שמי שולמית , כתבתי 2 שירים , השירים משקפים את רגשותיו של אדם שעובר התקף אפילפטי והתנהגות החברה. להלן השירים: קיפאון חושים בין חלונות הראווה הסתובבתי ממגוון הריחות והצבעים התרשמתי אך לפתע קרסתי ומעדתי ואת עצמי במרכז רפואי מצאתי. אולי היה זה התקף משיכרון צבעים וריחות או שמא , התקף שחזר לבקר במלוא העוז קיימת אפשרות שהיה זה התקף חסר נימוס שבא להתארח ונס במהירות. יתכן שצבעי המלמלות מחלונות הראווה וניחוח הריחות ממכלול המסעדות גרמו לאובדן חושים שהסתיים בקיפאון (אפילפסיה) התפקחתי והתעשתי ,קמתי ונסתי ואת הטיול שהתחלתי סיימתי. ________________________ עצירת ההתפתחות הרגשית עולם הטכנולוגיה יצא מהרציף עוד קרון רצה להספיק ורכבת החומריות טסה מבלי להבחין השינוי במדע משתולל כשבשבת הגישה האנושית קפאה מלכת התקופה השתנתה חלפו השנים אנשים נותרו עם מושגים עתיקים הרכבת התדרדרה והקרונות ירדו מהפסים ורק קרן אור תייצב את הנוסעים הקטר שב לתחנה למנוחה וברציף מקווים לשינוי בחברה כולי תקווה שהפירסום יסייע ויתן הד ציבורי רחב לנושא האפילפסיה ובתקווה לשינוי בחברה. בברכה, שולמית