נשימה
מנהלי קהילה
דום נשימה חסימתי בשינה עלול להגדיל סיכון לסרטן
מחקר ישראלי קושר בין דום נשימה חסימתי בשינה – בייחוד מתחת לגיל 45 – לבין סיכון מוגבר לגידולים סרטניים ובעיקר בערמונית, מערכת הדם, שלפוחית השתן, המעי הגס והשד. מה ההסבר האפשרי לתופעה?
בשנים האחרונות נצפית עלייה בשכיחות דום נשימה חסימתי בשינה (OSA, קיצור של Obstructive Sleep Apnea), הפרעת שינה שמתבטאת בהפסקות בשאיפת האוויר במהלך השינה שמתמשכות 10 שניות או יותר בקצב של מעל לחמש פעמים בשעה – עלייה שמיוחסת לגידול במימדי ההשמנה בעולם.
מחקרים מצאו כי אנשים עם משקל עודף נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה לפתח דום נשימה בשינה, וזאת על רקע הצטברות שומנים באזור דרכי הנשימה העליונות שעלולים להוביל לשיבוש מכאני ביכולת הנשימה בלילה. מכאן שאנשים המפתחים דום נשימה חסימתי עשויים לסבול גם מסיבוכי ההשמנה השונים – ובכללם עלייה בשכיחותם של גידולים סרטניים.
כעת במחקר ישראלי חדש נמצא קשר בין דום נשימה בשינה לבין סיכון מוגבר לפתח סרטן בקרב בוגרים צעירים – עד גיל 45. המחקר נערך על ידי צוות משותף של חוקרים מהמרכזים הרפואיים וולפסון, שיבא, בילינסון, רמב"ם, סורוקה, משרד הבריאות, קופת חולים כללית והפקולטות לרפואה באוניברסיטאות תל אביב, הטכניון ובן גוריון.
החוקרים בחנו מדגם של 5,243 בוגרים מעל גיל 18 שעברו בדיקות במעבדת שינה בין השנים 2008-2001 במרכז הרפואי רמב"ם המשרת מטופלים מחיפה והצפון, בגיל 51 בממוצע, מרביתם (74.5%) גברים.
רוב הנבדקים – 4,575 נבדקים (92.1%) אובחנו עם דום נשימה בשינה, מתוכם כשליש עם הפרעה בדרגת חומרה קלה (32.1%), כשליש עם הפרעה בדרגה בינונית (29.7%) וכשליש עם הפרעה חמורה (30.1%).
נתוני הנבדקים הוצלבו עם נתוני אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות המתעד את כלל חולי הסרטן במדינה, ובמעקב שנמשך 5.9 שנים בממוצע לאחר הבדיקה שאבחנה דום נשימה בשינה, נמצא כי 265 נבדקים (5.79% מכלל המאובחנים בדום נשימה בשינה) אובחנו עם גידולים סרטניים מסוגים שונים, כשהגידולים השכיחים ביותר היו סרטן הערמונית (14.7%), סרטן המטולוגי במערכת הדם (12.8%), סרטן בשלפוחית השתן (9.4%), סרטן המעי הגס (9%) וסרטן השד (8.3%). כמו כן, תועדו בשכיחות נמוכה יותר סרטן העור מסוג מלנומה (7.9%), סרטן הריאות (5.2%), סרטן הלבלב (4.1%), סרטן במוח מסוג מנינגיומה (3.7%), סרטן בדרכי העיכול העליונות (3.3%), סרטן הכליה (2.6%) וסרטן רירית הרחם (2.6%).
הממצאים הושוו למחקר מקביל שבוצע בספרד, שהעלה סיכון דומה לסרטן במדגם דומה של 4,910 מאובחנים עם דום נשימה בשינה, ובעיקר סיכון לסרטן המעי הגס (16.5%), סרטן הערמונית (16.1%), סרטן הריאות (9.2%) סרטן השד (7.7%).
בניתוח לפי דרגות החומרה של דום נשימה, נמצא כי דום נשימה בדרגה קלה הגביר ב-10% את הסיכון לגידולים סרטניים, בדרגה בינונית הגביר את הסיכון ב-20%, ואילו דום נשימה בדרגה קשה הגביר ב-60% את הסיכון לסרטן.
עיבוד סטטיסטי העלה כי גיל המטופל היווה את הגורם המשמעותי ביותר לקשר בין דום נשימה בשינה לסרטן: בניתוח משני ל-1,549 שאובחנו עם דום נשימה מתחת לגיל 45, נמצא כי הסיכון לפתח גידולים סרטניים בתקופת המעקב היה גבוה פי 3.7.
להפנות לאבחון מוקדם
החוקרים מסכמים כי "מטופלים צעירים עם דום נשימה חמור נמצאים בסיכון לפתח סרטן יותר מהאוכלוסייה הכללית, והממצאים צריכים לעודד קלינאים להפנות מטופלים צעירים שמאובחנים עם דום נשימה קשה לבדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן כמקובל באוכלוסיות בסיכון", כשהכוונה בין השאר להפניית מאובחנים עם דום נשימה בשינה לבדיקת דם סמוי בצואה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס החל מגיל 40 והפניית מאובחנות לממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד כבר מגיל 40.
במחקר השתתפו ד"ר רונן ברנר, ד"ר שי קיויתי, מרינה פקר, אנדריי ריינהורן, פרופ' ליטל קינן-בוקר, ד"ר ברברה סילברמן, אירנה ליפשיץ, ד"ר תמרה קוליץ, פרופ' כרמית לוי, ד"ר שלומי דקל, פרופ' גיורא פילר ופרופ' ניר פלד, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2018 של כתב העת Respiration.
ממצאי המחקר משיקים לעבודות רבות שמצביעות על סיכון מוגבר לסרטן בקרב אנשים שסובלים מהתסמונת המטבולית – צבר תסמינים הקשור בהשמנה, וכן לתופעות נלוות נוספות להשמנה ובכללן דום נשימה בשינה. בין השאר, מחקרים העלו כי הפרעות בשומני הדם (דיסליפידמיה) קשורות בסרטן הריאות, המעי הגס, הערמונית ולימפומה נון הודג'קין, וסוכרת סוג 2 מעלה את הסיכון לסרטןן המעי הגס, הלבלב, השד, הכבד ושלפוחית השתן. מחקר ענק שפורסם בקיץ 2014 והקיץ בקרב יותר מ-5 מיליון מתושבי בריטניה קושר בין השמנה לבין 22 סוגים של סרטן. מחקר משבדיה שבחן יותר מ-120,000 אנשים עם סוכרת סוג 2, וממצאיו דווחו באביב 2010 – זיהה קשר בין סוכרת לבין רוב סוגי הסרטן.
החוקרים מבהירים כי בהיבט הביולוגי, תסמונת דום נשימה בשינה מובילה לקיטוע שינה, לחוסר חמצן בתאי הגוף (היפוקסיה) ולתעוקה חמצונית, ומחקרים בבעלי חיים כבר הראו כי היפוקסיה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות ולהתרבות של גידולים סרטניים. עבודות בחיות העלו כי ההיפוקסיה המיוחסת לדום נשימה בשינה אף אגרסיבית יותר בסיכון לסרטן בהשוואה להיפוקסיה הנלווית למחלות כרוניות כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). בין השאר, כשקיים מחסור בחמצן בתא, הוא נוטה לייצר גורם בשם HIF (Hypoxia-Inducible Factor) – שמעודד מצדו הפרשה של VEGF – גורם גדילה שמאיץ התפתחות כלי דם חדשים, ובכלל זה כלי דם שמזינים גידולים סרטניים בתהליך התפתחותם, אשר הפך יעד לתרופות ביולוגיות מסוימות שמפותחות בשנים האחרונות כנגד גידולים סרטניים.
ממצאי המחקר מתווספים לממצאים נוספים אודות סיכונים הנלווים לדום נשימה בשינה. בין השאר, מחקר מארה"ב שבוצע על ידי חוקרי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא באביב 2012 כי הפרעות נשימה בשינה מעלות את הסבירות לדיכאון באופן משמעותי, ומחקר מטוויאן מאביב 2014 העלה כי הפרעות נשימה בשינה עלולות לפגוע בעצמות ומשלשות את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.