דובדבנים (Cherries) ופירות יער מוגדרים על ידי תזונאים רבים כ'סופרפוד', מאחר והם עשירים במרכיבים תזונתיים בריאים ובעיקר נוגדי חמצון ממשפחת הפוליפנולים – שתורמים גם לצבעם החזק האדום-סגול האופייני.

דובדבנים גדלים בישראל בעיקר במטעים ברמת הגולן והגליל העליון, וכן בדרום הר חברון ובאזור מצפה רמון. גם לפירות יער, שרובם מיובאים לארץ, נפתחו במרוצת השנים חוות גידול מקומיות ברחבי המדינה.

הדובדבן (Cherry) הוא פרי נפוץ בשווקים בעונת הקטיף, לרוב החל מסוף מאי ובחודשים יוני-יולי. ישנם עשרות זנים של דובדבן, המסווגים לשתי קבוצות גדולות: הדובדבן המתוק והדובדבן החמוץ. מוצאו במזרח אסיה ובדרום מזרח אירופה, ולארץ ישראל הוא הגיע ככל הנראה עוד בתקופה הצלבנית. ביפן יש לדובדבן ולפריחת עצי הדובדבן השפעה על המסורת והתרבות המקומית.

פטל (Raspberry) ואוכמניות (Blueberries) משתייכים לקבוצת פירות היער, שכוללת גם חלק מהתותים, גוג'י ברי (פרי הגרגרים הסיני), חמוציות ודומדמניות, ולפי חלק מהבוטנאים – גם את הדובדבנים עצמם. פירות היער גדלים בשיחים ולרוב נותנים יבול בקיץ. הם גדלים ברובם במדינות הצפון הקרות. בישראל נפוצים שיחי אוסנה – המכונה גם 'פטל שחור', הגדל בשמורות טבע ופירותיו השחורים ניתנים לאכילה. לצדו קיים גם הפטל האדום שלרוב מיובא ממדינות צפון אירופה. בישראל פופולארי גם מיץ הפטל, שמיוצר מרכז פטל – מיץ שצבר פופולאריות גם במדינות רוסיה, פולין, מקסיקו וארה"ב. פירות היער מבססים בשנים האחרונות את מעמדם במטבח הישראלי, בין השאר לאור הסגולות הבריאותיות המיוחסות להן, ומככבים בתבשילים קולינאריים מגוונים.

בהיבט הבוטני, הדובדבנים, הפטל והאוסנה משתייכים למשפחת הוורדיים ולתת משפחת השזיפיים שכוללת גם את עצי שזיף, אפרסק, אגס, חבוש, משמש, שסק, שקד ותפוח.

מחקרים בספרות הרפואית מתמקדים בשנים האחרונות ביתרונות הבריאותיים של דובדבנים ופירות יער. לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "דובדבנים ופירות יער מועילים לבריאות בעיקר כשהם נאכלים בעונתם, בסמוך לסוף האביב ותחילת הקיץ".

המרכיבים התזונתיים של דובדבנים ופירות יער

דובדבנים ופירות יער ניחנים במרכיבים בריאים רבים – ובעיקר תכולה מרשימה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון שמספקים להם את מירב יתרונותיהם הבריאותיים.

קלוריות: דובדבנים ופירות יער דלי קלוריות כשהם נאכלים במידה, וניתן לשלבם בדיאטות להורדת המשקל. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA), דובדבנים מכילים 63 קלוריות למאה גרם, אוכמניות מכילות 57 קלוריות למאה גרם, ופטל מכיל 52 קלוריות למאה גרם.

פחמימות: כמות הפחמימות בדובדבנים עומדת על 16 גרם למאה גרם פרי, מרביתם (12.8 גרם) סוכרים. באוכמניות 14.5 גרם פחמימות למאה גרם פרי, מהם 9.96 גרם סוכרים, ואילו בפטל 11.9 גרם פחמימות למאה גרם פרי, בהם 4.42 גרם סוכרים.

האינדקס גליקמי של פירות אלה נמוך יחסית לפירות אחרים, כלומר שהם משפיעים על עלייה ברמות הסוכר בדם באופן איטי, בסולם שבין 0 (מים) ל-100 (סוכר פשוט). לדובדבן אינדקס גליקמי של 20 יחידות, ולפטל אינדקס גליקמי של 26 יחידות. לאוכמניות אינדקס גליקמי גבוה יותר – 53 יחידות, אך עדיין נמוך מ-55 יחידות, אשר מהוות את הסף המקובל לאבחנה בין מזונות שמשפיעים באיטיות על רמות הסוכר בדם לבין אלו שמשפיעים על עלייה של הסוכר באופן מהיר.

חלבונים: דובדבנים וחלק מפירות יער מכילים חלבונים בכמות גבוהה ביחס לפירות אחרים, אם כי חשוב להבין שמדובר בחלבונים מהצומח ששונים בהרכבם מחלבונים מן החי. במאה גרם פטל שחור 1.2 גרם חלבון, ובדובדבנים 1.06 גרם חלבון, ואילו באוכמניות כמות דלה יותר של 0.74 גרם חלבון למאה גרם.

שומנים: דובדבנים ופירות יער דלים בשומנים, ואינם מכילים כולסטרול, וזו סיבה נוספת לשלבם בדיאטות מאוזנות להורדה במשקל. במאה גרם דובדבנים 0.2 גרם שומנים בלבד, באוכמניות 0.33 גרם שומנים ובפטל השחור 0.65 גרם שומנים – שגם הם נחשבים לכמות זניחה יחסית.

סיבים תזונתיים: דובדבנים ופירות יער מכילים כמות גבוהה של סיבים תזונתיים. בדובדבנים 2.1 גרם סיבים ובאוכמניות – 2.4 גרם, אך גבוהים במיוחד רמות הסיבים התזונתיים בפטל השחור והאדום – 6.5 ועד 7 גרם למאה גרם, מה שהופך את הפרי ל'סופרפוד' המועיל לתנועתיות תקינה של מערכת העיכול ולהקלה במצבי עצירות. המדובר בכמות שמהווה כ-35% מסך הסיבים התזונתיים המומלצים מדי יום כחלק מתזונה בריאה.

ויטמינים: דובדבנים ופירות יער מכילים כמות מכובדת של ויטמינים שמספקים להם יתרונות בריאותיים. הוויטמין המרכזי בפירות אלה הוא ויטמין C, אשר מהווה אף הוא נוגד חמצון, ומצוי בכמויות של 7 מ"ג למאה גרם בדובדבנים, 9.7 מ"ג למאה גרם באוכמניות, ואילו בפטל השחור והאדום מצוי בכמות מדהימה של 26.2 מ"ג למאה גרם, כמות שהופכת את הפטל ל'סופרפוד' בהיבט הזה. ויטמין C מועיל בהפחתת דלקתיות ומניעת זיהומים שונים, בהם זיהומי חורף אופייניים בדרכי הנשימה.

בדובדבנים ופירות יער גם ריכוזים משתנים של ויטמין B3 (ניאצין), ויטמין B1 (תיאמין), ויטמין B2 (ריבופלבין), ויטמין B3 (ניאצין) ו-ויטמין B6, וכן ריכוזים נמוכים של ויטמין A שנקשר להגנה מפני זיהומים ושיפור בריאות העיניים.

מינרלים: ליתרונות הבריאותיים של דובדבנים ופירות יער תורמים גם מינרלים בכמות גבוהה, ובהם אשלגן – בכמות של 77 מ"ג למאה גרם באוכמניות, 151 מ"ג בפטל וכמות מרשימה במיוחד של 222 מ"ג בדובדבנים. כמויות מרשימות של זרחן מצויות בפטל (29 מ"ג במאה גרם), דובדבנים (21 מ"ג) ואוכמניות (12 מ"ג), וכן בפטל השחור כמות משמעותית של סידן (25 מ"ג במאה גרם פרי) ומגנזיום (22 מ"ג במאה גרם פרי) – מינרלים שמצויים במינונים נמוכים יותר בדובדבנים (13 מ"ג לסידן ו-11 מ"ג למגנזיום) ופטל (6 מ"ג לשני המינרלים). בדובדבנים ופירות יער גם ריכוזים נמוכים יותר של נתרן (מלח), ברזל, אבץ, נחושת וסלניום.

נוגדי חמצון: דובדבנים ופירות יער עשירים במיוחד בנוגדי חימצון שמספקים לו יתרונות בריאותיים, ובעיקר מקבוצת הפוליפנולים.

חוקרים מאיטליה דיווחו באוקטובר 2010 בכתב העת Molecules כי מצאו שדובדבנים חמוצים עשירים במיוחד בנוגדי חמצון, יותר מדובדבנים המתוקים.

בפירות יער כמו אוכמניות ופטל ניכרת גם תכולה מרשימה של 'אנתוציאנינים' – נוגדי חמצון פוליפנוליים מקבוצת הפלבנואידים שמאפיינים פירות וירקות סגולים, בהם גם חצילים, כרוב סגול וארטישוק סגול וכן בתות שדה. בחלק מפירות היער גם כמות גבוהה של נוגד חמצון מסוג 'בטא קרוטן', למשל בגוג'י ברי.

לדברי אורבך, "נוגדי חמצון נספגים יותר טוב בנוכחות שומן, לכן מומלץ לשלב את אכילת הסברס ביוגורט, או לאכול אותו יחד עם אגוזים ושקדים שמכילים שומנים בריאים". לדבריה, "בפירות יער יש בעיה שרובם מיובאים, ומטיילים הרבה מאוד זמן בעולם עד שקונים אותם, ולא תמיד ברור מה תכולת נוגדי החמצון כשהם מוצעים למכירה בחנות או בדוכן הפירות. לכן הכי מומלץ לאכול אותם טריים בעונתם ובמקומות בהם הם גדלים".

מרכיבים נוספים: בחלק מפירות היער, כמו הפטל, קיים מרכיב בשם 'קטון', שמספק את טעמו הייחודי. מרכיב זה מאיץ בגוף הפרשה של ההורמון 'אדיפונקטין', שאחראי על פירוק השומנים בצורה יעילה.

פטל – כמות מרשימה של אשלגן ונוגדי חמצון אנתוציאנינים (צילום: Shutterstock)

היתרונות הבריאותיים של דובדבנים ופירות יער

הספרות הרפואית מייחסת יתרונות בריאותיים רבים ומגוונים לדובדבנים ולפירות יער.

מניעת מחלות לב

דובדבנים ופירות יער נקשרו במחקרים רבים לתכונות מונעות מחלות לב וכלי דם, בעיקר על רקע תכולה עשירה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון – אם כי רוב העבודות בתחום בוצעו בחיות מעבדה.

תועלת גדולה במיוחד בהיבט זה זוהתה פטל – אשר מכיל גם את כמות נוגדי החמצון הגבוהה והעשירה ביותר, וכן את מרכיב ה'קטון' שמעודד פירוק מועיל של שומנים. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2016 בכתב העת Food & Function, שהדגים בעכברים כי פטל אדום מסייע בהפחתת פעילות דלקתית שמאפיינת השמנת יתר, באופן שעשוי לסייע בהגנה מפני תחלואה לבבית. חוקרים מהודו הדגימו בעכברים בפברואר 2018 בכתב העת Life Sciences כיצד מרכיב הקטון שמוצה מהפטל מסייע להגנה מפני התקפי לב. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ורג'יה דיווחו בפברואר 2024 בכתב העת Journal of Nutritional Biochemistry כי הדגימו בעכברים איך תמצית של נוגדי חמצון פוליפנולים שמקורם בפטל מסייעת לבלום תהליכים מולקולריים שמאפיינים אי ספיקת לב.

בפברואר 2017, במאמר שכותרתו  Trending Cardiovascular Nutrition Controversies, שפורסם בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) דיווחו חוקרים אמריקאים על תזונה מועילה למניעת מחלות לב, וקבעו כי צריכה של יותר משלוש מנות של אוכמניות ותותים בשבוע תספק נוגדי חמצון באופן שמסייע להגן על הלב.

מחקרים ספציפיים מצביעים על היתרונות של דובדבנים ופירות היער במניעת גורמי סיכון מרכזיים לתחלואה לבבית.

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת מדינת מישיגן שפורסם ביוני 2008 מצא כי תזונה עשירה בדובדבנים מסייעת להפחית גורמי סיכון למחלות לב וסוכרת. במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2011 בכתב העת FASEB Journal, נמצא כי בקרב 10 נבדקים עם עודף משקל והשמנת יתר, שתייה יומיומית של מיץ דובדבנים מזן טארט למשך ארבעה שבועות הובילה לירידה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת דלאוור דיווחו בבינואר 2019 בכתב העת Nutrients כי שתייה קבועה של מיץ דובדבנים מזן טארט למשך 12 שבועות תורמת גם לירידה של 11% ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם.

חוקרים מאיראן דיווחו ביולי 2008 בכתב העת Nutrition & Food Science כי שתייה של מיץ דובדבנים חמוצים במינון של 40 גרם ליום בקרב נשים עם סוכרת סוג 2 לוותה כעבור שישה שבועות בשיפור לחץ הדם ובירידה רמות השומנים בדם.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן דיווחו בכנס מדעי באפריל 2013 על ממצאי מחקר בעכברים שזיהה לדובדבני 'טארט' יתרונות בהפחתת גורמי סיכון למחלות לב – יותר מאשר אלו שקיימים בתרופות מקבוצת התיאזולידניונים ('ממריצי PPAR') שנכללים בין התרופות לסוכרת.

באשר לאוכמניות, העדויות על הגנה על שיפור בריאות הלב מתמקדות בעיקר בהורדת לחץ דם. חוקרים אמריקאים מצאו בשנת 2010 כי צריכת נוגדי חמצון אנתוציאנינים המצויים באוכמניות ותותים תורמת לירידה של 8% בסיכון ליתר לחץ דם. במחקר אמריקאי נוסף שפורסם בשנת 2015, שכלל 48 נשים לאחר גיל המעבר עם יתר לחץ דם, נמצא כי אכילת כוס אוכמניות טריות ליום מלווה בירידה בערכי לחץ הדם הממוצע הסיסטולי (מ-138 ל-131 מ"מ כספית) והדיאסטולי (מ-80 ך-75 מ"מ כספית).

מטה אנליזה שבחנה את ההשפעות של אוכמניות על גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים, שממצאיה פורסמו בספטמבר 2020 בכתב העת Complementary Therapies in Medicine מצאה כי צריכת אוכמניות קבועה מלווה בעיקר בשיפור קל ברמות הטריגליצרידים בדם, אך ללא השפעה משמעותית במדדים נוספים כמו רמות הכולסטרול.

יצוין כי רוב המחקרים לא מזהים השפעות משמעותיות של דובדבנים ופירות יער נוספים על לחץ הדם, למעט אוכמניות.

מחקרים מצביעים על תרומתם של דובדבנים להפחתת רמות השומנים בדם מסוג טריגליצרידים וכולסטרול (צילום: Shutterstock)

איזון סוכרת

מספר מחקרים מדגימים כי לדובדבנים ופירות יער השפעה מועילה על הורדת רמות עודפות של סוכר (גלוקוז) בדם האופן שעשוי לסייע לאיזון המאובחנים עם סוכרת.

במחקר מאיראן שפורסם בשנת 2008 נמצא כי נשים עם סוכרת סוג 2 ששתו מיץ דובדבנים חמוצים מדי יום חוו כעבור שישה שבועות ירידה ברמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) שמעידה על איזון טוב יותר של המחלה.

במחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2016 בכתב העת Antioxidants, נמצא כי מכרסמים שהוזנו באוכמניות בקביעות חוו ירידה ברמות סוכר עודף בדם והתמתנות ברמות האינסולין בדם.

ראיות חזקות במיוחד קיימות סביב הפטל: חוקרים אמריקאים דיווחו בספטמבר 2021 בכתב עת International Journal of Environmental Research and Public Health על בסיס סקירת מחקרים, כי מצאו עדויות לכך שפטל אדום מסייע בהפחתת רמות הסוכר בדם, ועשוי לסייע במניעת סוכרת ואצל החולים תורם להפחתת התנגודת לאינסולין ולאיזון המחלה.

מניעת סרטן

מחקרים רבים מזהים תכונות נוגדות סרטן בדובדבנים ובפירות היער, אשר שמוגדרים על ידי חלק מהתזונאים כ'סופרפוד' בהיבט זה.

חוקרים מפורטוגל ובריטניה שבחנו בספרות הרפואית תכונות נוגדות סרטן של דובדבנים מתוקים, דיווחו במאי 2021 בכתב העת Molecules על תהליכים נוגדי חמצון בעקבות אכילת דובדבנים או שתיית מיץ דובדבנים, אשר הוכיחו במחקרי מעבדה יעילות בבלימת התפשטות גידולים סרטניים שונים, בהם סרטן הערמונית, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הריאה, סרטן צוואר הרחם וסרטן המוח. מחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת Journal of Nutritional Biochemistry מזהה השפעה מיטיבה של דובדבנים שחורים מתוקים על עכברים שגודלו במודל של סרטן השד בבלימת התפשטות הגידול ועידוד הרס עצמי ("אפופטוזיס") של התאים הממאירים.

באוכמניות הודגם במספר מחקרים כיצד אכילתם מעודדת תהליכים חמצוניים בדם ומונעת פגיעה במטען הגנטי של תאים בגוף – פגיעה שעלולה לעודד פעילות ממארת. עם זאת, אין כיום מחקרים רבים שזיהו בבירור השפעות נוגדות סרטן של אוכמניות.

ואילו ביחס לפטל, הרי שיש ראיות רבות יותר על יעילות כנגד תאים סרטניים. חוקרים אמריקאים דיווחו בשנת 2016 כי זיהו תרומה של פטל שחור לעצירת פעילות סרטנית בחלל הפה, הוושט והמעי. מחקר אמריקאי, שפורסם באוגוסט 2022 בכתב העת Frontiers in Immunology, הציג במכרסמים עדויות לתועלת של תמצית פטל שחור גם נגד תאי סרטן ראש-צוואר. בספטמבר 2022 הציגו חוקרים אמריקאים בכתב העת Journal on Thoracic Oncology עדויות ממחקר בבני אדם (מחקר BEWELL), ולפיהן נקטר המופק מפטל שחור תרם בצריכה יומיומית למשך ארבעה שבועות להפחתת מדדי דלקתיות בקרב מעשנים באופן שעשוי לרמוז על מנגנון הגנה מפני סרטן הריאה הקשור לעישון.

הורדה במשקל

מחקרים מזהים יתרונות של שילוב דובדבנים ופירות יער בתזונה המסייעת להורדת המשקל העודף.

ראשית, מחקרים מצביעים כאמור על ירידה ברמות השומנים בדם בקרב מי שצורכים בקביעות דובדבנים ופירות יער, והשפעות אלה ככל הנראה משמעותיות יותר בקרב מי שמתמודדים עם משקל עודף. מטה אנליזה מאיראן שפרסמה במארס 2022 בכתב העת Obesity Medicine, מדגימה כי צריכה קבועה של דובדבנים מתוקים או חמוצים מובילה להורדת רמות הכולסטרול בקרב אנשים עם משקל עודף (בהיקף של 14.4 מ"ג/ד"צ בממוצע) ולהורדת רמות הטריגליצרידים בקרב המתמודדים עם השמנת יתר (בהיקף של 17.65 מ"ג/ ד"צ בממוצע).

מעבר לכך, רוב המחקרים אינם מזהים השפעה משמעותית על משקל הגוף בצריכה קבועה של פירות אלה. מטה אנליזה מאיראן שפורסמה בינואר 2023 בכתב העת Clinical Nutrition Research, מצאה כי שתייה קבועה של מיץ דובדבנים מזן טארט מובילה לירידה לא משמעותית של 0.4 ק"ג בלבד במשקל הממוצע, וללא השפעה משמעותית על מדד ההשמנה BMI. גם בפירות יער לא מודגמות ברוב המחקרים השפעות מיטיבות על המשקל, אם כי מחקרים מצביעים על השפעתם בהפחתת פעילות דלקתית, באופן שמרמז על תועלת אפשרית בהפחתת סיבוכים של השמנה.

הפחתת דלקתיות וחיזוק המערכת החיסונית

התכולה הגבוהה של נוגדי החמצון בדובדבנים ובפירות יער הוכיחה בעבודות רבות את יעילותה בחיזוק מערכת החיסון, הפחתת פעילות דלקתית מוגברת ומניעת זיהומים שונים.

מחקרים רבים מציגים הפחתה במדדי דלקתיות בדם בתגובה לאכילת דובדבנים ופירות יער.

במארס 20213 דיווחו חוקרים ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA) בכתב העת Journal of Nutrition, כי במדגם של 18 נבדקים עם מחלות דלקתיות שונות שמאופיינות ברמות גבוהות של החלבון-ציטוקין הדלקתי CRP בבדיקות דם, הוספת דובדבנים מזן בינג במינון של 280 גרם ליום, למשך חודש, לוותה בירידה במדדי דלקת בדם, ובכלל זה בחלבונים-ציטוקינים CRP, פריטין, אינטרלוקין-18 וגם נטייה לירידה בציטוקין TNF אלפא – שיש תרופות ביולוגיות למחלות דלקתיות כרוניות אשר מכוונות כנגדו.

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת מישיגן, שהוצג באפריל 2008 בכנס מדעי לביולוגיה ניסויית, מדגים כיצד דובדבנים תורמים לירידה במדדי דלקת בעכברים עם השמנה, וצריכתם הייתה מלווה בירידה של 40% ברמות החלבון-ציטוקין TNF אלפא ובירידה של 31% ברמות הציטוקין 'אינטרלוקין 6'.

באופן ספציפי, בעשורים האחרונים התקבע מעמדם של פירות יער במניעה וטיפול בדלקות בדרכי השתן. במחקר מפינלנד שפורסם עוד בשנת 2003 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נמצא כי שתייה קבועה של מיץ המופק מפירות יער תורמת להפחתה של 34% בסיכוי לחזרה של דלקות בדרכי השתן. בהמשך היו מספר מחקרים שפקפקו בהנחה זו, אולם בעשור האחרון חוזרות העדויות על יעילות בעיקר של חמוציות מפני פעילות דלקתית מוגברת בדרכי השתן. מטה אנליזה מסין שפורסמה בספטמבר 2021 בכתב העת PLOS ONE מספקת עדויות כי אכילה יומיומית של חמוציות מגנה מפני דלקות בדרכי השתן, ומפחיתה את הסיכון לדלקות חוזרות ב-32% בקרב נשים, ב-54% בקרב ילדים וב-51% בקרב מטופלים שנדרשים לשימוש קבוע בקטטר החשופים לסיכון מוגבר לדלקות מסוג זה. יש לציין כי אין כיום עדויות מספקות על תועלת של מיץ חמוציות כנגד דלקות בדרכי השתן בגיל המבוגר ואצל נשים הרות. הזיהוי של חמוציות באופן ספציפי עם מניעת דלקות בדרכי השתן נובע ככל הנראה מכימיקלים מסוג 'פרואנתוציאנידינים' (Proanthocyanidins) המצויים בהן, אשר ככל הנראה מונעים היצמדות של חיידקים לדופן שלפוחית השתן ובכך מפחיתים את הסיכון לזיהומים חוזרים.

חוקרים מאלג'יר הציעו במארס 2021 כי תמצית פירות יער עשויה להגן מפני התפשטות של נגיף הקורונה מחולל המגפה העולמית – עקב תכולה גבוהה של נוגדי חמצון אנתוציאנינים. גם חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אילינוי הציגו בדצמבר 2021 בכתב העת Clinical Nutrition ESPEN ממצאים שמרמזים על השפעות מיטיבות של פירות יער על הגנה מפני זיהומים ויראליים כדוגמת הקורונה, עקב תכולה משובחת של נוגדי חמצון. באפריל 2020 דיווחו חוקרים מקנדה כי תמציות של דובדבנים מזן טארט מועילות לעיכוב התרבות של חיידקים בחלל הפה.

הירידה בפעילות הדלקתית כתוצאה מאכילת דובדבנים ופירות יער עשויה להקל גם על המאובחנים עם מחלות דלקתיות כרוניות. כך, במאי 2004 דיווחו חוקרים אמריקאים כי אכילת דובדבנים בקביעות למשך חודשיים הפחיתה תסמינים בקרב אנשים עם דלקות מפרקים בגילי 40-22. חוקרים מפורטוגל דיווחו בשנת 2016 על השפעה דומה של תמצית אוכמניות כנגד דלקתיות במפרקי הגוף. מחקר מסין בעכברים, שפורסם בינואר 2022 בכתב העת Foods, מציע כי תמציות דובדבנים עשירות בנוגדי חמצון פוליפנולים, ועשויות למתן תסמינים של מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית. גם מחקר בבני אדם בשוויץ, שפורסם עוד במאי 2013 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis מצא בקרב 13 נבדקים כי צריכת אוכמניות מסייעת להקל על תסמיני קוליטיס כיבית.

מספר מחקרים מצביעים על השפעות מיטיבות של דובדבנים ופירות יער גם נגד מחלות אוטואימוניות שמקורן בתפקוד לקוי של מערכת החיסון הטבעית של הגוף.

במחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2012 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry נרמז על בסיס ניסוי בעכברים כי לאוכמניות השפעה נוגדת פעילות אוטואימונית, כפי שהודגם במחלה נדירה מסוג 'דלקת מוח אוטואימונית מפושטת'.

חמוציות – עוזרות למנוע דלקות בדרכי השתן בזכות ה'פרואנתוציאנידינים' (צילום: Shutterstock) 

שיפור בריאות העור

מספר עבודות רומזות להשפעות מיטיבות של דובדבנים ופירות יער על בריאות העור.

במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2023 בתב העת Foods הודגם כיצד תאי עור אנושיים במעבדה הגיבו לתמצית שהופקה מדובדבנים מזן טארט באופן שמנע תהליכים חמצוניים שעשויים להזיק למבנה העור. תהליכים דומים הודגמו במחקרים גם ביחס לפירות יער.

בדצמבר 2020 דיווחו חוקרים מיפן כי כמוסות המכילות תמצית פירות יער העשירה בנוגדי חמצון אנתוציאנינים מועילות לבריאות העור של נשים בגילי 57-27, וכשנבדקות במחקר צרכו את הכמוסות במשך שמונה שבועות, אלו תרמו לשיפור במבנה העור ולעלייה בריכוז חלבון הקולגן שתפקידו לשמר את גמישות העור והצעירו את מראה העור.

מחקרים בעכברים מדגימים כי תותי הגוג'י ברי תורמים להפחתת נזקים חמצוניים שנגרמים לעור כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת מהשמש.

חידוד יכולות חשיבה

דובדבנים ופירות יער נכללים בין הפירות שנאספו לגביהן עדויות לעיכוב ירידה קוגניטיבית שמאפיינת את הגיל המבוגר.

אחת הראיות המשמעותיות לכך היא ממחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם ביולי 2012 בכתב העת Annals of Neurology. המחקר שעקב אחר ממצאי מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" זיהה כי צריכה קבועה של פירות יער וגם תותים מלווה בעיכוב שמוערך בכ-1.5 עד 2.5 שנים בסיכון להתפתחות דמנציה בקרב נשים מעל גיל 70.

מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה באפריל 2022 בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition מצאה קשר בין צריכה יומיומית קבועה של דובדבנים באכילה או בשתיית מיץ לבין שיפור יכולות קוגניטיביות ומהירות מוטורית, אם כי לטענת החוקרים, נדרשים מחקרים נוספים כדי לבסס המלצה מפורשת לאכילת דובדבנים בהקשר של שיפור תפקודים מוחיים.

סקירה של חוקרים מאיראן שפורסמה בפברואר 2022 בכתב העת Scientific Reports מספקת עדויות כי צריכה קבועה של פירות יער או תוספי תזונה המבוססים על תמציות פירות יער מועילה אף היא לשיפור תפקודי חשיבה, לרבות זיכרון, משימות ניהוליות, מהירות עיבוד מידע ויכולות קשב.

שיפור השינה

מספר מחקרים מדגימים בעשור האחרון תועלת בצריכה קבועה של דובדבנים ופירות יער גם בשיפור איכות השינה והפחתת הסיכוי להפרעות שינה.

עדויות רבות נאספו במיוחד על דובדבנים חמוצים ופטל שחור. מחקר אמריקאי שפורסם באביב 2018 בכתב העת American Journal of Therapeutics מצא כי בקרב בוגרים מעל גיל 50, שתייה קבועה של שתי כוסות מיץ דובדבנים חמוצים ליום משפרת את איכות השינה ומפחיתה סיכון לנדודי שינה (אינסומניה).

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה דיווחו בדצמבר 2023 בכתב העת Nutrients כי בהתבסס על סקרי בריאות ותזונה לאומיים בארה"ב (סקרי NHANES) בשנים 2018-2005, נבדקים בסקרים שדיווחו על צריכה קבועה של פירות יער, המהווים חמישית מהמדגמים (22%), נמצאים בסיכון נמוך ב-10% עד 17% לשינה ירודה. באופן ספציפי, המחקר מצא כי צריכה קבועה של פרי האסנה – הפטל השחור – מלווה בירידה של 37% בסיכון להפרעות שינה.

חוקרים מספרד דיווחו במהדורת 2013 של כתב העת Journal of Nutrition, Health and Aging, בהתבסס על מחקר מצומצם בקרב 30 נבדקים, כי אכילת דובדבנים פעמיים ביום כקינוח לארוחות צוהריים וערב תורמת לשיפור איכות השינה, ועשויה גם לסייע כנגד הפרעות שינה שאופייניות לגיל המבוגר. ההשפעה מיוחסת לנוגדי חמצון בדובדבנים, כמו אנתוציאנינים, שככל הנראה מאיצים הפרשה מוגברת של הורמון המלטונין המשרה שינה.

חיזוק השרירים והעצמות

דובדבנים ופטל שחור עשויים לתרום גם לחיזוק השרירים והעצמות. מיץ דובדבן צובר בשנים האחרונות אהדה רבה בחדרי הכושר – לאחר שהוכיח יעילות בהתאוששות השרירים לאחר אימונים אינטנסיביים.

מחקר בריטי שפורסם באוגוסט 2011 בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise ובוצע בקרב 10 גברים אתלטים, הדגים כי שתיית מיץ דובדבן חמוץ מזן מורמורנסי מסייעת בשיקום חוזק השרירים לאחר אימון גופני קשה, ככל הנראה על רקע מיתון הנזק החמצוני שנגרם כתוצאה מהאימון.

חוקרים מאוניברסיטת ורמונט בארה"ב דיווחו באוגוסט 2006 בכתב העת British Journal of Sports Medicine כי בקרב 14 סטודנטים אמריקאים בקולג' שמבצעים אימונים אקסצנטריים בחדר כושר, שתיית מיץ דובדבנים פעמיים ביום למשך שמונה ימים ברציפות לוותה בירידה בהיקף הפגיעה בשרירים כתוצאה מהאימונים וכן בירידה בכאבי שרירים.

בשנים האחרונות פותחו על בסיס מחקרים אלה תוספי תזונה מבוססי דובדבנים שמיועדים לספורטאים ומבקשים לסייע בשיקום הגוף לאחר אימונים. מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה במארס 2021 בכתב העת International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism זיהתה תועלת בתוספים אלה לשיפור כוח שריר ויכולות גופניות כמו ריצה וקפיצה.

בריאות הכבד

מחקרים בחיות מעבדה מזהים תועלת בדובדבנים ופירות יער גם בהגנה על הכבד מפני נזקים.

כך, מחקר מצרפת שבוצע בחולדות וממצאיו פורסמו ביולי 2018 בכתב העת Cardiovascular Diabetology מצא בחולדות כי צריכה קבועה של דובדבנים מגנה מפני נזקים בתפקוד הכבד, לצד ירידה בסיכון לסיבוכים מטבוליים של סוכרת. חוקרים מסין הדגימו בדגימות מעבדה בשנת 2019 כיצד נוגדי חמצון אנתוציאנינים שמוצו מדובדבנים מסייעים לבלום תהליכי התפתחות של כבד שומני.

מחקר מסין שבוצע בעכברים וממצאיו פורסמו ביולי 2022 בכתב העת Frontiers in Nutrition הדגים תועלת בצריכה קבועה של גוג'י ברי במניעת נזקים לכבד לאחר שתייה מרובה של אלכוהול.

חוקרים מסין דיווחו באוקטובר 2018 בכתב העת Food & Function כי חולדות שניזונו בקביעות מאוכמניות בשילוב עם פרוביוטיקה הציגו מנגנוני הגנה מפני התפתחות כבד שומני.

בריאות הכליות

מחקרים מזהים תכונות המועילות לבריאות הכליות בפירות יער שונים. כך, חוקרים מפורטוגל הדגימו על פי דיווח ביולי 2020 בכתב העת Free Radical Biology & Medicine בעכברים כיצד צריכת פירות יער משפרת את לחץ הדם ומועילה לשיפור תהליכי סינון הדם בכליות. חוקרים מסין דיווחו בינואר 2023 בכתב העת Natural Product Communications כי קטונים שמוצו מפירות הפטל מסייעים להגן מפני החמרת נזק כלייתי בעכברים שגודלו במודל של סוכרת ומחלת כליות (נפרופתיה סוכרתית).

גם באשר לדובדבנים, חוקרים מסין דיווחו ביולי 2020 בכתב העת Evidence Based Complementary and Alternative Medicine כי הצליחו להדגים בחיות מעבדה כי צריכת אבקה שמופקת מדובדבנים מזן טארט מסייעת לירידה בערכי חומצה אורית בדם ושיפור במדדי תפקוד כלייתי, אם כי חשוב שהאבקה תיצרך בכמויות נמוכות.

מספר מחקרים מעידים על סכנה לתפקוד הכליות אצל חולים עם תפקוד כלייתי לקוי שצורכים כמות גבוהה מדי של דובדבנים (קראו בהמשך הכתבה).

בריאות העיניים

המרכיבים הבריאים בדובדבנים ובפירות יער, ובעיקר נוגדי החמצון ולצידם הוויטמינים והמינרלים – מרמזים גם על השפעות מועילות על בריאות העיניים. עדויות לכך מוצגות גם בספרות הרפואית, בעיקר ביחס לפירות היער לסוגיהם.

כך, מחקר אמריקאי בקרב עשרות נבדקים בגילי 65-45, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2021 בכתב העת Nutrients, הדגים כי צריכה קבועה של פירות יער מסוג גוג'י ברי מסייעת לשפר את צפיפות תאי הפיגמנט ברשתית ועשויה לסייע במניעה או עיכוב התקדמות של ניוון מקולרי גילי.

באפריל 2024 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Journal of Nutrition על ממצאי מחקר המבוסס על נתוני מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות", שהצביע על תועלת באכילה קבועה של אוכמניות ותמציות נוגדי חמצון 'אנתוציאנינים' שמופקים מפירות יער – במניעה או עיכוב התפתחות ניוון מקולרי גילי, כאשר צריכה של 3-1 מנות אוכמניות לחודש הפחיתה ב-10% את הסיכון למחלה; צריכה של כמנה לשבוע הפחיתה את הסיכון ב-29%; ואילו צריכה של שתי מנות או יותר הפחיתה ב-64% את הסיכון למחלה.

אוכמניות – מעכבות התפתחות של ניוון מקולרי גילי (צילום: Shutterstock)

סיכונים אפשריים בדובדבנים ופירות יער

ככלל, דובדבנים ופירות יער נחשבים בטוחים לאכילה, אולם יש תיעוד מצומצם בספרות הרפואית על השפעות בעייתיות אפשריות שלהם על תפקוד מערכת העיכול והכליות וכן סיכון להתפתחות תגובה אלרגית.

סיבוכים במערכת העיכול

מאחר ודובדבנים ופירות יער מכילים סיבים תזונתיים בכמויות גבוהות, צריכה גבוהה מהם עשויה להוביל להתפתחות תסמינים אופייניים במערכת העיכול, כגון נפיחות, גזים ושלשולים, בעיקר בקרב מי שמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז.

מעבר לכך, בליעת גלעיני דובדבנים נחשבת מסוכנת למערכת העיכול, ובספרות הרפואית מתוארים מקרים של חסימת מעיים כתוצאה מכך.

הרעלת דובדבנים

גלעיני דובדבנים מכילים חומר כימי בשם 'אמיגדלין' (Amygdalin), שפירוקו בגוף עשוי להוביל לשחרור רעלי ציאניד שעלולים לפגוע באיברים שונים, בהם המוח, הלב והריאות, ועל כן יש להימנע מאכילתם.

בספרות הרפואית מדווחים מספר תיאורי מקרה על הרעלות דובדבנים ומקרי חנק עקב אכילת גלעינים. באיטליה דווח ביוני 1996 על בת 56 שנחנקה מאכילת גרעינים ושקעה בתרדמת, ובהמשך כשהתעוררה – הציגה תסמיני פרקינסון שמעידים על הרעלה במערכת העצבים המרכזית במוח. בתורכיה דווח באפריל 2016 על בן 67 שפיתח גם כן תסמינים נוירולוגיים לאחר אכילת גלעיני דובדבן, שכללו ירידה ברמת ההכרה, אפתיה ודיבור לא הגיוני.

תפקודי כליות

מספר דיווחים בספרות הרפואית מצביעים על סיכון לאנשים עם מחלות כליה כרוניות בשתייה של רכז דובדבנים על רקע תכולה גבוהה של אנתוציאנינים שעשויה להוביל להשפעות מחמירות על התפקוד הכלייתי.

כך, למשל, באוגוסט 2019 דיווחו רופאים מקנדה בכתב העת CEN Case Reports על מטופל בן 88 שהיה מאובחן עם מחלת כליות על רקע סוכרת סוג 2, ופיתח פגיעה אקוטית בכליות לאחר שתיית רכז דובדבנים. על מקרה נוסף של פגיעה חדה בכליות במטופל עם מחלת כליות כרונית ששתה מיץ דובדבנים מרוכז דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ייל במארס 2014 בכתב העת American Journal of Kidney Diseases.

אלרגיות

אלרגיה לדובדבנים ולפירות יער מוכרת בספרות הרפואית, אם כי לא מדובר בתופעה רחבה בהיקפה.

אלרגיה לדובדבנים נקשרת לעתים גם לתסמינים אלרגיים לפירות נוספים מתת משפחת השזיפיים, למשל אפרסקים, שזיפים ותפוחים. לעתים נוטה להתפתח 'אלרגיה צולבת' לדובדבנים ולאבקנים ומסוימים. אחד המחקרים בתחום מאוסטריה, שפורסם במארס 2006 בכתב העת Clinical and Experimental Allergy אומד כי 19% עד 29% מהאנשים עם אלרגיה לאבקנים מציגים גם אלרגיה לדובדבן. לעתים התופעה מתבטאת בגירוי בפה ובגרון המכונה 'תסמונת האלרגיה האוראלית' (OAS).

ביפן מדווח כי 0.265 עד 1.1% מהאוכלוסייה מפתחים אלרגיה לדובדבנים, שמהווים פרי נפוץ יחסית במדינה.

אלרגיה לפירות יער חריגה במיוחד. מחקר מתורכיה שפורסם במארס 2015 בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology העריך את שכיחות האלרגיה לאוכמניות ב-634 מקרים לכל מיליארד איש באוכלוסייה. במחקר תועד מקרה בודד של ילדה בת 14 שפיתחה קוצר נשימה וגרד בגב 30-15 דקות לאחר אכילת אוכמניות. ביפן תועד באוגוסט 2023 מקרה של אלרגיה לפטל שהתפרץ אצל בת 27 עשר דקות לאחר שאכלה פרוסת עוגת פטל ואגוזים, ולווה בקוצר נשימה ו"שריקות" בנשימה.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: יוני 2024