מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להתגבר על מחלות אוטו-אימוניות. במחלות האלה, בהן טרשת נפוצה, מחלת קרוהן ודלקת פרקים שגרונית, המערכת החיסונית תוקפת בטעות את רקמות הגוף, וגורמת להן נזק. מדעני המכון הצליחו לגייס גורמים מסוימים במערכת החיסונית של עכברים ולגרום להם לתקוף את אחד ממחוללי התהליכים האוטו-אימוניים. תוצאות המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי Medicine Nature.

משפחת האנזימים MMP ממלאת תפקיד חיוני בתהליכים ביולוגיים חיוניים שונים, בהם ניידות והתרבות תאים וריפוי פצעים. אבל, כשחברים מסוימים מהמשפחה, ובעיקר האנזים MMP9, יוצאים משליטה, הם עלולים לסייע להתפרצות מחלות אוטו-אימוניות וליצירת גרורות סרטנית.

פרופ' אירית שגיא מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע וחברי קבוצת המחקר שלה, חיפשו בשנים האחרונות דרכים לחסום את האנזימים האלה – ורק אותם, בתקווה שיכולת זו תפתח את הדרך לפיתוח טיפולים יעילים למחלות אוטו-אימוניות.

בעבר, ניסו מדענים לחסום את חלבוני ה-MMP באמצעות תרופות המבוססות על מולקולות סינתטיות שתוקפות ישירות את האנזימים. התברר כי התרופות האלה אינן יעילות ולעיתים גורמות לתופעות לוואי לא רצויות. אבל, כמו במקרים רבים אחרים, הטבע כבר מצא דרך יעילה לבקרת הפעילות של חלבוני MMP. תפקיד זה מוטל על חלבונים מעכבים, הקרויים TIMP, אשר פועלים בהתאמה מבנית מדויקת: הם שולחים "זרוע" החודרת במדויק לבקיע באנזים ה-MMP בו מצוי האתר הפעיל שלו, וסוגרת אותו כמו פקק. "לרוע המזל" אומרת פרופ' שגיא "קשה מאוד לחקות את הדיוק הזה באמצעים מלאכותיים".

החוקרים חיפשו דרך לבלום את האנזימים באופן עקיף. כך עלה הרעיון לנסות ולגרום למערכת החיסונית ליצור נוגדנים כנגד האנזימים מחוללי המחלה. מדובר במעין חיסון נגד צבר האבץ המצוי באתר הפעיל של ה-MMP9: כמו בחיסונים נגד מחלות נגיפיות, בהם מחדירים לגוף חלקי נגיפים או נגיפים מומתים, הגורמים למערכת החיסונית ליצור נוגדנים – שיוכלו לאחר מכן לבלום נגיפים, כך גם, שיערו המדענים, אפשר לחסן את הגוף נגד האתר הפעיל של אנזים ה-MMP, ולגרום למערכת החיסונית ליצור נוגדנים שיבלמו את פעילותו.

המדענים יצרו את "תרכיב החיסון": גרסה מלאכותית של צבר האבץ. לאחר מכן הזריקו את החומר לעכברים, ובדקו אם מתחוללת פעילות חיסונית נגד MMP.

התברר כי בדם העכברים אכן נמצאו נוגדנים חדשים ששיטת פעולתם דומה לשיטה שמפעילים המעכבים הטבעיים: הם שולחים זרוע לתוך הבקיע באנזים, וחוסמים את האתר הפעיל באמצעות קשירת צבר האבץ. נוגדנים אלה פגעו רק ב-MMP9 ובחבר משפחה נוסף.

בתחילה הצליחו המדענים לבלום בדרך זו את האנזים גורם המחלה (MMP9) בגוף העכבר ובהמשך הצליחו לבלום גם את גרסת האנזים הפועל בגוף האדם.

בניסוי המשך גרמו המדענים לתסמונת דלקתית בעכברים המדמה את מחלת קרוהן. הטיפול באמצעות נוגדנים הצליח למנוע את הופעת תסמיני המחלה.

לפרטים נוספים באתר מכון ויצמן