שמה של ישראל כמעצמה טכנולוגית נישא למרחוק מזה זמן, וגם בתחומי הרפואה והבריאות פיתחו מדענים ישראלים לאורך שנות המדינה חידושים רפואיים שמהווים מקור לגאווה לאומית.

בין היתר, בעשורים האחרונים זכו למקום מיוחד של כבוד הפיתוח פורץ הדרך של תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה על ידי מדעני מכון וייצמן ופיתוח גלולת הרנטגן המצלמת על ידי מדעני חברת גיוון אימג'ינג מיוקנעם – גלולה שמאפשרת לזהות פוליפים טרום סרטניים במערכת העיכול. וגם בעשור האחרון, יצאו מישראל חידושים רפואיים מובילים אשר מבקשים לשפר את בריאותם של אנשים בעולם כולו.

הלבלב המלאכותי

בתחום הוסכרת, חוקרים ישראלים היו מהראשונים לפתח מערכת היברידית מסוג לבלב מלאכותי – מכשיר שמאפשר איזון אוטומטי של רמות הסוכר בדם עבור אנשים עם סוכרת התלויים באינסולין ממקור חיצוני.

מערכת הלבלב המלאכותי כוללת חיישן שמוחדר מתחת לעור ומנטר ברציפות את רמות הסוכר בדם, ומשאבה למתן אינסולין – אשר מתקשרים בניהם. החיישן והמשאבה מחוברים לאלגוריתם שמעבד את המידע שמתקבל בבדיקות ומגדיר את כמות האינסולין שמוחדר לגוף כדי לשמור על איזון ברמות הסוכר בדם.

הפיתוח חוסך מהמטופל את הצורך לחשב את כמות האינסולין שעליו להזריק, מפחית את החשש מהתקפי היפוגליקמיה במהלך השינה ונמצא כי הוא משפר משמעותית את איכות החיים.

חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים היו מהראשונים בעולם שסללו את הדרך לפיתוח הדגם החלוץ של הלבלב המלאכותי של חברת מדטרוניק הבינלאומית – פיתוח שאף הוכנס בינואר 2022 לסל הבריאות בישראל בהתוויות מסוימות. הפתרון הטכנולוגי שהוטמע במשאבת האינסולין של מדטרוניק הוא פרי פיתוח של חברת הסטרטאפ הישראלית DreaMed Diabetes, והוא מבוסס על מחקרים שבוצעו בשניידר בראשות פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר, בשיתוף עם ד"ר רויטל נימרי מהמכון וצוות מהנדסים בראשות ערן אטלס, מנכ"ל חברת הסטארטאפ ושחר מילר ועידו מולר, וכן רופאים, אחיות ודיאטניות. במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר פועל המרכז הארצי לסוכרת נעורים, והוא מהמכונים הגדולים בעולם, אשר מטופלים בו קרוב ל-2,000 ילדים ומתבגרים עם סוכרת בשנה. 

ניסויים לפיתוח הלבלב המלאכותי בוצעו במכון במשך יותר מעשור. במסגרת הניסוי הראשון בבני אדם נבדקה המערכת על שבעה בוגרים עם סוכרת סוג 1 בגילי 30-19 והתוצאות המרשימות דווחו בפברואר 2010 בכתב העת Diabetes Care. בניסוי שנערך בהמשך ודווח באוקטובר 2011 שהו 18 ילדים ובני נוער בגילי 15-12 שלושה ימים במלון בקיבוץ מעלה החמישה כשהם מחוברים למודל של לבלב מלאכותי שכונה אז MD Logic, מבלי שעליהם לבצע חישובים להזרקת האינסולין בשעות הלילה, ומהנדסים וצוותים רפואיים שוהים בחדר בקרה במלון שממנו עקבו אחר פעילות המערכת ואיזון ברמות הסוכר בדם של הילדים. בהמשך בוצעה בדיקה נוספת בקרב ילדים ששהו בביתם. בהמשך נבדקה המערכת על ילדים עם סוכרת סוג 1 ששהו ב"קייטנת סוכרת", והממצאים פורצי הדרך דווחו בפברואר 2013 בכתב העת New England Journal of Medicine והעידו על איזון טוב יותר ברמות הסוכר בדם בהשוואה לילדים שהשתמשו במשאבת אינסולין רגילה.

פרופ' פיליפ, המשמש גם סגן הדקאן לענייני מחקר ופיתוח בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, קיבל במארס 2021 פרס מפעל חיים על תרומתו בתחום אנדוקרינולוגית ילדים מטעם החברה האירופאית לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית (ESPE).

שיפור ההצלחות בטיפולי פוריות

ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת טיפולי פוריות. סל הבריאות הישראלי שהוא מהנרחבים בעולם, מאפשר למעשה טיפולי פוריות בחינם ללא הגבלה עד לשני ילדים לנשים עד גיל 45, ובהמשך אף טיפולים באמצעות תרומת ביצית עד גיל 54.

לכן היקף מחזורי טיפולי ההפריה בישראל הוא מהגבוהים המתועדים בעולם המערבי. בסקר בינלאומי שנערך ב-48 מדינות על ידי חוקרים מקנדה ופורסם באביב 2002 בכתב העת Human Reproduction Update תועד בישראל השיעור הגבוה ביותר של מחזורי טיפולי הפריה לשנה (1,657 למיליון), הרבה מעבר למקום השני – איסלנד (899 למיליון), ומעל צרפת (610 למיליון), בריטניה (441 למיליון), גרמניה (417 למיליון), ארה"ב (126 למיליון), יפן (101 למיליון) ובתחתית קזחסטן (2 למיליון).

אחד הפיתוחים הישראלים החדשים בתחום ההפריות שייך לחברתAIVF  הישראלית, שנוסדה בשנת 2018 על ידי דניאלה גלבוע, אמבריולוגית בכירה, בשיתוף עם פרופ' דניאל זיידמן, מבכירי הרופאים להפריה חוץ גופית ולשעבר אחראי יחידת המחקר באגף הנשים והיולדות במרכז הרפואי שיבא.

החברה פיתחה מערכת חדשנית בשם Embryologist Management Assistant (ובקיצור EMA), מבוססת בינה מלאכותית, שביכולתה לעקוב באמצעות אלגוריתם ייחודי אחר איכות העוברים שהופרו במעבדה, להעריך את העובר, ולבחור את העוברים המוצלחים ביותר להחזרה לגוף, וזאת כדי לשפר את סיכויי הקליטה של העובר ברחם ואת הסיכויים להיריון ולידה.

הטכנולוגיה צפויה להוביל לקיצור התהליך המפרך והמתסכל בטיפולי ההפריה עד ללידה, שלעתים כרוך במספר גבוה מאוד של מחזורי טיפול שנמשכים שנים, ומעמיס נפשית וכלכלית על האישה ואף מהווה מעמסה כלכלית על מערכת הבריאות בכללותה.

המערכת מבוססת על נתונים של הפריות חוץ גופיות שהתקבלו ממדינות שונות בעולם, והיא עוברת בשנים האחרונות מחקרי תיקוף. ביוני 2021 קיבלה החברה אישור שיווק באיחוד האירופי על בסיס מחקר שמצא כי היא מאפשרת לזהות מאפיינים גנטיים בעוברים בהתבסס על האלגוריתם הייחודי שפועל בה, והיא מצליחה לזהות שינויים בין עוברים תקינים גנטית לבין עוברים עם גנים פגומים כבר בחמשת הימים הראשונים להתפתחות העובר במעבדה.

באוקטובר 2022 הוצג בכנס שדווח בכתב העת הבינלאומי להפריה חוץ גופית RBMO כי האלגוריתם הצליח לזהות ב-271 עוברים תקינים גנטית את סיכויי ההצלחה לקליטתם ברחם בשיעור של 21% דיוק.

בשנתיים האחרונות גייסה החברה סכומי כסף גדולים להמשך ההשקעה בפיתוח, ובין השאר שותף בה הישראלי פרופ' דן אריאלי, מומחה לפתרון בעיות על ידי עיצוב התנהגות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת דיוק.

הקסדה שמטפלת במצוקה נפשית

אחד הפיתוחים הישראלים המעניינים בשנים האחרונות הוא קסדה שנחבשת על הראש ומבצעת גרייה מגנטית מוחית עמוקה לטיפול בהפרעות נפשיות עמידות לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. הקסדה פותחה על ידי חברת בריינסווי (Brainsway) – חברה ציבורית ישראלית הנסחרת בבורסה מהר חוצבים בירושלים אשר, הוקמה בשנת 2003.

הקסדה בשם Deep TMS (קיצור של Deep Transcranial Magnetic Stimulation) כוללת סליל אלקטרומגנטי אשר בעת חיבורו לזרם חשמלי מייצר שדה מגנטי שמאפשר גירוי של אזורים שונים בעומק קליפת המוח. בטיפולים בתסמונות שונות באמצעות הקסדה מכוונים באופן שונה עוצמת ועומק הגירוי, מיקומו, משך הטיפול ותדירות הטיפול. התוכנית הבסיסית כוללת גירוי הניתן במשך 20 דקות לטיפול, בחמישה מפגשים בשבוע למשך חודש עד חודש וחצי.

הפיתוח נחקר בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל במשך למעלה מעשור, וכן במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, גרמניה, בריטניה, קנדה, איטליה, יפן ואוסטרליה. בשנים האחרונות צבר הפיתוח תאוצה.

בשנת 2013 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את הטיפול בקסדה לדיכאון מז'ורי (MDD) עמיד לטיפול תרופתי בעקבות מחקרים שהצביעו על יעילותו. בעקבות האישור, בשנת 2014 הוכנסה הטכנולוגיה לביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים, ובשנת 2015 אף נרכשה על ידי הצבא ארה"ב לטיפול בחיילים אמריקאים שפיתחו דיכאון עמיד.

באוגוסט 2018 אישר המנהל האמריקאי את הטיפול בקסדה גם להפרעה אובססיבית-קןמפולסיבית (OCD), בקיץ 2020 אישר המנהל את הקסדה כטיפול בהתמכרות לניקוטין וגמילה מעישון סיגריות ובאוגוסט 2022 אישר המנהל את השימוש בקסדה גם לטיפול בדיכאון חרדתי.

חברת בריינסווי ממשיכה במחקרים להרחבת התוויות הקסדה בישראל. בקיץ 2019 דווח כי היא מקימה מרכז למחקר וטיפול בהפרעות מוחיות בבית החולים הפסיכיאטרי גהה.

הטיפול בקסדה כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי למטופלים מעל גיל 21 עם דיכאון מז'ורי או הפרעה ביפולארית עם עמידות לטיפול בנוגדי דיכאון שמתבטאת בחוסר תגובה לשתי תרופות שונות לאורך זמן או על רקע תופעות לוואי או חוסר סבילות לחלופות טיפוליות.

תרופה לכוויות קשות

פריצת דרך מדעית מישראל שקוצרת הצלחות לאחרונה היא תרופה חדשה לטיפול בכוויות קשות בשם נקסובריד (Nexobrid) שפותחה על ידי חברת מדיוונד (MediWound) מיבנה – חברת בת של כלל תעשיות ביוטכנולוגיה הנסחרת בבורסה.

נקסובריד מופקת מאנזימים המצויים בגבעולי אננס יחד עם ג'ל סטרילי, והתכשיר הוכח ביכולתו לטפל ברקמות עור שנפגעו בכוויות מבלי לפגוע ברקמות בריאות. התכשיר פועל במריחה חד פעמית בשכבה דקה על העור ומסיר רקמות פגועות של נפגעי כוויות חמורות תוך ארבע שעות, ומצמצם את הצורך בניתוחים וטיפולים פולשניים.

פיתוח הג'ל נעשה בין השאר בתמיכת הרשות למחקר ופיתוח של ביו-רפואה מתקדמת בארה"ב (BARDA). התכשיר מאושר כבר במדינות רבות, לרבות האיחוד האירופי, ישראל ובדצמבר 2022 אושר בארה"ב על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA). בשנה האחרונה דווח כי הטיפול סייע לטיפול בנפגעי כוויות במלחמה באוקראינה.

המכשיר שמאפשר טיפול רפואי מרחוק

מגפת הקורונה הובילה לפריחת טכנולוגיות שמסייעות למתן טיפול רפואי מרחוק, כאשר פעולות רבות שהיה נהוג בעבר לתת במרפאה התקבעו כשירותים שניתנים מרחוק, לרבות אישורי רופא, מרשמים לטיפולים ואף ביצוע אבחון רפואי של מצבים רפואיים ומחלות.

פיתוח ישראלי מוביל שקידם את יכולת האבחון של רופאים ראשוניים מרחוק, שהוחדר בשנים האחרונות בהיקפים גדולים בישראל הוא מכשיר ה'טייטו' (Tyto) – מכשיר רפואי פיתוח כחול לבן שמאפשר לבצע מרחוק פעולות רפואיות מגוונות, לרבות מדידת חום, דופק לב, קצב נשימה, רווי חמצן בדם (סטורציה) וצפייה בגרון, באוזניים, בבטן ובעור. הנתונים שנאספים במכשיר מעובדים על בסיס אלגוריתם שפותח בהתאם לעקרונות הבינה המלאכותית, והנתונים משוגרים למומחים רפואיים שיכולים מרחוק לפענח את הממצאים ולספק אבחנה רפואית, וכן להציע הפניות לבדיקות ומרשמים לתרופות לפי הצורך.

מכשיר הטייטו פותח על ידי חברת טייטו קר מנתניה, שהוקמה בשנת 2012. אחד ממנהלי החברה, דדי גלעד, סיפר באחד הראיונות כי את הרעיון לפיתוח קיבל כשהיה מבקר עם ביתו במרפאה ונאלץ להמתין לעתים זמן רב בתור לביצוע פעולות רפואיות שניתן בקלות לבצע מרחוק.

לאחר שהתקבל אישור למוצר במדינות רבות, לרבות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) והאיחוד האירופי וישראל, ומאז מגפת הקורונה - הואץ ייצור המכשיר, ובשנתיים האחרונות הוא נמכר בישראל דרך קופות החולים בעלות נמוכה לצורך טיפולי בית ואף ניתן לחלק מהמטופלים במסגרת אשפוז בית. כיום המכשיר מוצע לכלל המבוטחים בקופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית בעלות של 180-179 ש"ח, נכון לאפריל 2023, ומאפשר שיגור נתונים למוקד לרפואה מרחוק כתחליף להגעה למוקד רפואי וללא הצורך בהשתתפות עצמית הנהוגה בהגעה למוקד. במרכז הרפואי שיבא ניתן המכשיר בהשאלה למטופלים במסגרת שירותי רפואה מרחוק שמציע בית החולים – 'שיבא ביונד'. לפי הערכות, מאות אלפי אנשים ברחבי העולם כבר רכשו את המכשיר.

האלגוריתם לאבחון מצבים רפואיים באמצעות הטייטו מוסיף להשתכלל עם השנים. במארס 2023 דיווחה החברה כי המכשיר אושר לאבחון מרחוק של צפצופים בנשימה (Wheezing).

אולטרה סאונד ביתי

פיתוח ישראלי שקוצר בשנים האחרונות הצלחה בתחום הדימות הוא פיתוח מכשיר אולטרה סאונד קטן שמאפשר לנשים בהיריון לעקוב מהבית אחר מצב העובר. המכשיר מאפשר לבחון מרחוק בשימוש פשוט את דופק העובר, כמות מי השפיר, מיקום השליה, תנועות העובר ומדדים נוספים, וביכולתו לחסוך ביקורים במיון לנשים בהיריון ולבצע אבחון במצבים של תחושת ירידה תנועות העובר או חששות נוספים ממצוקה עוברית.

הפיתוח הישראלי של ד"ר אלעזר זוננשיין, פיזיקאי במקצועו, החל תחילה לייצור אולטרה סאונד ביתי לבירור פעולות הלב, אולם בהמשך שינתה החברה את יעוד המכשיר לבדיקות אולטרה סאונד בהיריון, וזאת לאחר התייעצות עם גינקולוגים ישראלים בכירים, בהם פרופ' שלמה משיח.

החברה המפתחת פלסאנמור (Pulsenmore) היא חברה ציבורית ישראלית הנסחרת בבורסה, ובין משקיעיה גם חברת ג'נרל אלקטריק הבינלאומית שמפיצה את המוצר באירופה, ארה"ב ויפן.

קופת חולים כללית החלה באחרונה להציע את המכשיר לנשים הרות דרך הביטוח המשלים במחיר של 350 ש"ח, נכון לאפריל 2023.

בהתבסס על הטכנולוגיה פותחו בהמשך בחברה גם מוצרים שמאפשרים למדוד את כמות הזקיקים של נשים שעוברות תהליכי הפריה חוץ גופית ומוצר המאפשר למדוד את כמות הנוזלים המצטברים בריאות למאובחנים עם מחלות כליה ואי ספיקת לב.

בדיקות שינה ביתיות

החברה הישראלית איתמר מדיקל, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה שעוסקת בפיתוח מוצרים רפואיים, הייתה חלוצה בפיתוח מכשיר פורץ דרך לביצוע בדיקות שינה ביתיות לאבחון הפרעות נשימה בשינה ובמרכזן דום נשימה בשינה.

פיתוח המכשיר שנמשך למעלה מעשור החל במעבדת השינה של פרופ' פרץ לביא, בכיר חוקרי השינה בישראל ומי שהקים את המעבדה הראשונה לחקר השינה בארץ, לשעבר נשיא הטכניון, בשיתוף עם ד״ר יעקב (קובי) שפי וד״ר בוב שנאל.

המכשיר WatchPAT מבוסס על ה-PAT (קיצור של (Peripheral Arterial Tone שהתגלה בישראל. המדובר באות שמודד את השינוי בנפח הפעימה של העורקים ההיקפיים, בשילוב עם מדדים שונים בפעילות העורקים, באופן שמאפשר להעריך את השינוי בתפקוד שכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם ולאתר הפרעות לבביות והפרעות נשימה בשינה.

המכשיר דמוי שעון הכולל אצבעון שמתחבר לאצבע בכף היד. הוא אוסף את הנתונים במהלך הלילה, ומשדר אותם דיגיטלית למרפאה לצורך אבחון, טיפול וייעוץ רפואי. 

בשנת 2010 כבר זכה הפיתוח להיכלל ברשימה היוקרתית של עשרת החידושים הרפואיים המובילים בעולם לאותה שנה של המרכז הרפואי האמריקאי 'קליבלנד קליניק'. ביוני 2019 אושר המכשיר לשיווק על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), ומגפת הקורונה והביקוש הגובר בעולם לבדיקות שינה ביתיות הובילו לזינוק בהכנסות החברה.

מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על יעילות הפיתוח החדש. באוקטובר 2018 דווח בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine על ממצאי מחקר מדרום קוריאה שמצא כי המכשיר סייע לאיתור הפרעות נשימה בשינה בקרב מתבגרים.

מחקר שהתבסס על נתונים מ-11 מרכזים לרפואת שינה, חלקם בישראל, שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת Sleep and Breathing, מצא כי המכשיר מאפשר להבחין בין דום נשימה חסימתי בשינה שמקורו בחסמה מכנית ביכולת השינה, לבין דום נשימה מרכזי שמקורו בפעילות משובשת של המוח.

בדצמבר 2020 פורסם בכתב העת Nature and Science of Sleep מחקר של צוות בינלאומי שמצא כי המכשיר מאפשר לאבחן ביעילות דום נשימה בשינה למאובחנים עם הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים.

הסרת גידולים סרטניים בהקפאה

אחד הפיתוחים הישראלים החדשים המסקרנים בתחום הטיפול בסרטן שמור לחברת אייסקיור מדיקל (IceCure Medical), חברה ציבורית ישראלית הנסחרת בבורסה שהוקמה עוד בשנת 2006. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית להסרת גידולים סרטניים באמצעות הקפאה של הגידול בחנקן נוזלי, כתחליף לניתוח – בתהליך המכונה רפואית 'קריואבלציה' (Cryoablation).

המכשיר בשם ProSense מופעל במסגרת פעולה רפואית זעיר פולשנית כתחליף לניתוח. במהלך הטיפול מוחדרת מחט לגידול הסרטני תחת הנחיית הדמיה, ודרכה מוזרם חנקן נוזלי להקפאת הגידול, מבלי לפגוע ברקמות בריאות סמוכות, תחת הרדמה חלקית.

בשנים האחרונות מתפרסמים דיווחים רפואיים על הצלחות לפיתוח המבטיח. בין השאר דווח על הצלחת הטיפול בהסרת גידולים קטנים מסוג סרטן קרצינומה של הכליה (RCC) במסגרת טיפול הכולל שני מחזורי הקפאה עם שלב הפשרה פסיבי ביניהם. בדצמבר 2022 הוצגו בכנס איגוד האורולוגים באילת תוצאות חיוביות למחקר ישראלי שבחן הסרת גידולים קטנים מהכליה בשיטה זו. במחקר שנערך במרכז הרפואי בני ציון בחיפה נמצא כי89.5%  מתוך 107 החולים שעברו את הטיפול לא חוו הישנות של הגידול במעקב שנמשך קרוב לשנתיים (22.2 חודשים). הטיפול בחולים ארך כ-24.5 דקות בממוצע, והיה כרוך באשפוז של יומיים (2.38 ימים).

בנוסף מבוצע מחקר בבית החולים בילינסון שבוחן את יעילות הטיפול להסרת גידולי סרטן השד. הטיפול מוצע לנשים שאינן יכולות לעבור ניתוח להסרת הגידול בשד, כשמדובר בגידול מקומי שגודלו עד 4 ס"מ. במחקר רב מרכזי שבוצע בקרב 194 חולות סרטן השד מגיל 60 ומעלה שעברו את התהליך, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2021 בכתב העת Annals of Surgical Oncology – נמצא כי הסרת גידולים בשד בהקפאה הובילה לאחר מעקב של קרוב לשלוש שנים (34.8 חודשים) לשיעור נמוך של 2.06% להישנות סרטן השד.

פענוח מהיר של בדיקות הדמיה

ישראל הפכה בשנים האחרונות חלוצה בפיתוח תוכנות ייחודיות שמסייעות לפענח צילומי הדמיה מסוגים שונים על בסיס בינה מלאכותית (AI). אחת ההצלחות רשומה על שם חברת Aidoc שמקדמת תוכנה שפותחה במרכז הרפואי שיבא, בהתבסס על המאגר העצום של מאות אלפי בדיקות הדמיה שבוצעו בשיבא לאורך השנים. בדיקות אלה שוכללו לכדי אלגוריתם משוכלל שמסייע לאתר באופן אוטומטי ובמהירות שיא בדיקות עם ממצאים חריגים. המערכת, שהוטמעה בשיבא עוד בשנת 2016, סורקת בדיקות רנטגן וסי.טי, ומזהה מצבי חירום רפואיים שדורשים התייחסות רפואית מיידית. המערכת מאפשרת לאתר בין השאר סימנים לשבץ מוחי, דימום תוך מוחי, מפרצת בכלי דם במוח, קרע באבי העורקים, "חזה אוויר" (פנאומוטורקס), שברים בעמוד השדרה והצלעות ותסחיף ריאתי. המערכת פותחה בין השאר בשיתוף ד"ר גל יניב, מנהל יחידת צנתורי מוח בשיבא ומייסד שותף ב"Aidoc".

בשנים האחרונות הוכיחה המערכת יעילות במספר עבודות. במחקר שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Neuroradiology נבחנה יכולתה בפיענוח הדמיות סי.טי מוח, ונמצא כי היא מצליחה לאתר דימומים תוך מוחיים וסיבוכים רפואיים נוספים ברמת דיוק של 96.5%, הגבוהה יותר מרמת דיוק של 89.4% במסלול פענוח רגיל.

בעת האחרונה הוטמעה המערכת בבתי חולים מובילים בארה"ב וכן בבתי חולים נוספים בישראל, לרבות בילינסון, איכילוב וסורוקה.

מערכת נוספת כחול-לבן לפענוח צילומי הדמיה היא המערכת של חברת VIZ.ai המבוססת אף היא על בינה מלאכותית, ומאפשרת איתור שבץ מוחי באמצעות אלגוריתם שמפענח הדמיות סי.טי מוח. שווי החברה זינק בשנה שעברה והיא הפכה ל'יוניקורן' – חברת סטארט אפ ששוויה מוערך במעל למיליארד דולר.

תוכנה נוספת לפענוח מהיר של צילומי סי.טי חזה פותחה בשנים האחרונות בשיתוף של חברת Radlogics והמרכז הרפואי שיבא ותוכנה נוספת פותחה על ידי חברת 'זברה מדיקל' בשיתוף קופת חולים כללית.

החלופה העתידית להשתלות?

המחסור העולמי באיברים להשתלות מוליד פיתוחים רפואיים שמבקשים לסייע לטיפול מהיר באנשים הנזקקים להשתלת איברים אשר נאלצים להמתין להשתלה בתורים שהולכים ומתארכים.

אחת מפריצות הדרך בתחום היא של חברת מטריסלף – חברה ישראלית הנסחרת בבורסה העוסקת בהנדסת הרקמות. החברה הוקמה בשנת 2019 בהתבסס על פיתוחים במעבדתו של פרופ' טל דביר מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. פרופ' דביר וצוותו התפרסמו באפריל 2019 כשדיווחו בכתב העת Advanced Science כי הצליחו לראשונה בעולם להדפיס לב מרקמות חיות במדפסת תלת ממד בתנאי מעבדה.

מזה למעלה מעשור שעוסקים פרופ' דביר וצוותו בפיתוח מעבדתי של רקמת לב המשלבת בין רקמה שהוצמחה מתאים אנושיים בשילוב מרכיבים מלאכותיים המשמשים כמעין 'פיגומים' לצורך בנייתה. הפיתוח של מטריסל מבוסס על פיתוח איברים להשתלות שכוללים הן תאים והן מרכיבי פיגומים שמקורם במטופל עצמו, באופן שמפחית את הסיכון לדחיית השתל. מרכיבי הפיגום שעליהם נבנית הרקמה המלאכותית נוצרים במעבדה מרקמת שומן תוך ביטנית בצורת הידרוג'ל, ואילו הרקמה עצמה נבנית מתאי גזע שנאספים ממנת דם של המטופל, אשר ביכולתם לכאורה להתמיין לכל סוג של תא.

בשנים האחרונות נערכים ניסויים בפיתוח החדש בבעלי חיים, לצורך בניית רקמת חוט שדרה, שמטרתה לאפשר לנפגעי חוט שדרה משותקים לשוב וללכת. בפיתוח זה מתמיינים תאי הגזע להפוך לתאי עצב.

ניסוי ראשון שבחן את השיטה החדשה בעכברים, וממצאיו פורסמו בפברואר 2022 בכתב העת Advanced Science, כבר העלה ממצאים מבטיחים כשהצביע על האפשרות לשקם פגיעות חוט שדרה באמצעות הרקמה החדשה. רקמות חוט השדרה המלאכותי ששימשו במחקר הופקו מחזירים. בחודשים האחרונים נעשים גם ניסויים בחיות, שבמסגרתם הופקה רקמת חוט השדרה המלאכותית מדגימות ביולוגיות שנאספו מישראלים שעברו ניתוחים כירורגיים בבטן בבתי חולים בדרום ובמרכז הארץ.

במידה והטכנולוגיה תתקדם – בעתיד הרחוק יותר מקווה החברה לפתח "חלקי חילוף לבני אדם", ולהשתמש בטכנולוגיה לבנייה של רקמות נוספות ובהן גם איברים מלאכותיים להשתלות.