מחקר שעקב אחרי כ1900 איש במהלך 29 שנה, תקופה ארוכה כמעט פי 3 ממחקרים אחרים שבדקו את הקשר בין HDL (כולסטרול "טוב") ומחלות לב. במחקרים נמצא כי עליה ב HDL, מורידה את הסיכון לחלות במחלות לב.

ליפופאוטאינים הן מולקולות שומן שנושאות את הכולסטרול בדם. כולסטרול מחולק לכולסטרול "טוב" (HDL) וכולסטרול "רע" (LDL). זהו מידע שידוע היום, אך בשנות החמישים זו היתה תפיסה חדשה.

ג'ון גופמן היה הראשון בתקופה ההיא ששיאר כי לLDL וHDL תפקיד מרכזי במחלות לב. בין השנים 1954-1956 החל לאסוף מידע לגבי כולסטרול בקבוצה של 1905 עובדי מעבדה. לאחר 10 שנים של מעקב, נמצאו 38 מקרים חדשים של מחלות לב. ב1966 הוא דווח כי אצל גברים שפיתחו מחלות לב, נמצאו רמות נמוכות של HDL מסוג 2 ו-3.

בשנת 1988 ויליאמס (החוקר הראשי במחקר הנוכחי), מצא את טפסי המחקר הישנים של מחקרו של גופמן ואיתר 97% מהנחקרים. סה"כ נוצר מעקב של 29 שנים, בו התגלו 363 מקרים של מחלת לב קורונרית וכן מצאו כי רמות גבוהות של HDL מסוג 2 ו3 הורידו את הסיכון לחלות.

בנוסף לכך ובעצם החידוש במחקר זה, נמצא כי עליה של מ"ג אחד פר מ"ל של HDL 2 הוביל לירידה משמעותית יותר בסיכון לחלות במחלת לב קורונרית ביחס עליה בHDL 3.

ממצאי המחקר המקורי של גופמן על הקשר בין HDL2 ו3 ומחלת לב איסכמית, עלה מדרגה במחקר הנוכחי, החוקרים מקווים להמשיך ולסיים 55 שנות מעקב.

עריכה ותרגום: מיכל אברגל

j.atherosclerosis.2010.10.024