אורטיקריה כרונית היא מחלת עור, שמלווה בתפרחת עורית מגרדת שנותרת למשך יותר משישה שבועות, ונוטה לחזור בהמשך לפרק זמן ממושך של חודשים ולעתים אף שנים.

יש המייחסים בטעות את המחלה למנגנון אלרגי, אך מדובר במחלה עורית אימונית שמקורה בשיבוש בפעילות המערכת החיסונית, ומתבטאת בשחרור של חומרים דלקתיים לדם ובהם היסטמינים. מחקרים ראו כי מרבית מהלוקים בה מאובחנים במקביל גם עם מחלות דלקתיות-אימוניות נוספות, לרבות מחלות אוטואימוניות. כמו כן, המחלה מאופיינת במסלול דלקתי ייחודי הקרוי 'דלקת סוג 2' שמאפיין מספר מחלות שהמשותף להן הוא בפעילות יתר של תאיT  מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית (Th2). עבודות זיהו מספר טריגרים להתפתחות והתלקחות של אורטיקריה כרונית, כמו חום או קור קיצוני, פעילות גופנית, חשיפה לשמש ולקרינה מייננת, וכן זיהומים, תרופות מסוימות, מתח נפשי, אלכוהול ומזונות חריפים.

הקשר בין תזונה לאורטיקריה מתחדד לאחרונה עם הצטברות ראיות על קשר אפשרי בין הרכב חיידקי המעי למחלת העור. ממצאים אלה הם חלק ממגמה חדשה ברפואה שמזהה קשרים בין חיידקי המעי המכונים בשם 'מיקרוביום' לבין תחלואה כרונית. בין השאר, מחקרים בשנים האחרונות מזהים קשר בין המיקרוביום למחלות מעי דלקתיות, וכמו כן פותחו בשנים האחרונות דיאטות מיוחדות לסוכרת שמותאמות לפי הרכב המיקרוביום של החולים.

השפעות על המחלה והטיפולים

חוקרים מסין מסכמים לאחרונה עדויות ממחקרים שקושרים בין הרכב המיקרוביום לאורטיקריה. החוקרים מאוניברסיטת סצ'ואן מציגים עדויות להבדלים בהרכב חיידקי המעי בין מאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית לבין בריאים ללא המחלה. בהתבסס על בדיקות דם וצואה, התגלה בין השאר כי אנשים עם אורטיקריה כרונית מציגים במעי ריבוי של חיידקים אנטריים מסוג אנטרובקטריאצה (Enterobacteriaceae) – חיידקי גרם שליליים שכיחים שהוכחו כקשורים למחלות זיהומיות רבות שמלוות בין השאר בכאבי בטן, שלשולים וחום גבוה, וכן חיידקים ממשפחת הפפטוסטרפטוקוקאים (Peptostreptococcaceae). לצד זאת, אורטיקריה מאופיינת ברמה נמוכה יותר של חיידקי Rikenellaceae וחיידקי בקטרוידס – חיידקים ידידותיים שבין השאר נקשרו במחקרים לייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת המהווים מקור אנרגיה במעי הגס.

בין העדויות המוצגות במאמר גם מחקרים שמזהים חיידקים ופרזיטים נוספים מחוללי מחלות בפלורת המעי של מטופלים עם אורטיקריה כרונית, למשל ריבוי של חיידקי קלבסיאלה – שעשויים לחולל זיהומים באזורי גוף שונים לרבות דלקת ריאות, וחלקם פיתחו בשנים האחרונות עמידות לאנטיביוטיקה;

המאמר גם מציג עדויות להשפעות של הרכב חיידקי המעי לתגובה לטיפולים המותאמים כיום לאורטיקריה כרונית. בעוד שקו הטיפול הראשון למחלה כולל תרופות מקבוצת האנטיהיסטמינים, מחקרים מצאו כי מטופלים שמציגים עמידות לתרופות אלה, כך שהן אינן מועילות עבורם, מציגים שינויים בהרכב חיידקי המעי, ובין השאר רמות גבוהות יותר של חיידקים מסוגי פרבוטלה, מגמונס, אשריכיה, קלבסיאלה, סוקסיניביבריו וקולידקסטריבקטר, לצד רמות נמוכות יותר של חיידקים מסוגי בלאוטיה, אליסטיפס ואנרוסטיפס. למאובחנים עם אורטיקריה עם עמידות לאנטיהיסטמינים מותאמת לרוב התרופה הביולוגית זולאייר.

לצד עדויות על השפעות המיקרוביום על אורטיקריה, מוצגים במאמר גם מחקרים שרומזים לאפשרות לטפל בעקיפין באורטקריה גם באמצעות שינוי הרכב המיקרוביום, בין השאר באמצעות מוצרי פרוביוטיקה, פרה ביוטיקה וסינביוטיקה. פרוביוטיקה מהווה טיפול באמצעות חיידקים ידידותיים ומיקרואורגניזמים חיים נוספים שמטרתו לשפר את הרכב המיקרוביום במטרה למנוע ולטפל במחלות ובמצבים רפואיים פתולוגיים. לצדו, ענף ה'פרה ביוטיקה' מתמקד ברכיבים תזונתיים אשר בשילוב עם החיידקים הידידותיים במעי מחולל שינויים שמיטיבים עם הבריאות.ענף ה'סינביוטיקה' משלב בין סיבים תזונתיים ופרוביוטיקה. כך, למשל, מחקר שהדגים שילוב פרוביוטי של שני סוגי חיידקים: אצידופולוס (Lactobacillus salivarius) ו- Bifidobacterium breve מקבוצת הביפידובקטריום, שילוב אשר לפי מחקר מאיטליה שפורסם בספטמבר 2016 בכתב העת European Annals of Allergy and Clinical Immunology הוביל לשיפור בתסמינים העוריים. טיפול נוסף המבוסס על הקשר בין מיקרוביום לאורטיקריה הוא טיפול באמצעות השתלת צואה – המבקש לשנות את הרכב חיידקי המעי. בספרות המדעית תועד באפריל 2023 מקרה של מטופלת שעברה השתלת צואה לאחר כאבי בטן חוזרים בשילוב עם אורטיקריה במשך שש שנים, ולאחר ארבעה טיפולי השתלות צואה חוותה הקלה בתסמינים העוריים. מחקרים נוספים מתמקדים בדיאטות מסוימות – דהיינו שינויים תזונתיים שמעודדים שינוי בהרכב חיידקי המעי המועיל לאורטיקריה. כך, חוקרים מתורכיה דיווחו ביוני 2021 כי היענות לתזונה הים תיכונית מסייעת להפחית תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטנית.

המאמר נתמך על ידי מענקים בסין, ופורסם בגיליון שנת 2024 של כתב העת Gut Microbes.

ציר הקיבה-עור

הממצאים החדשים מאירים על קשרים שמזוהים לאחרונה בין מיקרוביום למחלות עור. קשרים אלה, שמאפיינים את הציר הביולוגי 'קיבה-עור' (Gut-Skin Axis) מתועדים במאמר של צוות חוקרים בינלאומי שפורסם בשנת 2022. בין השאר מוצגים במאמר קשרים שבין הרכב המיקרוביום להתפתחות פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אקנה (פצעי בגרות), רוזציאה, אלופציה אראטה שמתבטאת בהתקרחות וכן מחלת עור דלקתית מסוג הידרדניטיס סופורטיבה. בין המחקרים בתחום, התגלה בין השאר כי חיידקי מעי מסוימים מסוג פראוסניזי (Faecalibacterium prausnitzii), אקרמנסיה מוציניפילה (Akkermansia muciniphila) וחיידקי Ruminoccocus מגנים מפני פסוריאזיס; חיידקים מסוג הליקובטר פילורי שנקשרים במחקרים למספר מחלות – משפיעים על תחלואה ברוזציאה; חיידקים ידידותיים מסוג 'לקטובצילוס קזאי' מפחיתים דלקתיות בעור; והפרה באיזון החיידקים שמתבטאת בירידה ברמות של חיידקים פרמיקיוטים (Firmicutes) ועלייה ברמות חיידקי בקטרוידדס (Bacteroides).

ספציפית בקשר לאורטיקריה, הממצאים מהמאמר הנוכחי מסין מהווים נדבך נוסף בקשרים הענפים שבין תזונה למחלות עור. מאמר סקירה שפורסם בפברואר 2024 בכתב העת Cureus מונה קשרים בין תזונה למצבים פתולוגים בעור, למשל בין היתר החמרה של פסוריאזיס בתגובה לצריכה מרובה של סוכר, בשר אדום ואלכוהול – על רקע הפעלת יתר של מנגנוני דלקתיות שונים, לצד הקלה במחלה כתוצאה מצריכת חומצות שומן בלתי רוויות וויטמין D; השפעות מיטיבות של תזונה נוגדת דלקתיות על השפעות של התקרחות במחלת אלופציה אראטה; השפעות של חומצות שומן בלתי רוויות וויטמינים מסוימים כמו ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין D וויטמין E וכן אבץ על שיפור במחלת העור ויטיליגו; והשפעות של צריכת סיבים תזונתיים ופרה ביוטיקה לשיפור תסמיני אטופיק דרמטיטיס, לצד נטייה להתפתחות המחל אצל ילדים עם אלרגיות למזונות כמו ביצים, חלב ובוטנים.

Gut Microbes, doi: 10.1080/19490976.2024.2382774