פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור מתחלקים בקצב מהיר במיוחד. המאפיין המרכזי של המחלה הוא היווצרות של נגעים על פני העור העלולים לגרד או לכאוב. מהלך המחלה מאופיין בתקופות של התפרצות התפרחת וביניהן תקופות של הפוגה.

הסיכון לפתח את המחלה נובע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. קיימים מספר גורמים המוכרים כגורמי סיכון לחלות בפסוריאזיס וגורמים העשויים להוות טריגר להתלקחות של המחלה.

נטייה משפחתית – לשליש מחולי הפסוריאזיס יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה החולה במחלה. בתאומים זהים, כאשר אחד מאובחן עם פסוריאזיס הסבירות שהשני יאובחן עם המחלה עומדת על 70%. כאשר מדובר בפסוריאזיס בילדים האלמנט הגנטי חזק במיוחד. מדענים כבר זיהו מספר גנים ספציפיים העשויים להיות משמעותיים באטיולוגיה של המחלה.

לחץ נפשי – סטרס מהווה גורם סיכון ידוע לפסוריאזיס. הוא עלול להוות זרז להתפרצות פסוריאזיס מלכתחילה או להתלקחות במי שכבר אובחן במחלה. ניתן לראות החמרות במצב בתקופות לחוצות כגון לקראת בחינות או בעת אירועי חיים קשים. מחקרים הראו כי חלק מהיתרונות של טיפולים כמו הטיפול בים המלח נובעים מהפחתת הלחץ הנפשי. מאחר ולחץ נפשי עלול להחמיר את המחלה והחמרה במחלה גורמת ללחץ נפשי, נוצר מעגל אכזרי הפוגע בבריאות ובאיכות החיים של החולים.

תרופות – יש תרופות העלולות לגרום לפסוריאזיס חדשה, לגרום להחמרה של פסוריאזיס או לגרום לכך שמחלת העור תהיה יותר עמידה לטיפול. העיקרית שבהן היא קבוצת התרופות מסוג חוסמי בטא, אך גם תרופות נוספות: חוסמי תעלות סידן, מעכבי ACE, ליתיום והידרוקינון (תרופה נגד מלריה המשמשת לטיפול בלופוס). למי שכבר אובחן עם המחלה מומלץ לא להשתמש בתרופות הללו במידת האפשר. קיימות תרופות נוספות שנקשרו להתפרצות של פסוריאזיס, אך הקשר בינן לבין המחלה לא הוכח באופן חד משמעי.

זיהומים ומחלות – זיהומים נקשרו לסיכון מוגבר להתפרצות של פסוריאזיס. האופייני שבהם הינו חיידק הסטרפטוקוק הגורם לדלקות גרון, הקשור לסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס טיפתי (Guttate). בנוסף מחלת העור נפוצה יותר בנשאי HIV (נגיף האיידס).

חורף – בחורף עולה הסיכון גם להתפרצות של פסוריאזיס חדשה וגם להתלקחויות של המחלה במי שכבר סובל ממנה. הסיבה לסיכון המוגבר היא כנראה מחסור בשמש.

פגיעות בעור – נגעי פסוריאזיס נוטים להופיע על אזורים פגועים בעור כגון צלקות, חתכים או אזורים בעור המצויים תחת לחץ כמו מתחת לחזייה. תופעה זו מוכרת כתופעת קובנר (Koebner).

*ד"ר זיאד חמאיסי הינו מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור של הקריה הרפואית רמב"ם ומנהל בקהילת פסוריאזיס באתר כמוני