אטופיק דרמטיטיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
גם אקזמה קלה בעור עלולה לפגוע בשינה של ילדים
מחקרים מזהים לאחרונה כי אטופיק דרמטיטיס עלולה לשבש את שנתם של ילדים. מחקר אמריקאי חדש מצא כי גם במקרים הקלים, ואפילו בין התלקחויות, כשהמחלה אינה מלווה בתסמינים – היא עלולה לפגוע באיכות השינה
אטופיק דרמטיטיס – אקזמה דלקתית בעור שנגרמת משילוב של הפרעה בתפקוד העור והפרעה במערכת החיסון עם גורמים סביבתיים, מתבטאת בנגעים עוריים, יובש ניכר וגרד קשה. המחלה מופיעה לרוב בילדות, ומאופיינת במהלך כרוני (ממושך) וגלי (החמרות והטבות), ובמקרים רבים חולפת עד לגילי הבגרות.
מחקרים רבים עוסקים בפגיעה בעור שמלווה ילדים עם אטופיק דרמטיטיס וכן בסיכון מוגבר של ילדים אלה לפתח אלרגיות מסוגים שונים. כמו כן, מספר עבודות בשנים האחרונות מצביעות על שיעורים גבוהים של ילדים עם אטופיק דרמטיטיס הסובלים מהפרעות שינה – שיעורים שעשויים להגיע לכדי 83% מהילדים בתקופות של התלקחויות.
ראיות אלה מתחזקות במחקר בריטי חדש שמצא כי גם אצל ילדים עם מקרים קלים של המחלה – הסיכון לפתח הפרעות שינה גבוה.
השינה נפגעת גם בין התלקחויות
חוקרים שונים מנסים בשנים האחרונות לאמוד כיצד משפיעה אקזמה כרונית של העור על איכות שנתם של ילדים, איך היא פוגעת ביכולת להירדם ומה מידת השפעתה על היקיצות בלילה.
במחקר שנערך בארה"ב על ידי צוות מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, נבחנו נתונים אודות 13,988 ילדים מגיל שנה עד 16 שעוברים מעקב רפואי במסגרת מחקר שנערך בעיר סטרטפורד-אפון-אבון שבבריטניה בין השנים 2008-1990, כמחציתם גברים (51.6%), ובהם 4,938 (35.3%) שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס מגיל שנתיים עד 16 וסווגו בקבוצת המחקר. היתר נכללו בקבוצת ביקורת. כל הילדים עברו הערכת שינה מקיפה שכללה מספר מבדקים.
החוקרים אמדו את משך השינה של הילדים באמצעות שאלונים שהופצו להורים באשר לשעת ההרדמות בערב ושעת היקיצה בבוקר של הילדים. מתבגרים שהשתתפו במחקר השיבו לשאלונים בעצמם.
ניתוח הנתונים שנאספו העלה כי אמנם אקזמה של העור לא פגעה במשך השינה הכולל של הילדים, ולילדים בקבוצת המחקר תועדה שינה קצרה בממוצע בשתי דקות בלבד לעומת ילדים בקבוצת הביקורת.
ואולם, יחד עם זאת, ילדים עם אטופיק דרמטיטיס היו בכללם בסיכון גבוה ב-48% לסבול מהפרעות בשינה. ואילו ילדים עם אקזמה קשה בעור שלוותה בהתלקחויות רבות היו בסיכון גבוה ב-68% להפרעות שינה. אולם גם ילדים עם אטופיק דרמטיטיס קלה היו בסיכון גבוה ב-40% להפרעות שינה, וגם ילדים עם אקזמה של העור בתקופות שבין התלקחויות, בשלב שלא חוו תסמינים – היו עדיין סיכון גבוה ב-41% לפגיעה באיכות השינה, בהשוואה לילדים ללא אבחנה זו.
"כפי שצפינו, הפגיעה הייתה גדולה יותר ככל שהמחלה הייתה יותר חמורה, וככל שהייתה מלווה גם באסתמה או נזלת אלרגית", דיווחה החוקרת הבכירה, ד"ר קתרינה אבואברה (Abuabara) בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. כאמור, מחקרים בעבר כבר זיהו סיכון מוגבר בקרב ילדים עם אטופיק דרמטיטיס לפתח מחלות אלרגיה נוספות, לרבות אסתמה ונזלת אלרגית. במחקר הנוכחי, אסתמה ונזלת אלרגית בקרב ילדים עם אקזמה של העור העלו ב-79% את הסיכון להפרעות שינה, בהשוואה לילדים ללא אקזמה עורית, ועלייה זו בסיכון נותרה בעינה גם בתקופות שבין התלקחויות. כשהיה מדובר באטופיק דרמטיטיס קשה שמלווה באסתמה או נזלת אלרגית – הסיכון לפגיעה בשינה היה גבוה במיוחד – פי 2.09 יותר.
על רקע הממצאים, החוקרים ממליצים לכלל רופאי העור המטפלים בילדים עם אטופיק דרמטיטיס לבחון לעומק את איכות השינה שלהם ולהציע פתרונות הולמים במקרים של הפרעות שינה.
המחקר נתמך בין השאר על ידי איגוד האקזמה הלאומי האמריקאי (NEA), המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמועצה הלאומית הבריטית למחקר רפואי (MRC), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2019 של כתב העת JAMA Pediatrics של ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
תחושות גרד והשעון הצירקדי
המחקר לא בחן מה עלול לגרום להפרעות שינה אצל ילדים עם אטופיק דרמטיטיס. עם זאת, החוקרים בחנו מדדים נוספים שמשפיעים על איכות השינה, לרבות ריבוי יקיצות בלילה, קושי להירדם וביעותי לילה (חלום בלהות), ונמצא כי ילדים עם אטופיק דרמטיטיס שאינה פעילה חווים בעיות אלה בשיעורים דומים לאלו עם מחלה פעילה. התעוררות בלילה כדי לגרד את נגעי העור שמאפיינים את המחלה בתקופת התלקחויות – הסבירה רק 15% מהיקיצות בלילה של הילדים בקבוצת המחקר. מממצאים אלה ומכך שהפרעות שינה תועדו גם אצל ילדים בתקופה שבין התלקחויות המחלה – המחקר מצביע על כך שהתפרצות אטופיק דרמטיטיס בשלב הפעיל אינה הגורם היחידי שמוביל לפגיעה באיכות השינה של ילדים עם אטופיק.
לפי מחקרים, הפרעות השינה באטופיק דרמטיטיס קשורות בראש ובראשונה לתפקוד השעון הביולוגי הפנימי של הגוף שמסדיר את שלבי השינה – השעון הצירקדי (Circadian Clock). שעון זה מגיב בין השאר לאור וחושך חיצוניים, ומורה למוח לייצר את הורמון השינה מלטונין שמצנן את טמפרטורת הגוף ומשרה שינה. ההנחה כי בשעות לפני השינה, לצורך הורדת טמפרטורת הגוף, חום משוחרר מהגוף דרך שכבות העור ומהווה גורם לתחושות גרד עוצמתיות יותר בשעות הלילה. מחקרים העלו כי ילדים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים לישון את שלב השינה העמוקה בין השעות 2 ל-4 לפנות בוקר, כשהגוף מגיע לטמפרטורה הנמוכה ביותר, בהבדל מהאוכלוסייה הכללית שנוטה לשינה עמוקה דווקא בחלק הראשון של הלילה.
החוקרים מציינים כי בין מגבלות המחקר נכלל הצורך להסתמך על דיווחי ההורים, כשעבודות בעבר העלו כי הורים נוטים להערכת יתר של משך השינה של ילדיהם, ונוטים להפחית בחשיבותן של יקיצות של הילד במהלך הלילה. כמו כן, המחקר נסמך על דיווחים, וילדים רבים עשויים שלא לזכור בבוקר אם הקיצו משנתם בלילה כדי לגרד נגע עורי מפריע.
אין התייחסות בקווים המנחים
הממצאים החדשים מחזקים את הקשר בין אטופיק דרמטיטיס להפרעות שינה, שתועד בעבודות נוספות בעבר. בגילי הילדות עבודות מצביעות כי אטופיק דרמטיטיס מובילה ב-60% מהמקרים להפרעות שינה, כשהשיעור אף עולה ל-83% בתקופת התלקחויות. מחקר אמריקאי מאוגוסט 1995 שנערך באוניברסיטת פיטסבורג ובוצע בקרב הורים ל-59 ילדים עם אבחנה של אטופיק בגילי 5 עד 12, מעלה כי המאפיינים של הפרעות השינה של ילדים עם אטופיק דרמטיטיס כוללים בעיקר: קושי להירדם, יקיצות מרובות בלילה, קיצור זמן השינה, הליכה מתוך שינה וקושי להתעורר לגן/ לבית הספר. מחקר שנערך בישראל במרכז הרפואי סורוקה, וממצאיו פורסמו במארס 1999 בכתב העת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, עקב אחר מחזור השינה של 14 ילדים עם אטופיק דרמטיטיס בגיל 6 בממוצע ו-9 ילדים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, במסגרת בדיקות במעבדת שינה. הממצאים העלו הבדלים מובהקים באיכות השינה בין שתי קבוצות הילדים: לאלו עם אטופיק דרמטיטיס נמנו בממוצע 24.1 אירועים לשעה של עוררות או יקיצה, בהשוואה ל-15.4 אירועים לשעה בקבוצת הביקורת – עלייה של 56% בסיכוי לעוררות ויקיצות – מצבים בלילה שמעידים על פגיעה באיכות השינה ומתבטאים ברצף ארוך של גלי אלפא ו/או בזיהוי תנועות רגליים או אירוע של דום נשימה בשינה.
הפרעות שינה עשויות להתפתח גם בקרב קרובים המטפלים בילדים עם אטופיק דרמטיטיס. במחקר אמריקאי שבוצע בקרב הורים ל-300 ילדים עד גיל 6 עם אטופיק דרמטיטיס, וממצאיו פורסמו באוגוסט 2005 בכתב העת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, דיווחו הרוב (60%) על הפרעות שינה אצל ילדיהם ו-30% סיפרו על שינה משותפת עם הילדים על רקע הפרעות שינה, כשרובם (66%) מעידים כי גם איכות שנתם נפגעה כתוצאה מכך.
הקווים המנחים הרפואיים לאבחון אטופיק דרמטיטיס אינם כוללים כיום התייחסות מפורשת להפרעות שינה, אולם רוב השאלונים המסייעים לאבחון התופעה כוללים התייחסות לאיכות חיי המטופל, לרבות שאלות הקשורות להשפעת התסמינים על איכות השינה.
כיום אין קונצנזוס בדבר טיפול ייעודי בהפרעות שינה אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס, וקיימות גישות רפואיות שונות לנושא, כשהטיפול הנפוץ ניתן בתרופות מקבוצת אנטי-היסטמינים, וכן מותאם לעתים טיפול במשחות לטיפול מקומי שמכילות 'מעכבי קלצינורין', מלטונין ותרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים.