גמילה מעישון
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דו''ח העישון: ירידה מתונה באוכלוסייה הבוגרת, עלייה בעישון לפני הגיוס לצה"ל
דו"ח העישון לשנת 2017 מצביע על ירידה קלה בהיקף המעשנים בישראל ושיא במספר הפונים לסדנאות גמילה בקופות החולים. עם זאת, מזוהה עלייה בעישון סיגריות לקראת הגיוס לצה"ל והיקף גבוה של מעשנים כבדים באוכלוסייה הערבית
מגמת ירידה בשיעור המעשנים בישראל עולה מדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2017 שהוגש לכנסת במסגרת אירועי היום הבינלאומי ללא עישון. מהדו"ח עולה כי בשנת 2017 חלה ירידה בשיעור המעשנים מקרב גברים יהודים וערבים ונשים ערביות, לצד יציבות בשיעורי העישון של נשים יהודיות.
לפי הדו"ח – 20.5% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מדווחים על עישון סיגריות, כך לפי נתונים שנאספו בסקר עדכני שערך בשנת 2017 המרכז הלאומי לבקרת מחלות בקרב 3,265 יהודים וערבים מגיל 21 ומעלה באמצעות שאלונים מובנים. לפי הנתונים העדכניים נשמר הפער המוכר בישראל בין שיעור הגברים המעשנים – 25.9%, הגבוה משמעותית משיעור הנשים – 15.3%.
שיעורי העישון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית (22.9%) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (20%) – והפערים בין נשים לגברים באוכלוסייה הערבית קיצוניים במיוחד: בעוד שאצל יהודים שיעור הגברים המעשנים גבוה ב-40% בהשוואה לשיעור המעשנות, הרי שבאוכלוסייה הערבית שיעור הגברים המעשנים גבוה פי 5.3 משיעור המעשנות.
בקרב גברים באוכלוסייה הערבית בולטת צריכה יומית גבוהה של סיגריות: רבע מהגברים הערבים המעשנים (24.3%) צורכים למעלה מ-20 סיגריות (חפיסה) ליום – שיעור הגבוה פי 3 משיעור הגברים המעשנים כבדים באוכלוסייה היהודית (8.2% מהגברים היהודים המעשנים).
תנודתיות בשיעור המעשנים
קיימת תנודתיות בשיעור מעשני הסיגריות בישראל - שיעור המעשנים עמד בשנת 2011 על 21.7% ירד בשנת 2012 לשיא שלילי של 20.1% מעשנים, ובהמשך עלה בשנת 2013 ל-21.2%, זינק בשנת 2014 ל-23.1%, ומאז נמצא במגמת ירידה מדורגת עד שנה שעברה בה נצפתה עלייה של 3% ושיעור המעשנים הגיע ל-22.7% - ואז שוב ירידה קלה לשיעור הנוכחי (20.5%). "רק מעקב רב-שנתי יוכל לתת מענה אם הממצאים קשורים להבדלים בין סוגי סקרים שונים או שיש ירידה אמיתית בשיעור", נכתב בדו"ח.
ביחס לסקר קודם משנת 2016 – ירידה בהיקפי העישון נצפית אצל גברים יהודים וערבים ונשים ערביות: שיעור המעשנים בקרב גברים ערבים ירד מ-43.9% ל-38.2%, שיעור המעשנים בקרב גברים יהודים ירד מ-24.7% ל-23.3%, בקרב נשים יהודיות נצפתה עלייה מתונה ביותר מ-16.7% ל-16.9%, ואילו בקרב נשים ערביות שוב מגמת ירידה מ-9.1% בשנת 2016 ל-7.2% ב-2017.
בסקר העישון העדכני לשנת 2017 מזוהים שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב אנשים עם השכלה גבוהה (17.4%) בהשוואה להשכלה נמוכה (23.7%) ובינונית (28.7%).
בהשוואה למדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD) – שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע. שיעור העישון של גברים ישראלים (25.9%) גבוה מהממוצע הכולל למדינות החברות בארגון (22.9%), כשבשיא עומדות אינדונזיה (76.2%), סין (47.6%), תורכיה (41.8%) ורוסיה (41.5%) ובתחתית שבדיה (11.7%), ברזיל (9.5%) ואיסלנד (9.5%). שיעור העישון של נשים ישראליות (15.3%) גבוה אף הוא מהממוצע הכולל למדינות החברות בארגון (14.3%), כשבשיא אוסטריה (22.1%), יוון (21.4%) והונגריה (20.8%) ובתחתית דרום קוריאה (3.4%), הודו (1.9%) וסין (1.8%).
עוד בסקר, 38% מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון פסיבי, כלומר לעישון סביבתי כפוי – 30% מהיהודים הלא מעשנים ו-50% מהערבים הלא מעשנים. המרואיינים ציינו את המקומות שבהם נחשפו לעישון באופן כפוי, וציינו בין השאר את הבית בו הם גרים (32.8%), מקומות ציבוריים סגורים לרבות אולמות אירועים וקניונים (28.7%), מקום העבודה (24%), מקומות ציבוריים פתוחים כמו רציפי אוטובוס (21.8%) ואצל משפחה/ חברים (17.3%).
הדו"ח כולל גם סקר שאמד את היקף תופעת העישון אצל הנוער הישראלי, ועולים בו ממצאים מדאיגים באשר לגיל הצעיר שבו ילדים ומתבגרים בישראל מתנסים לראשונה בעישון סיגריה.
אמנם בסקר באוכלוסייה הבוגרת עמד הגיל הממוצע להתחלת עישון סיגריות על 18.9 שנים לגברים יהודים, 19.6 שנים לנשים יהודיות, 20.1 שנים לגברים ערבים ו-24.7 שנים לנשים ערביות. אולם בסקר נוסף שנערך בישראל בשנת 2014 בקרב 14,000 תלמידים בכיתות ו', ח' ו-י' כחלק מפרויקט של ארגון הבריאות העולמי – דיווחו יותר מ-50% מהתלמידים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות, ובכללם 56% מהתלמידים בבתי ספר ערביים ו-30% מהתלמידים בבתי ספר יהודיים, חלקם אפילו לפני גיל 13. 5.3% מהתלמידים היהודים ו-14.4% מהתלמידים הערבים ציינו כי הם מעשנים סיגריות ומוצרי טבק לפחות פעם בשבוע. בהשוואה עולמית – שיעור תלמידי כיתות י' שהעידו על התנסות בעישון סיגריות עמד בישראל על 20%, שיעור גבוה מזה שמדווח באירופה (17%).
ואילו לפי נתוני צה"ל שנמסרים במסגרת הדו"ח – בשנה החולפת (2017) נצפתה עלייה בשיעור הגברים המתגייסים לצבא המדווחים על עישון סיגריות, בהשוואה לממצאים שדיווח צה"ל בשנת 2016. בשנת 2017 בעת הגיוס לצה"ל, שיעור הגברים המתגייסים המעשנים עמד על 28%, נתון המצביע על עלייה בהשוואה ל-24.8% בשנת 2016, ואילו שיעור המתגייסות המעשנות עמד בשנה החולפת על 13.5%, נתון המהווה ירידה קלה בהשוואה ל-14.9% בשנת 2016.
בדו"ח העדכני, צריכת הסיגריות היומית הממוצעת בקרב מתגייסים מעשנים עומדת על 10 סיגריות ליום (חצי חפיסה) לגברים ו-9 סיגריות ליום לנשים. לפי הערכות צה"ל שנמסרות בדו"ח, למעלה מ-80% מהחיילים נחשפים לעישון פסיבי במהלך שירותם הצבאי.
שיא במספר הפונים לסדנאות גמילה
בשנת 2017 דווח על המשכה של מגמת עלייה בהיקף הפנייה של ישראלים לסדנאות לגמילה מעישון שמפעילות קופות החולים – הסדנאות המאפשרות קבלת מרשמים לתרופות לגמילה מעישון דרך סל הבריאות הממלכתי, ודווח על מספר שיא של 27,342 שעברו את סדנאות הגמילה.
עם זאת, מאז כניסת הסדנאות ותרופות המרשם לגמילה מעישון לסל בשנת 2010 פנו 522,190 ישראלים לסדנאות הגמילה, בעוד שמספר המעשנים בישראל מוערך בכמיליון ומאה אלף. גם בשנה הנוכחית מספר הפונים לסדנאות היווה 4.2% בלבד מסך המעשנים – לפי האומדנים. ולמרות תמונת מצב זו, בסקרי משרד הבריאות מדווחים לפחות מחצית מהמעשנים כי הם מעוניינים להיגמל מעישון. ההערכה בדו"ח כי רק 10% מאלו שנגמלים מעישון בפועל נעזרים בסדנאות הגמילה של קופות החולים ו/או התרופות ו-90% מפסיקים לעשן ללא סיוע - למרות ששיעורי ההצלחה נמוכים משמעותית בגמילה ללא סיוע.
מהדו"ח עולה כי זמני ההמתנה לסדנאות הגמילה עומדים כיום לרוב על שבועות בודדים ועד כחודש. כמו כן, מעבר לסדנאות הגמילה שמופעלות על ידי קופות החולים, במסגרת צה"ל מועברות מדי שנה עשרות סדנאות קבוצתיות לגמילה מעישון.
בימים אלה פועל משרד הבריאות להקמת מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון, לצד סדנאות גמילה טלפוניות שפועלות כיום בקופות החולים כללית ומכבי, ולאחר הקמת המוקד יבחן המשרד את האפשרות לאפשר נגישות לתרופות לגמילה מעישון דרך פניה למוקד וללא צורך לעבור סדנת גמילה פרונטאלית.
האכיפה נגד עישון: בעיקר בירושלים, באר שבע ותל אביב
אתמול (ד) דווח כי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנות חדשות המרחיבות את האיסור על עישון סיגריות במקומות ציבוריים, המכילות את האיסור לעשן גם על התקהלויות לצורך הופעות, חניונים מקורים ותת קרקעיים, גני שעשועים וגני חיות.
לפי סיכום שנערך במשרד הבריאות לקראת הדו"ח, במהלך 2017 חולקו 4,714 דו"חות למעשנים במקומות ציבוריים – דו"חות בסכום של 1,000 למעשן בניגוד לחוק. 603 מהדו"חות ניתנו בתחנות אוטובוס או רכבת, 580 בבתי חולים ו-92 במסעדות ובתי קפה.
העיריות המובילות במתן דו"חות למעשנים ב-2017 היו עירית ירושלים (1,745 דו"חות), באר שבע (1,062 דו"חות), תל אביב (964 דו"חות) ונתניה (553 דו"חות). מבין הרשויות בישראל, 211 כלל לא דיווחו למשרד הבריאות על פעילות אכיפה בתחום האיסור על עישון במקומות ציבוריים ו-21 רשויות נוספות דיווחו כי מספר הקנסות שנתנו השנה למעשנים בניגוד לחוק עומד על אפס.
בינואר 2013 הוקמה במשרד הבריאות מחלקה ייעודית למניעת עישון באגף לאכיפה ופיקוח, הפועלת להרחבת האכיפה ברשויות המקומיות. בשנת 2017 יזמה המחלקה הסמכת סדרנים במקומות ציבוריים למניעת עישון בעיקר בבתי חולים, קניונים, מקומות עבודה גדולים ובנייני משרדים. בשנת 2017 שמה המחלקה דגש על מניעת עישון במוסדות רפואיים במדינה, וביצעה פעולות הסברה ואכיפה בבתי החולים איכילוב, בילינסון, שניידר, השרון, בית רבקה,בית לוינשטיין, סורוקה וברזילי.
כמו כן פעלה המחלקה להסרת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות ומוצרי טבק, שכיום אסורות בישראל. במהלך השנה התקבלו למחלקה 25 דיווחים על מכונות סיגריות המוצבות ברחבי הארץ, וכולן צולמו והוסרו: 15 מכונות הוסרו לאחר הוצאת מכתב התראה מטעם האגף לאכיפה ופיקוח, 6 מכונות הוסרו בעזרת צו פינוי לפי חוק שמירת הניקיון שהוצא על ידי הרשות המקומית, 2 מכונות הוסרו לאחר הסבר לבעלי העסק שאחראים להצבתן, ו-2 מכונות כלל לא נמצאו במהלך הביקורת וככל הנראה הוסרו בטרם הגעת הפקחים.
כמו כן, בדו"ח נמסר כי בשנת 2017 התקבלה החלטת הרמטכ"ל לפעול לקידום חזון של "צה"ל נקי מעישון" לצמצום תופעת העישון בצה"ל, וזאת באמצעות תוכנית במסגרתה תופסק הדרגתית מכירת סיגריות ביחידות צה"ל וייאכף איסור העישון במרחבים ציבוריים בבסיסים צבאיים, יוגדרו יחידות ללא עישון והצבא יעודד פנייה לגמילה מעישון. בנוסף, בדו"ח נמסר כי כחלק מהמאבק בעישון באוכלוסייה הערבית הקצה משרד הבריאות ב-2017 מיליון שקל לטובת תכנית לצמצום העישון ולעידוד גמילה מעישון בחברה הערבית, ומסע הסברה ייעודי בנושא עלה במדיה החברתית בתחילת 2018. לאחרונה פרסם משרד החינוך איסור מוחלט על עישון בכל שטחי בתי ספר וגני ילדים, לרבות בחצרות.
שר הבריאות יעקב ליצמן ציין עם הגשת הדו"ח כי "המאבק בעישון הוא מאמץ מורכב ומשותף, ומחייב התגייסות של כלל השותפים. הרשויות המקומיות חייבות להשקיע מאמצים נוספים באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, כדי להבטיח שהתושבים יוכלו לנשום אויר נקי מרעלי הסיגריות במרחב הציבורי, לטובת בריאות האוכלוסייה בכלל והילדים בפרט. מערכת הבריאות מחויבת למאבק בעישון ותמשיך לפעול לצמצום העישון ונזקיו, ליישם מדיניות במגוון התחומים של המניעה ועידוד הגמילה, תוך שיתוף פעולה עם המחוקק וכלל הגורמים ממערכת הבריאות והחברה האזרחית, לטובת קידום בריאות האוכלוסייה".
היום מציין ארגון הבריאות העולמי (WHO) את היום הבינלאומי ללא עישון, המתמקד בנזקי העישון לבריאות הלב. לפי הארגון, עישון סיגריות הוא הגורם השני בחשיבותו למחלות לב וכלי דם, אחרי לחץ דם גבוה. לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו השבוע לקראת היום ללא עישון, בכל יום מתים 22 ישראלים ממחלות הקשורות בעישון – סך של 8,000 איש בשנה. בעולם מוערך כי 7 מיליון מתים כל שנה מנזקי עישון סיגריות, מהם 900 אלף שאינם מעשנים בעצמם ומתים מנזקי עישון פסיבי. בשנים האחרונות אף עולה המודעות לעישון מיד שלישית – המתייחס לנזקי החשיפה לגזים וחלקיקים מסוכנים ממוצרי טבק כמו סיגריות, סיגרים או מקטרות, שהצטברו על משטחים שונים לאחר כיבויים.