מחקר בקליפורניה הראה שמוטציה בעכוב הגדילה קשורה גם עם עיכוב הסיכוי לסוכרת ולסרטן.

המחקר נעשה בתושבים של הרי האנדים, שבינהם היו 100 משתתפים עם סינדרום לרון (אי-יכולת להשתמש בהורמון הגדילה) ולכן נשארים קטני קומה, ו- 1600 קרובים עם גובה רגיל.

בעוד ששכיחות הסוכרת באוכלוסיה הרגילה היתה 5% במהלך 22 שנות הניסוי הרי שבאותה עיר לא היה אף מקרה של חולה סוכרת בקבוצת קטני הקומה.

באוכלוסיה הרגילה היו 17% חולי סרטן ובין קטני הקומה היה רק מקרה אחד של סרטן בתקופה שנבדקה.

היות ושתי הקבוצות דומות גנטית וגם נמצאות באותה סביבה, חושבים החוקרים שיתכן ולהורמון הגדילה גם צד שלילי בייחוד בתקופה שמסתיימת אחרי הצמיחה.
אורך החיים של שתי הקבוצות דומה אך נראה שלקטני הקומה יש הגנה ממחלות המלוות את ההזדקנות, נמצא גם שעור נמוך יותר של תמותה משבץ.

בניסויים ישנים עם עכברים הראו שעיכוב הורמון הגדילה אכן האריך חיים בכ- 40%.
החוקרים מציעים שיהיה כדאי לבחון את הורדת רמות הורמון הגדילה במשפחות עם סיכוי גבוה של סוכרת או של סרטן ועם רמות גבוהות של ההורמון.

כבר יש תרופות לעיכוב הורמון הגדילה אצל חולי מחלת האקרומגליה (גדילה מוגברת של עצמות ורקמות חיבור) וינסו אולי בשלב ראשון לבחון את השפעתן גם אצל חולי סרטן.

גם בתזונה אפשר יהיה אולי להגיע לשיפור בריאות וזאת על ידי הגבלת קלוריות או הגבלת החלבונים בתזונה.
תוצאות ראשוניות מראות כי צום משפיע על מרכיבי גדילה בדומה לסינדרום לרון אך יש לעקוב בקפידה אחרי בריאות המשתתפים.

Sci Transl Med, 2011, 3(70), 70ra13
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט