אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דו לשוניים מחלימים טוב יותר משבץ מוחי
נפגעי שבץ מוחי שדוברים שתי שפות ומעלה בסיכויים גבוהים יותר להשתקם מאירוע מוחי השוואה לדוברי שפה אחת
שבץ מוחי, גורם התמותה השלישי בעולם המערבי אחרי מחלות לב וסרטן, עלול להוביל לנכות קשה, ולעתים מלווה בטיפול ממושך שיעילותו עשויה להיות מזערית בקרב חלק מהחולים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשניות המסייעות לשיקום נפגעי שבץ אך גם יעילותן תלויה בשלב בו זוהתה הפגיעה המוחית ובהיקף הפגיעה.
עתה מדווחים חוקרים מסקוטלנד בשיתוף חוקרים מהודו כי לנפגעי שבץ מוחי שדוברים מספר שפות סיכויים גבוהים יותר להשיב תפקודים מוחיים קוגניטיביים שנפגעו בעקבות השבץ, בהשוואה לאלו שדוברים שפה אחת בלבד.
החוקרים מאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד וממכון המחקר הרפואי Nizam שבהודו בחנו מדדים רפואיים בקרב 608 נפגעי שבץ מוחי שעברו אירוע מוחי כבוגרים בשנים 2006 עד 2013, מהעיר היידראבאד שבדרום הודו שבה מרוכזת אוכלוסיה גדולה של דוברי מספר שפות. מבין הנבדקים במחקר, 193 שבו לאחר האירוע המוחי לתפקוד קוגניטיבי נורמאלי.
מאגרי רזרבות קוגניטיביים במוח
נמצא כי מתוך נפגעי השבץ שהיו דוברים של שתי שפות ומעלה, 40.5% השיבו את יכולת התפקוד המוחית לאחר האירוע, בהשוואה ל-19.6% מקרב הנפגעים שדוברים שפה אחת בלבד. הממצאים נטרלו השפעתם של גורמים נוספים שעשויים להשפיע על שיקומם של נפגעי שבץ, לרבות עישון, יתר לחץ דם, סוכרת והגיל בעת האירוע המוחי. לחילופין, מבין האנשים עם תפקוד קוגניטיבי לקוי לאחר שבץ מוחי, 77.7% היו דוברי שפה אחת בהשוואה ל-49% דוברי שתי שפות ומעלה.
ניתוח מעמיק העלה כי שיעור המטופלים עם תפקוד קוגניטיבי תקין לאחר שבץ מוחי היה גבוה פי 2.18 יותר בקרב דוברי שתי שפות ומעלה בהשוואה לדוברי שפה אחת.
מעבר לכך – באופן ספציפי לא נמצא במחקר כי דו לשוניות משפיעה על הסיכון לפתח אפזיה לאחר שבץ מוחי, כלומר הפרעת שפה (קושי בדיבור או בהבנת שפה): שיעור הנבדקים עם אפזיה עמד על 11.8% מבין דוברי שפה אחת ו-10.5% מבין הדוברים של כמה שפות, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
המחקר מומן על ידי המועצה למחקר רפואי בהודו, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת Stroke של איגוד הקרדיולוגים האמריקאי.
המדובר במחקר ראשון שבוחן את הקשר בין מספר השפות שהאדם דובר לבין יכולותיו הקוגניטיביות לאחר שבץ מוחי. החוקרים סבורים כי ניתן להסביר את הממצאים באתגר המנטאלי של דיבור במספר שפות, שעשוי להגדיל את מאגרי רזרבות הקוגניטיביים במוח, וכך לאפשר שיקום של תפקוד מוחי קוגניטיבי לאחר פגיעה מוחית שמתרחשת כתוצאה משבץ, ואולי גם כזו שנגרמת בעקבות אלצהיימר ומחלות דמנציה. דיבור בכמה שפות מחייב רכישת מיומנות קוגניטיבית ייחודית של מעבר מהיר משפה לשפה, כשהדובר 'מכבה' שפה אחת ומפעיל שפה אחרת לסירוגין כדי לתקשר – תהליך שדורש אימון מוחי ועשוי לסייע לנפגעי שבץ להחלים מהפגיעה.
ידיעת שפות דוחה אלצהיימר
המחקר מצטרף לעבודות נוספות מהשנים האחרונות שמצביעות על התועלת הרפואית שבידיעת כמה שפות. כך, למשל, חוקרים קנדיים דיווחו בפברואר 2011 כי ידיעת שפות דוחה הופעת תסמיני אלצהיימר. נמצא במחקר כי בעוד שדובר שפה אחת עלול לסבול סימנים מוקדמים של איבוד זיכרון ובלבול באמצע שנות ה- 70 לחייו, התסמינים לאלצהיימר לא מופיעים בקרב אלה שמדברים שתי שפות עד שנות ה- 80 המוקדמות בממוצע.
ביוני 2014 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו בכתב העת Annals of Neurology כי למידת שפה נוספת משפרת את בריאות המוח ומאטה את הזדקנות תאי המוח – גם כשהיא נעשית בגילי הבגרות. לדוברי שתי שפות ומעלה שנבדקו במחקר היו יכולות קוגניטיביות רבות יותר בהשוואה לדוברי שפה אחת.
מחקרים כבר לפני עשור הצביעו על התפתחות מוחית קוגניטיבית טובה יותר בקרב ילדים שגדלים כדוברי מספר שפות או כאלו הלומדים מגיל צעיר שפות נוספות, לרבות תפקודים ניהוליים משופרים, הבאים לידי ביטוי ביכולות יוזמה ושינוי של מהלכים.