הגיעו לאותם ערכים שהיו לפני הדיאטה, וחלקם אף הגיעו לרמות גבוהות מעט יותר ממה שהיו במקור. לעומת זאת, נשים שהצליחו לשמור על משקלן לאחר שנה, הצליחו לשמר את רוב ההטבות בגורמי הסיכון.

 

המחקר מדגיש את החשיבות של ירידה הדרגתית במשקל, שינויי אורח חיים קבועים וקביעת יעדים שניתן לעמוד בהם.

 

 

Journal of Gerontology: Online Dec. 13, 2012, Medical Sciences, online

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה