מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותגירוי חשמלי בפגיעות חוט שדרה

גירוי חשמלי בפגיעות חוט שדרה

המחקר חדש מראה את היתרונות של טיפול בגירוי חשמלי עבור אנשים משותקים


טיפול בגירוי חשמלי משפר יותר את תפקוד הידיים בפגיעות לא שלמות לעומת טיפול קונבנציאונלי בריפוי בעיסוק (צילום: PantheMedia)
טיפול בגירוי חשמלי משפר יותר את תפקוד הידיים בפגיעות לא שלמות לעומת טיפול קונבנציאונלי בריפוי בעיסוק (צילום: PantheMedia)

מחקר שפורסם לאחרונה מראה כי גישה טיפולית חדשה המשתמשת בצרורות זעירים של חשמל כדי לעורר שרירים משותקים מפחיתה באופן משמעותי את הנכות ומשפרת אחיזה אצל אנשים עם פגיעה לא שלמה בחוט השדרה, מעבר להשפעות של טיפול סטנדרטי.

 

מחקר שפורסם בכתבי העת המדעיים Neurorehabilitation ו- Neural Repair, חוקרים מטורונטו דיווחו כי לגירוי חשמלי פונקציונלי (FES-functional electrical stimulation ) ישנה השפעה טובה יותר לעומת טיפול ריפוי בעיסוק הקונבנציונאלי לבדו בשיפור יכולת המטופלים להרים ולהחזיק חפצים. בטיפול של גירוי חשמלי FES משתמשים בפולסים חשמליים בעוצמה נמוכה שנוצרים על ידי ממריץ חשמלי קטן, בגודל כיס.

 

"מחקר זה מוכיח כי על ידי גירוי העצבים ההיקפיים והשרירים, אתה יכול למעשה 'להסב' את המוח", אומר החוקר הראשי, ד"ר מילוש פופוביץ'. "לפני כמה שנים, אנחנו לא האמנו שזה אפשרי."

 

"משתתפי המחקר שקיבלו את הטיפול בגירוי חשמלי גם ראו שיפור משמעותי בעצמאותם וביכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו להתלבש ולאכול, אומר ד"ר פופוביץ '. "יש לכך השלכות של ממש על איכות חייו ועצמאותו של אדם, כמו גם לאדם המטפל בו."

 

שלא כמו מערכות קבועות, המכשיר שתוכנן על ידי ד"ר פופוביץ 'וחבריו הוא לטיפול לטווח קצר. המטפל משתמש במכשיר כדי להפעיל את השרירים בידו של המטופל. הרעיון הוא, כי לאחר חזרות רבות, מערכת העצבים תוכל "ללמוד מחדש" את התנועה ולבסוף להפעיל את השרירים בעצמה, ללא צורך במכשיר.

 

הניסוי הנוכחי היה הראשון מסוגו, השתתפו בניסוי 24 מאושפזים בשיקום שלא יכלו לתפוס חפצים או לבצע פעולות רבות של חיי היומיום. כולם קיבלו טיפול קונבנציונלי של ריפוי בעיסוק חמישה ימים בשבוע במשך שמונה שבועות. עם זאת, קבוצה אחת (9 אנשים) קיבלו גם שעה של טיפול בגירוי חשמלי FES, בעוד שלקבוצה אחרת (12 אנשים) היתה שעה נוספת של טיפול קונבנציונאלי בריפוי בעיסוק (שלושה חולים לא להשלים את הניסוי). השוואות בין יכולות תפקודיות של שתי הקבוצות הראו כי טיפול בגירוי חשמלי הצליח לצמצם באופן משמעותי את הנכות בקרב אנשים עם טטראפלגיה (שיתוק בארבע גפיים) ולשפר את יכולות לתפוס חפצים לעומת טיפול קונבנציונלי. 

 

ד"ר פופוביץ' מציין כי חולים שקיבלו רק ריפוי בעיסוק הראו שיפור מתון ביכולת התפיסה שלהם, אבל רמת השיפור שהושגה עם טיפול חשמלי FES היתה לפחות פי 3. הדבר נמדד באמצעות מדד לעצמאות= SCIM, אשר מעריך את דרגת הנכות ב קרב אנשים עם פגיעה בחוט השדרה.

 

על בסיס הממצאים, עורכי המחקר ממליצים כי טיפול בגירוי חשמלי צריך להיות חלק מתהליך טיפולי עבור אנשים עם פגיעות לא שלמות  בחוט השדרה. הצוות של ד"ר פופוביץ פועל כדי להפוך זאת למציאות. הם כמעט השלימו את בנייתו של האב טיפוס, אך כעת הם זקוקים לתמיכה כספית כדי לקדם את התהליך. ד"ר פופוביץ' מעריך כי המכשיר יהיה זמין בבתי חולים תוך שנה מיום מימונו.

 

"לטיפול בגירוי חשמלי יש פוטנציאל להשפיע משמעותית וחיובית על חייהם של אנשים החיים יום-יום עם התוצאות ההרסניות של פגיעה בחוט השדרה," אומר ד"ר אנתוני ברנס, מנהל רפואי של בית חולים שיקומי בטורונטו.

 

מגבלה אחת של המחקר היא שצוות המחקר לא הצליח להביא את כל המשתתפים לקחת חלק בהערכה שישה חודשים לאחר סיום המחקר. עם זאת, שישה אנשים שקיבלו טיפול ב-FES ונבדקו שישה חודשים לאחר המחקר הראו תיפקוד טוב יותר בידיים לעומת היום בו הם שוחררו מן המחקר.
 

 

מחקר נוסף, שנערך בימים אלה, יקבע האם טיפול בגירוי חשמלי יכול לשפר את יכולת התפיסה אצל אנשים עם פגיעה כרונית בחוט השדרה.

 

מתן טיפול בגירוי חשמלי הוא קל וחסכוני, אומר ד"ר פופוביץ', אשר מדגיש כי את הטיפול בגירוי חשמלי צריך להוסיף לטיפול הקיים של ריפוי בעיסוק, ולא להחליפו.

 

מתוך-Physorg.com

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן