מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
במשרד הבריאות בדקו: האם הישראלים מרוצים מהביקורים במיון?
בסקר של משרד הבריאות נמצא כי רוב הישראלים שביקרו במיון בשנת הקורונה החולפת היו מרוצים מהשירות שקיבלו, אולם כשליש הביעו אי שביעות רצון, כרבע לא קיבלו מענה הולם לבעיה ממנה סבלו, וכרבע דיווחו על המתנה ממושכת במיוחד
חדרי המיון, או בשמם בשנים האחרונות 'המרכזים לרפואה דחופה' (מלר"דים), מהווים את 'שער הכניסה לבית החולים' – אחת המחלקות החיוניות במרכזים רפואיים שמנקזת את כלל הפונים, ובה מתבצעת ההחלטה על הצורך באשפוז במקרים המתאימים. חדרי מיון מאופיינים במורכבויות ובקשיים רבים: מטופלים שפונים למיון לרוב סובלים מכאבים, דאגות וחוסר אונים, ואילו הצוותים המטפלים עובדים תחת עומסים, מה שמייצר מצב כולל של חוסר ודאות וזמני המתנה ממושכים.
בשנים האחרונות ועוד לפני פרוץ מגפת הקורונה ניסה משרד הבריאות להתמודד עם הבעיות של חדרי המיון באמצעות מספר מהלכים. סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, החל כבר לפני למעלה מעשור לבצע ביקורי פתע בחדרי מיון ברחבי הארץ כדי להוביל לשיפור השירות. החל משנת 2016 מפעיל משרד הבריאות תוכנית לאומית נרחבת לשיפור איכות הטיפול וחוויית המטופלים בחדרי המיון – תוכנית שכוללת שיפורים בתהליכי תפעול ופתרונות טכנולוגיים, תוספת כוח אדם ושיפור תשתיות. משרד הבריאות אף פרסם בשנים האחרונות מבחנים לתמיכה כספית בבתי חולים בהתאם להשקעות בחדרי המיון, במטרה להוביל לשיפור תנאים, ומבצע מדידות תקופתיות של מדדי איכות. בין השנים 2016 ל-2019 אף בוצעה הכשרה ייעודית לצוותי רפואה מחדרי מיון בכל המדינה שהוגדרו כ'מובילי שינוי', לצורך שיפור השירותים.
כעת מצא סקר עדכני של משרד הבריאות כי נמשך השיפור בשביעות הרצון של הישראלים מהטיפול בחדרי במיון – מגמה שהחלה עוד בשנת 2017 עם תחילת יישום התוכנית הלאומית. אולם עם זאת, כרבע עד שליש מהמבקרים בחדרי המיון עדיין מצביעים על בעיות שדורשות את התייחסות הנהלות בתי החולים ומערכת הבריאות בכללותה.
יחס וכבוד מהצוות הרפואי
הסקר לבחינת שביעות הרצון בחדרי המיון מבוצע על ידי משרד הבריאות עוד משנת 2015, אחת לשנתיים. בסקר הנוכחי, שנערך בין מאי לנובמבר בשנת 2021, השתתפו 7,955 מטופלים שביקרו בחדרי מיון (מלר"דים) ב-29 בתי החולים הכלליים ברחבי ישראל ושוחררו לביתם או שהועברו לאשפוז במחלקות.
הנבדקים רואיינו תוך שבועיים ממועד הביקור במיון או השחרור מאשפוז. הסקר הקיף את כלל סוגי חדרי המיון הפועלים בבתי החולים בישראל בדפוסים שונים, פרט למיון נשים, מיון יולדות, מיון פסיכיאטרי ומיון קורונה. מבין הנבדקים בסקר, כמחצית (47%) היו נשים, וקרוב לשליש (29%) היו חולים כרוניים. 16% מהנבדקים הגיעו למיון באמבולנס והשאר בכוחות עצמם. כחמישית מהנבדקים (21%) הועברו מהמיון לאשפוז במחלקות בתי החולים.
ככלל, רוב הנבדקים בסקר – 75% מהם – דיווחו על שביעות רצון גבוהה עד גבוהה מאוד מהביקור במיון, כשהנתונים מצביעים המשך מגמת שיפור של 9% מאז המדידה הראשונה במשרד הבריאות שבוצעה בשנת 2015. על שביעות רצון כללית גבוהה דיווחו 62.8% מהפונים למיון מבוגרים ו-75.5% מהפונים למיון ילדים. למרות הציון הגבוה בחדרי המיון לילדים – מדובר בירידה בהשוואה לנתוני הסקר קודם משנת 2019 (80%).
בהשוואה בין חדרי המיון השונים בישראל, שביעות רצון גבוהה במיוחד דווחה בבתי החולים מעייני הישועה בבני ברק (85%), ובתי החולים הצרפתי והסקוטי בנצרת ובני ציון בחיפה (82%), וגם חדרי המיון שדורגו במקומות הנמוכים ביותר זכו בשיעורים מכובדים של מבקרים שבעי רצון, לרבות רמב"ם בחיפה (70%), וולפסון בחולון (70%) ויוספטל באילת (68%). ביחס לסקר קודם שנערך בשנת 2019, מספר בתי חולים השתפרו משמעותית בשיעורי שביעות הרצון, לרבות איכילוב (עלייה של 11%), הלל יפה, כרמל והדסה הר הצופים (עלייה של 7%) ובני ציון (עלייה של 5%), ואילו ירידה משמעותית בשביעות הרצון דווחה בבתי החולים פוריה (ירידה של 4%) ויוספטל (ירידה של 5%).
שביעות רצון גבוהה דווחה ביחס להיבטים רבים הקשורים בשהות בחדר המיון: 66% הביעו שביעות רצון כללית מהביקור במיון, 69% היו נכונים להמליץ על המיון בו טופלו או ביקרו כמלווים לאחרים, 72% היו שבעי רצון מזמני ההמתנה, 76% ציינו לטובה את התנאים הפיזיים, 77% העידו כי זכו לאחר שחרור מהמיון לרצף טיפולי בקהילה, 79% קיבלו לתפיסתם מידע מספק בביקור ו-84% העידו על יחס וכבוד מצד הצוותים המטפלים. ככלל, 67% מהנבדקים בסקר הביעו אמון גבוה במערכת הבריאות (במידה רבה ורבה מאוד), ולצידם 7% הביעו אמון במידה מועטה במערכת הבריאות ו-6% הביעו אי אמון מוחלט במערכת.
שביעות רצון נמוכה במשמרת ערב
בשאלות הנוגעות לטיפול בקטינים, מעל ל-90% ציינו על יחס רגיש מצד האחיות (92%) והרופאים (90%), אם כי ממצאים אלה מהווים ירידה של 1%-2% בהשוואה לסקר הקודם משנת 2019.
מספר נושאים בסקר עדיין דורשים פעולות לשיפור. ככלל, כשליש מהמטופלים בחדרי המיון עדיין הביעו אי שביעות רצון מהביקור במיון ברמה כזו או אחרת. בנוסף, כרבע מהמבקרים במיון (26%) ציינו כי לא קיבלו טיפול הולם בבעיה לשמה פנו, ובהם קרוב לשליש (29%) מהמבקרים בחדרי מיון למבוגרים, 16% מהמבקרים בחדרי מיון לילדים, וקרוב לשליש (30%) מהחולים הכרוניים שנכללו בסקר.
שביעות רצון נמוכה מהביקור בחדר המיון דווחה יותר על ידי נשים לעומת גברים; מטופלים בבתי חולים גדולים ובינוניים, לעומת בתי חולים קטנים; מטופלים שהגיעו במשמרת ערב – בין 15:00 ל-23:00, בהשוואה לפונים למיון בבוקר או בלילה; ומטופלים שפונו למיון באמבולנס מבלי שבחרו את בית החולים אליו יפונו.
כמו כן, חלה ירידה משמעותית באחוז המדווחים על טיפולים לשיכוך כאב בילדים המטופלים בחדרי המיון, מ-80% מהילדים שטופלו לכאבים בעת ביצוע פעולות מכאיבות על פי הסקר של שנת 2019, ל-70% בסקר האחרון מהשנה שעברה. ירידה חדה יותר בהתייחסות לכאב תועדה בשעות שבהן פעלו צוותי משמרות במיון (בהבדל משעות הבוקר שבהן מרבית הצוות נוכח). ככלל, מחצית (50%) מהילדים שפנו למיון טופלו במשככי כאבים בסקר הנוכחי, ירידה גם כן בהשוואה לסקר הקודם משנת 2019 (56%).
ב-38% מהמקרים: מעל ארבע שעות המתנה
לפי הסקר, השהייה במיון בחלק מהמקרים עדיין ממושכת מדי. מעל לשליש (38%) העידו כי הם שוהים במיון מעל לארבע שעות - זמן שנתפס לפי הגדרות משרד הבריאות כארוך מדי ומשפיע לרעה על שביעות הרצון הכללית. כחמישית מהנבדקים (19%) שהו במיון מעל לשש שעות.
בניתוח פרטני שבוצע לנתונים שנאספו על מבקרים בחדרי מיון לילדים דווח על ירידה בהשוואה לסקר הקודם במספר נושאים הקשורים במיון, ובעיקר בשביעות הרצון מהזמן שחלף מסיום הטיפול במיון ועד ההעברה לאשפוז (ירידה של 15%), במתן שיכוך כאבים (סדציה) בפעולות מכאיבות (ירידה של 10%), במשך השהייה הכולל במיון (ירידה של 8%) ובשיתוף הפעולה בין אנשי הצוות במיון (ירידה של 6% בשביעות הרצון).
מכלל המבקרים במיון, 2.5% חשו כי חוו אפליה על רקע גיל, לאום, עדה, מין או מוגבלות כלשהי – ירידה בהשוואה לסקרים בשנת 2019 (3.3%) ובשנת 2017 (4.4%).
לאור ירידה בשביעות הרצון מחדרי המיון בהשוואה לסקר קודם, במשרד הבריאות מבהירים כי ייבדק האם מדובר בהשפעה של העומסים החריגים בתקופת הקורונה, ויזומן מפגש בהשתתפות בעלי תפקידים בחדרי מיון לילדים ברחבי הארץ כדי לדון בתוצאות הסקר.
במשרד הבריאות מסכמים כי "ניכר כי גם בתקופת הפנדמיה אשר משנה באופן משמעותי את השגרה של מערכת הבריאות, מרבית חדרי המיון למבוגרים הצליחו לשמור על השיפור שהושג בעקבות תוכניות קידום וחיזוק. הדבר מעיד על העבודה המשמעותית שמבוצעת מדי יום על ידי בתי החולים בשיפור השירות ואיכות הטיפול".
על שביעות רצון נמוכה ועוגמת נפש מביקורים בחדרי מיון מעידות בדיקות רבות שבוצעו לאורך השנים. בעשורים האחרונים גם מדווח בבתי החולים על עלייה באלימות כלפי צוותים רפואיים, לרבות בחדרי המיון – מה שנתפס לעתים כאחת התוצאות של התנאים הקשים ששוררים במחלקות אלה.
ממצאי הסקר הנוכחי משיקים לממצאים דומים של חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית עמק יזרעאל, אשר דיווחו במאמר שפורסם בינואר 2018 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research על אי שביעות רצון בקרב כרבע מהמבקרים בחדרי במיון. במחקר זה, שהתבסס על ראיונות בקרב 692 מבקרים בשבעה חדרי מיון במדינה (322 מטופלים ו-370 קרובים מלווים), דיווחו 23.6% מהמטופלים ו-20.5% ממלוויהם על תחושות שליליות מהביקור במיון. בין השאר הועלו במחקר חוויות כלליות קשות מהמיון שהשפיעו על האינטראקציה בין מטפלים למטופלים, לרבות יחסים בעייתיים של הצוות המטפל כלפי המטופלים וקרוביהם, המתנה ממושכת, איכות ירודה של טיפול רפואי, מידע חסר ואי הכרה בחומרת המצב הרפואי. בקרב המטופלים, תסכול וכעס מהביקור במיון דווח בעיקר על ידי מי שתפסו את הטיפול שניתן להם כפחות איכותי. בקרב המלווים, התסכול והכעס גברו ככל שמצבו הרפואי של המטופל היה חמור יותר.