שלפוחית רגיזה
מנהלי קהילה
בריחת שתן עשויה להיות סמן מקדים לנכות עתידית
כשליש עד מחצית מהנשים מתמודדות עם בריחת שתן. מחקר חדש מגלה כי התופעה עשויה להצביע על בעיה בריאותית חמורה יותר
כשליש עד מחצית מהנשים מפתחות עם העלייה בגיל בריחת שתן, המכונה גם 'דליפת שתן'. בסקר אמריקאי לאומי שפורסם בסתיו 2018 נמצא כי קרוב למחצית מהנשים המבוגרות מתמודדות עם בריחת שתן – 43% מהנשים בגילי 64-50 ו-51% מהנשים בגילי 80-65, וכשליש מתוכן (31%) חוות אפיזודות של בריחת שתן כמעט על בסיס יומיומי.
מספר גורמי סיכון נקשרו לתופעה, בהם משקל עודף, עישון סיגריות, היסטוריה משפחתית, ריבוי לידות, מחלות מסוימות – כמו פרקינסון, טרשת נפוצה וסוכרת, וכן פגיעה בתפקוד כיס השתן ומצבים אנטומיים נוספים.
בריחת שתן מלווה כמובן במבוכה גדולה, ועשויה להוביל להתבודדות חברתית והתפתחות מצוקה נפשית כגון דיכאון וחרדות. אולם מעבר למחיר הנפשי, מחקר אמריקאי חדש מזהה כי התופעה עלולה גם להצביע על בעיה רפואית חמורה ועל סיכון גבוה להתפתחות נכות בעתיד.
בריחת שתן מעורבת
בריחת שתן עשויה להתרחש במאמץ, כתוצאה משיעול או עיטוש, כאשר מופעל לחץ מכאני מהבטן על השריר הסוגר את הפתח של שלפוחית השתן, ולחילופין דליפת שתן מדחיפות, במצבים של קרבה פיזית לשירותים, וישנם מקרים מעורבים שבהם באים לידי ביטוי שני המצבים.
החוקרים מאוניברסיטת RUSH בשיקגו ניתחו ממצאים מתוך מחקר מעקב נרחב על בריאות האישה בארה"ב (מחקר SWAN, קיצור של Study of Women's health Across the Nation). המחקר כלל 1,801 משתתפות מבוגרות, בגיל 61.8 שנים בממוצע, חלקן מתמודדות עם בריחת שתן וחלקן שימשו כקבוצת ביקורת. רוב הנבדקות (68%) התמודדו גם עם עודף משקל וכעשירית (11%) עברו כריתת רחם בעברן.
מתוך המדגם, כשני שליש (64%) דיווחו על בריחת שדתן מסוג כלשהו עד פגישת המעקב ה-13 במסגרת במחקר. הניתוח כלל לבסוף נתונים אודות 358 נשים עם בריחת שתן במאמץ, 294 נשים עם בריחת שדתן בדחיפות, 500 נשים עם בריחת שתן מעורבת, ולצידן 649 נשים ללא בריחת שתן ששימשו כקבות ביקורת.
הנכות של הנבדקות נמדדה לאורך המחקר באמצעות מדד הקרוי Whodas שבוחן מספר היבטים של נכות תפקודית.
במעקב שנמשך 3.7 שנים תועדו מאות נשים שפיתחו נכויות שונות. נכות תנועתית בדרגת חומרה גבוהה תועדה בקרב 386 נשים עם בריחת שתן ו-127 נשים בקבוצת הביקורת.
ניתוח סטיסטי מצא כי בריחת שתן הייתה קשרה לעלייה בסיכוי לפתח נכות תפקודית לאורך זמן, ובעיקר במדדי תנועתיות (מוביליות), נכות ביכולות תקשורת עם הסביבה ונכות המתבטאת בחוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות. מי שהתמודדו עם בריחת שתן מעורבת – הכוללת תסמינים של בריחת שתן במאמץ ובדחיפות גם יחד – היו עם הסיכוי הגבוה ביותר לפתח נכות תפקודית כלשהי, סיכון שהיה גבוה ב-66% בהשוואה לסיכון אצל נשים עם בריחת שתן במאמץ או בדחיפות בלבד.
כמו כן, בריחת שתן על בסיס יומיומי הייתה מלווה בעלייה של 61% בסיכון לפתח נכות תפקודית עם הזמן, בהשוואה לבריחת שתן שתועדה בתדירות נמוכה של פחות מאפיזודה אחת לשבוע. כצפוי, גם ככל שבריחת השתן ערבה נפח גדול יותר של שתן שדולף, כך גדל הסיכון לנכות תפקודית עד פי 2.98.
החוקרים מסכמים כי בריחת שתן זוהתה במחקר כגורם סיכון שמאפשר לחזות ממדים שונים של נכות עתידית, ובהם נכות תנועתית ונכות ביכולת התקשורת עם הסביבה. ככל הנראה, הסיבה לכך היא בהתבודדות החברתית של נשים עם בריחת שתן, שמובילה אותן למצב של חוסר פעילות גופנית שמגדיל את הנטייה לנכות ולהפרעות תקשורת.
החוקרים מציינים כי הממצאים אמורים לשמש 'תמרור אזהרה' לרופאים שמזהים נשים עם בריחת שדתן, במטרה להציע התערבויות שיפחיתו את הסיכון לנכות עתידית.
המחקר נתמך על ידי מספר גופים וקרנות בארה"ב, ובין השאר המכון הלאומי האמריקאי לזקנה (NIA) והמכון הלאומי לחקר הסיעוד (NINR), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Menopause.
השפעה נפשית
"לעתים קרובות מתעלמים מתסמינים של בריחת שתן עד שהם הופכים למטרידים ומגבילים פעילויות פיזיות או חברתיות", אמרה עם פרסום הממצאים החוקרת הראשית פרופ' שילה דוגן (Dugan), יו"ר המחלקה לרפואה גופנית ושיקום באוניברסיטת RUSH. "מכיוון שמחקר זה מצביע על כך שבריחת שתן קשורה לנכות – בחינת אפשרויות הטיפול בשלבים המוקדמים עשויה לעזור להפחית תוצאה זו אצל נשים באמצע החיים".
פרופ' דוגן עזרה בעבר לגבש את התוכנית לבריאות הבטן והאגן באוניברסיטת RUSH, המטפלת במספר מצבים רפואיים, כולל בריחת שתן, במטרה להפחית את היקף המתמודדות עם נכויות.
ממצאי המחקר מקבלים חיזוק מעבודות רבות שהצביעו על ההשפעות הנפשיות הקשות של בריחת שתן. מטה אנליזה מסין שפורסמה ביוני 2020 בכתב העת Journal of International Medical Research מצאה כי בריחת שתן מלווה בעלייה של 73% בסיכון לדיכאון ו/או חרדות. גם אצל נשים הרות, מחקרים מצביעים על קשר בין בריחת שתן בהיריון לבין עלייה בסיכון לדיכאון לאחר הלידה.