ארגון ה-OECD (ארגון המדינות המתפתחות לשיתוף פעולה כלכלי) פרסם את קובץ הנתונים השנתי שלו על מערכות הבריאות במדינות הארגון. מנתוני הדוח עולה תמונה לא פשוטה של מערכת הפועלת במחסור משמעותי של תשתיות, בצירוף הוצאה לאומית לבריאות שהיא נמוכה ביותר, ומתוכה פחות מימון ציבורי מן המקובל בשאר המדינות. נקודת האור: תמותת התינוקות בישראל מהנמוכות בארגון.

ישראל הצטרפה כחברה מן המניין לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בסמפטמבר 2010. ומאז מתפרסמים הנתונים ההשוואתיים אודות מערכת הבריאות הישראלית לעומת שאר 34 חברות הארגון. יצוין כי נתוני הדוח מתייחסים לשנת 2011.

על פי הדוח אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- OECD. אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 10.0 אחוז לעומת 15.4 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. לעומת זאת אחוז הילדים מתחת לגיל 14 בישראל הינו 28.0 והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD.

במסגרת הדוח מחושבת יחס תלות, הבוחן את היחס בין שתי האוכלוסיות (ילדים עד גיל 14 ומבוגרים מעל 65) לבין האוכלוסייה הנמצאת בגיל העבודה וקצת מתחת (15-64).כך ניתן לדעת מה היחס בין האוכלוסייה העובדת לבין אילו שצריכים יותר רשת ביטחון. יחס התלות בישראל הוא 61.8 אחוז – והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.

תשתיות חסרות

עוד עולה מן הדוח כי שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת לישראל רק 2 מדינות) ועומד על כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות ב- OECD. בשל כך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, קרי שהייה ממוצעת קצרה מן הממוצע במדינות האחרות (בישראל רק 4.3 ימים, הממוצע בארגון 6.5 ימים) ושיעורי תפוסה גבוהים ביותר (ישראל 98 אחוז!!- הגבוה ביותר בארגון, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון).

בשלב זה על פי הדוח שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל הגבוה ביחס לממוצע ה- OECD (3.3 רופאים לאלף נפש לעומת 3.2 בהתאמה). יחד עם זאת, משרד הבריאות מציין כי לפי תחזיותיו, שיעור הרופאים בישראל צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה- OECD. ומציין כי זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון.

בקרב האחיות המצב עוד פחות מזהיר, שיעור אחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב- OECD והוא עמד בשנת 20110 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות ה- OECD.

מימון פרטי גבוה

על פי הדוח ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הינה נמוכה ביחס למדינות ה- OECD ועומדת על 7.7 אחוז, לעומת ממוצע של 9.3 אחוז במדינות החברות בארגון.

בנוסף מראים הנתונים כי אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון . בשנת 2011 היא עמדה בישראל על 60.8 אחוז בלבד לעומת 72.7 אחוז במדינות החברות ב-OECD.

עוד עולה מן הדוח, וככל הנראה אף כתוצאה מכך, כי שיעור המבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים מראה כי ישראל נמצאת במקום השלישי בארגון בשיעור מחזיקי הביטוחים הפרטיים (שב"ן בקופות החולים וביטוחים מסחריים) עם שיעור של כ- 80 אחוז.

תוחלת חיים גבוהה

נקודת האור בדוח היא דווקא הנתונים הבריאותיים עצמם, על פי הדוח תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- OECD. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה- OECD (79.9 בישראל לעומת ממוצע של 77.3) והינה הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה (83.6 לעומת 83.1). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-13 בקרב מדינות הארגון.

מדד נוסף למצב הבריאות הוא שיעור תמותת תינוקות. הנתונים מראים כי בישראל שיעור זה נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2011 על 3.5 פטירות לאלף לידות חי לעומת 4.0 בממוצע בקרב מדינות ה- OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר ארה"ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. משרד הבריאות מציין כי בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.

הודעת משרד הבריאות אודות הדוח