מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכיםגורמים לפסוריאזיס וטריגרים להתלקחות

גורמים לפסוריאזיס וטריגרים להתלקחות

מה הם גורמי הסיכון לפסוריאזיס? ומה עלול לגרום להתקלחות של המחלה במי שכבר סובל ממנה?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור מתחלקים בקצב מהיר במיוחד. המאפיין המרכזי של המחלה הוא היווצרות של נגעים על פני העור העלולים לגרד או לכאוב. מהלך המחלה מאופיין בתקופות של התפרצות התפרחת וביניהן תקופות של הפוגה.

 

הסיכון לפתח את המחלה נובע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. קיימים מספר גורמים המוכרים כגורמי סיכון לחלות בפסוריאזיס וגורמים העשויים להוות טריגר להתלקחות של המחלה.

 

נטייה משפחתית – לשליש מחולי הפסוריאזיס יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה החולה במחלה. בתאומים זהים, כאשר אחד מאובחן עם פסוריאזיס הסבירות שהשני יאובחן עם המחלה עומדת על 70%. כאשר מדובר בפסוריאזיס בילדים האלמנט הגנטי חזק במיוחד. מדענים כבר זיהו מספר גנים ספציפיים העשויים להיות משמעותיים באטיולוגיה של המחלה.

 

לחץ נפשי – סטרס מהווה גורם סיכון ידוע לפסוריאזיס. הוא עלול להוות זרז להתפרצות פסוריאזיס מלכתחילה או להתלקחות במי שכבר אובחן במחלה. ניתן לראות החמרות במצב בתקופות לחוצות כגון לקראת בחינות או בעת אירועי חיים קשים. מחקרים הראו כי חלק מהיתרונות של טיפולים כמו הטיפול בים המלח נובעים מהפחתת הלחץ הנפשי. מאחר ולחץ נפשי עלול להחמיר את המחלה והחמרה במחלה גורמת ללחץ נפשי, נוצר מעגל אכזרי הפוגע בבריאות ובאיכות החיים של החולים.

 

תרופות – יש תרופות העלולות לגרום לפסוריאזיס חדשה, לגרום להחמרה של פסוריאזיס או לגרום לכך שמחלת העור תהיה יותר עמידה לטיפול. העיקרית שבהן היא קבוצת התרופות מסוג חוסמי בטא, אך גם תרופות נוספות: חוסמי תעלות סידן, מעכבי ACE, ליתיום והידרוקינון (תרופה נגד מלריה המשמשת לטיפול בלופוס). למי שכבר אובחן עם המחלה מומלץ לא להשתמש בתרופות הללו במידת האפשר. קיימות תרופות נוספות שנקשרו להתפרצות של פסוריאזיס, אך הקשר בינן לבין המחלה לא הוכח באופן חד משמעי.

 

זיהומים ומחלות – זיהומים נקשרו לסיכון מוגבר להתפרצות של פסוריאזיס. האופייני שבהם הינו חיידק הסטרפטוקוק הגורם לדלקות גרון, הקשור לסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס טיפתי (Guttate). בנוסף מחלת העור נפוצה יותר בנשאי HIV (נגיף האיידס).

 

חורף – בחורף עולה הסיכון גם להתפרצות של פסוריאזיס חדשה וגם להתלקחויות של המחלה במי שכבר סובל ממנה. הסיבה לסיכון המוגבר היא כנראה מחסור בשמש.

 

פגיעות בעור – נגעי פסוריאזיס נוטים להופיע על אזורים פגועים בעור כגון צלקות, חתכים או אזורים בעור המצויים תחת לחץ כמו מתחת לחזייה. תופעה זו מוכרת כתופעת קובנר (Koebner).

 

 

*ד"ר זיאד חמאיסי הינו מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור של הקריה הרפואית רמב"ם ומנהל בקהילת פסוריאזיס באתר כמוני