האם לגנטיקה יש חלק בקביעה אם הפרעת האכילה תיהפך להפרעה כרונית? צוות חוקרים בין לאומי שבראשם חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה זיהו וריאציות גנטיות שעשויות להשפיע על ההחלמה של מטופל מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולמיה.

המחקר החדש מבוסס על ההשערה שאנשים נושאים באופן גנטי תכונות אופי ומזג הגורמים להם להיות מועדים יותר מאחרים לפתח הפרעת אכילה.

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Neuropsychopharmcology חשפו וריאציות גנטיות קטנות ברצף ה- DNA של האדם הקשורות להפרעת אכילה כרונית. ייתכן שהוריאציות הגנטיות הללו יכולות לנבא שהאנשים בהם הן קיימות יהיו פגיעים יותר להפרעות אכילה ושההפרעות שלהם יהיו כרוניות וקשות יותר לטיפול.

1,878 נשים השתתפו במחקר. רובן אובחנו כסובלות מאנורקסיה או בולימיה במשך שנים רבות, היו בעלות BMI נמוך ובעלות רמות גבוהות של חרדה ודאגות.

אחרי בדיקה של 5,151 וריאציות בכ – 350 גנים, צוות המחקר הצליח לזהות את 25 הוריאציות הגנטיות שהייתה להן המשמעות הגדולה ביותר מבחינה סטטיסטית. למשל, הקשר החזק ביותר לסימפטומים כרוניים של הפרעת אכילה היה עם וריאציה גנטית על כרומוזום 4 בגן המכונה GABRGI. לפי ממצאי המחקר, למי שנושא וריאציה זו כנראה שיש נטייה מולדת לפתח הפרעת אכילה כרונית. 

אנורקסיה ובולימיה נובעות ממגוון גורמים ומושפעות מתרבות, משפחה, שינויי חיים ומאפייני אישיות. אולם ביולוגיה וגנטיקה רלוונטיות במידה רבה וגם יכולות לשחק תפקיד בתגובה של אנשים לטיפול. חשוב להבין את הגנטיקה שמאחורי הפרעת האכילה, מכיוון שזה יכול בסופו של דבר לסייע בתפירת הטיפול המתאים ביותר בהתבסס על המטען הגנטי של המטופל.

כמובן שנדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר את הקשר בין הוריאציות הגנטיות לסיכון לפתח הפרעות אכילה כרוניות.