המאבק בעישון סיגריות לא פוסק, ודו"ח העישון השנתי של משרד הבריאות, שנחתם על ידי מ"מ שר הבריאות יואב בן צור ומתפרסם השבוע, מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע להיקף העישון במדינה. "תופעת העישון בישראל רחבה, ואנו עדים לעלייה בחשיפת בני נוער לסיגריות אלקטרוניות. מדובר בתופעה מדאיגה מאוד, ומשרד הבריאות יחד עם הגורמים הרלוונטיים מקדמים צעדים לצמצומה", קובע בן צור.

יותר סיגריות

הדו"ח מציג עלייה מדאיגה בשנת 2020 בצריכת הסיגריות בישראל. מדד מספר חפיסות הסיגריות שנמכרות בארץ לכל תושב – אשר לווה בירידה תלולה בהיקף של 39% מזה קרוב לשני עשורים – החל מ-60 חפיסות לאדם בשנת 2004 ועד ל-37 חפיסות לאדם בשנת 2019 – רשם בשנת 2020 לראשונה שינוי מגמה מפתיע ועלייה ל-41 חפיסות סיגריות לאדם. במשרד הבריאות מעריכים כי מגמה זו מוסברת בחלקה במגפת הקורונה וצמצום הנסיעות בעולם שלוותה בירידה בקניית סיגריות דרך הדיוטי פרי בנמל התעופה.

נתוני שנת 2021 המוצגים בדו"ח מחזקים את הדאגה, ומעידים על עלייה של 3.6% בכמות הסיגריות שיובאו מחו"ל לישראל ועלייה של 12% בייבוא של מוצרי טבק נוספים, בהשוואה לשנת 2020. עם זאת, הייבוא של טבק מגולגל ירד בשנים האחרונות מאז שנת 2019 שבו הושווה המס על טבק לגלגול למס המוטל על סיגריות רגילות. בשנת 2021 גם דווח על מספר שיא בייבוא סיגריות אלקטרוניות – 12.5 מיליון יחידות, בהשוואה לייבוא של 140 אלף יחידות בלבד בשנת 2020 שהייתה שנת הקורונה וייבוא של כמיליון יחידות בשנת 2019. עוד בשנת 2021 יובאו לישראל כ-195 טון נוזל מילוי לסיגריות אלקטרוניות, נתון שמהווה אמנם עלייה בהשוואה לשנת 2020 (כ-23 טון בלבד), אך ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2019 (כ-422 טון).

תקבולי המדינה ממיסי קניה על סיגריות ומוצרי טבק נוספים זינקו אף הם בשנת 2021 ל-7.5 מיליארד ש"ח – נתון שיא. הכנסות המדינה ממיסי קניה על סיגריות בלבד עמדו בשנת 2021 על 6.739 מיליארד ש"ח, מהם 6.243 מיליארד ש"ח על סיגריות מיובאות ו-496 מיליון ש"ח על סיגריות תוצרת הארץ. המדובר גם כן בנתון שיא, שמגלם בעלייה של 3% בהשוואה לשנת 2020 (6.535 מיליארד ש"ח) ועלייה של 48% תוך עשור.

מכיוון שמרכיב המיסוי במחירי הסיגריות בישראל עומד על 80% מהמחיר לצרכן, ההערכה של מחברי הדו"ח כי בשנת 2021 הוציאו הישראלים מעל ל-10 מיליארד שקלים על מוצרי טבק שונים.

20% מעשנים

רוב נתוני הדו"ח על היקף העישון בישראל הוצגו כבר בדו"ח שהוגש בשנה שעברה על ידי שר הבריאות הקודם ניצן הורוביץ. כך, בהתאם לנתונים המבוססים על ממצאי סקר הבריאות הלאומי ה-4 שערך משרד הבריאות בין דצמבר 2018 למארס 2020 (סקר INHIS-4), ובהתבסס על ראיונות בקרב 4,135 בוגרים בגילי 21 ומעלה תושבי המדינה, כחמישית (20.1%) מהבוגרים בישראל מעשנים סיגריות, בהם רבע (25.6%) מהגברים ו-14.8% מהנשים. שיעורי העישון הם הגבוהים ביותר בקרב גברים ערבים (38.6%), ובהמשך בקרב גברים יהודים (22.6%), נשים יהודיות (15.8%) ונשים ערביות (10.2%). לפי סקר זה, גיל התחלת העישון הממוצע בקרב בוגרים בישראל עמד 18.4 שנים לגברים יהודים, 20 שנים לנשים יהודיות, 19.7 שנים לגברים ערבים וגיל 26 בממוצע לנשים ערביות.

שיעור הגברים המעשנים שדיווחו על עישון של למעלה מ-20 סיגריות ביום היה גבוה פי 2.2 בקרב ערבים (20.6%) בהשוואה ליהודים (9.2%). שיעור המעשנים שדיווחו על עישון של פחות מ-10 סיגריות ליום היה נמוך פי 1.5 בקרב ערבים (23.8%) בהשוואה ליהודים (35.7%).

שיעור הגברים המעשנים בישראל היה גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות ה-OECD (22.5%), ואילו שיעור הנשים המעשנות היה גבוה במעט מהממוצע במדינות המפותחות (13.9%).

מעל לשליש מהמרואיינים בסקר (35.7%) דיווחו כי הם חשופים לעישון פסיבי כפוי לפחות פעם בשבוע. המקומות בהם הייתה חשיפה משמעותית לעישון פסיבי היו בעיקר בעבודה (36.7%) ובבית (34.6%), ובהמשך במקומות ציבוריים פתוחים (21.3%), אצל חברים או קרובי משפחה (20.6%) ובמקומות ציבוריים סגורים (20.1%).

לפי סקרים מסוימים המוצגים בדו"ח, מגפת הקורונה שכללה תקופות סגרים והגבלות תנועה, אופיינה גם בעלייה בחשיפה לעישון כפוי בבית. באחד הסקרים של האגודה למלחמה בסרטן, התברר כי בסגר הקורונה הראשון באביב 2020 דיווחו מעל לחמישית (22.1%) מהמעשנים היהודים ומעל לשליש מהמעשנים הערבים (38.1%) כי עישנו סיגריות בתוך הבית, ולא רק במרפסת או באוויר הפתוח.

עוד מסקר משרד הבריאות באוכלוסייה הבוגרת – 1.6%  דיווחו על שימוש בסיגריה אלקטרונית ו/או עטי אידוי. – 2.9% מהגברים ו-0.4% מהנשים.

בסקר נוסף שהוצג אף הוא כבר בשנה שעברה וגם בדו"ח הנוכחי, אשר מתייחס לעישון בקרב בני נוער, דיווחו רבע מנשאלים (25%) כי עישנו אי פעם בחייהם נרגילה ו-15% כי עישנו בחייהם סיגריה אחת לפחות.

בסקר נוסף של משרד הבריאות משנת 2019 דיווחו כרבע מבני הנוער כי התנסו בעישון סיגריה אלקטרונית – חלקם כבר בגיל 12, ונמצא כי הסיבה לכך היא בעיקר התפיסה השנויה במחלוקת כי סיגריה אלקטרונית פחות מזיקה מסיגריה רגילה.

התברר בסקר כי רוב בני הנוער משיגים סיגריות אלקטרוניות בדרכים עקלקלות ודיסקרטיות, למשל ברכישה באינטרנט, בעזרת חברים וקרובי משפחה ובדוכנים בקניון. נקבע בדו"ח כי בגיל ההתבגרות "אופי השימוש בסיגריות אלקטרוניות אופנתי בעיקרו, ונעוץ עמוק בחוויה החברתית הדומיננטית בקרב בני הנוער".

בנובמבר 2021 הושווה המס על סיגריות אלקטרוניות למס המוטל על סיגריות רגילות, בניסיון לצמצם את היקף התופעה. לאחרונה התבטא בנושא שר האוצר בצלאל סמוטריץ, והודיע על כוונתו לשקול שלא להאריך את הצו המשווה את המס, אולם לאחר מחאות מצד ארגוני בריאות – הוארך הצו. עם הגשת הדו"ח אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימנטוב בנוגע לסיגריות האלקטרוניות כי "מדובר על מגיפה של ממש הפוגעת בעתידם הבריאותי של הילדים, ואנו חייבים לעשות הכול לעצור את המגמה הזו. החלטה להפחית את המס תעשה בדיוק את ההיפך".

הדו"ח הנוכחי מציג תמונת מצב עדכנית על העישון בצה"ל ומזהה ירידה קלה בשיעור המעשנים במדים. לפי הדו"ח, בשנת 2021 בזמן הגיוס לצה"ל עישנו סיגריות 23.7% מהחיילים (לעומת 28% בסקר קודם) ו-14.5% מהחיילות (לעומת 18% בסקר קודם). דפוס העישון הטיפוסי בקרב חיילים עמד בשנת 2021 על 5 סיגריות בממוצע ליום, ובקרב חיילות על 4 סיגריות בממוצע ליום – נתון המצוי במגמת ירידה משמחת כבר כשני עשורים.

נקודת אור בדו"ח הוא מספר שיא של הנגמלים מעישון סיגריות שנרשם בשנת 2021 במסגרות הסדנאות לגמילה מעישון של קופות החולים – 30,879 ישראלים, בהשוואה ל-26,015 ישראלים בדו"ח הקודם שהציג נתונים משנת 2020, ועלייה קלה בהשוואה ל-29,165 ישראלים בשנת 2019. לפי הפירוט המוצג, בשנת 2021 פנו לשירותי גמילה מעישון 14,050 ממבוטחי קופת חולים כללית, 10,943 ממבוטחי מכבי, 1,250 ממבוטחי מאוחדת ו-4,546 ממבוטחי לאומית. לדברי מחברי הדו"ח, מדובר ב"נתון מרשים בהתחשב בתקופה של התפרצות גלים של מגפת הקורונה".

בחישוב כולל, מספר הנגמלים מעישון עלה פי 2.7 בשנת 2021 תוך כעשור ומאז שנת 2010 שבה הוכנסו לראשונה שירותי גמילה מעישון לסל הבריאות הממלכתי. מאז 2010 פנו לשירותי גמילה מעישון ברפואה הציבורית בישראל 308,054 מעשני סיגריות. עם זאת, הדו"ח אינו מציג את שיעורי ההצלחה בתוכניות הגמילה מעישון ואינו עוקב אחר מטופלים שפנו לגמילה דרך הקופות מספר פעמים. לצד מוקדי קופות החולים, בשנת 2021 החל לפעול מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון שמתגבר את פעילות הגמילה מעישון המבוצעת בקופות החולים.

דו"ח העישון החדש מספק הערכות לתופעת העישון והשלכותיה בישראל. על בסיס הסקרים ששימשו בדו"ח, מוערך כי 1.2 מיליון ישראלים מעשנים סיגריות וכי עישון גורם ל-8,000 מקרי מוות בשנה, מתוכם 800 כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי. בעולם מעריך ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי מעל ל-8 מיליון איש מתים מדי שנה בהשפעת עישון סיגריות. בדירוג של מדינות אירופה להערכת הפעולות שננקטות כנגד עישון (Tobacco Control Scale), בשנת 2019 בה צורפה ישראל לדירוג – היא מוקמה במקום השביעי והמכובד עם ציון של 61 נקודות מתוך 100 בנקיטת צעדים לקידום המאבק בעישון, כשבראש הרשימה בריטניה (ציון 80) וצרפת (ציון 74), ורוב מדינות אירופה מתחת לישראל, ובהן גם גרמניה, איטליה וספרד.

במסגרת התוכנית למאבק בעישון שמקדם משרד הבריאות בשנים האחרונות נקבע חזון לשנת 2030 לישראל "נקייה מעישון", תוך גיבוש נורמה חברתית נוגדת עישון, צמצום התחלות עישון, הגדלת שיעור הנגמלים מעישון ושמירה על סביבות נקיות מעישון.