הסכם פורץ דרך לקידום הטיפול בהפרעות אכילה בישראל: במסגרת תוכנית שיזמה ח"כ לימור מגן תלם ("ישראל בתינו"), בשיתוף עם שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבריאות ניצן הורוביץ, הוכנס לתקציב המדינה שיידון בכנסת בחודש הבא סעיף הקובע את הכפלת מספר מיטות האשפוז לנוער והמיטות לאשפוז יום במסגרת מערך הטיפול בהפרעות אכילה בבתי החולים בישראל החל מינואר הקרוב, בהיקף של 30 מיליון שקל בשנה.

על פי ההסכם שהושג, למערך הטיפול האשפוזי בהפרעות אכילה יתווספו 40 מיטות אשפוז נוער ובנוסף 40 עמדות לאשפוז יום. המיטות יחולקו בין המוסדות הרפואיים בישראל המטפלים בהפרעות אכילה בהתאם לעבודת מטה שתבוצע בהמשך במשרד הבריאות.

מספר החולות גדל

בשנים האחרונות עולה לדיון מצוקת המסגרות לאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה ותורי ההמתנה הארוכים למסגרות אשפוז, אשר עלולים לסכן את חיי המטופלות והמטופלים.

לפי נתונים שרוכזו בלשכתה של ח"כ מגן תלם, כיום בישראל 46 מיטות אשפוז לנערות ונערים המאובחנים עם הפרעות אכילה ו-52 עמדות לאשפוז יום – המהוות חלופה לאשפוז מלא לנוער ומבוגרים. כמו כן, במרכז הרפואי שיבא פועלת המחלקה היחידה בישראל שמציעה מסגרת של אשפוז מלא לבוגרים מעל גיל 18 עם הפרעות אכילה בהיקף של כ-40 מיטות – מחלקה שנסגרה לפני כחמש שנים עקב ויכוח על תקצוב מול משרד הבריאות, ובהמשך נפתחה מחדש לאחר שהוסדר תמחור המאושפזים בה. מספר המיטות במערך האשפוזי למטופלים עם הפרעות אכילה בישראל לא גדל מזה כשש שנים.

לעומת זאת, מספר הסובלים מהפרעות אכילה בישראל עולה בהתמדה, ומונה כיום לפי הערכות כ-450 אלף איש. לפי נתונים שהוצגו בשנת 2016 בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על סמך מספרים שהתקבלו רק משתי קופות החולים מכבי ולאומית, בהן אלה בלבד מאובחנים מדי שנה כ-1,500 מבוטחים חדשים עם הפרעות אכילה, רובם (72%) נשים וכמחציתם (52%) קטינים. כמו כן, מזה שנים מחקרים מתריעים על עלייה בהיקף הפרעות האכילה בישראל, לצד עלייה דומה במדינות העולם המערבי: מחקר בינלאומי שבוצע על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) שממצאיו פורסמו בשנת 2007, העלה כי לנערות ישראליות יש דימוי גוף בעייתי יותר ובהשוואה בין 28 מדינות, נערות ישראליות מחזיקות בשיא כשמעל לרבע מתוכן דיווחו כי הן עושות דיאטה להפחתה במשקל (27.1%) – 6% יותר מהשיעור שדווח בארה"ב שדורגה שנייה. מחקר נוסף שפורסם בשנת 2014 זיהה ממצאים דומים, כשהעריך על סמך בדיקה בבתי ספר בצפון ובמרכז כי כמחצית מהמתבגרים הישראלים מתכננים דיאטה.

בחודשים האחרונים דווח בתקשורת על החמרה במצב ועלייה בהיקף הפרעות האכילה במדינה על רקע התפרצות מגפת הקורונה, בין השאר עקב הבידוד החברתי ותחושת אי הוודאות והעלייה ברמות המתח והדיכאון, כמו גם עלייה בצריכה של מידע לא מבוקר באינטרנט שעלול להוביל לאימוץ התנהגויות סיכוניות ביחס לאכילה. גם במדינות המערב מדווח על ממצאים דומים: במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Pediatrics דווחו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן על עלייה של יותר מפי 2 בהיקף האשפוזים על רקע הפרעות אכילה בתקופת הקורונה.

מצוקת תשתיות ותורים ארוכים

כאמור, לצד הגידול בהיקף הפרעות האכילה במדינה – מספר המיטות לאשפוז על רקע הפרעות אכילה נותר יציב ומבטא מחסור מתמשך.

דו"ח מבקר המדינה מתח עוד במאי 2013 ביקורת על מערך הטיפול בהפרעות אכילה שסובל ממחסור חמור במיטות אשפוז במסגרות ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה וכן בבתי חולים פסיכיאטריים כלליים, תורים ממושכים לקבלת שירות והעדר פעילות מטה מוסדרת בנושא מצד משרד הבריאות. לפי הדו"ח, למחלקה ייעודית שטיפלה בבוגרות עם הפרעות אכילה במרכז הרפואי שיבא דווח על תורי המתנה של חודשיים עד ארבעה חודשים לקבלת השירות, כשמספר הממתינות בה הוא 30-10 חולות בכל זמן נתון, וגם למחלקה לטיפול בנערות עם הפרעות אכילה בשיבא דווח אז על תורי המתנה דומים. בדו"ח הכנסת משנת 2016 עדכן משרד הבריאות על הפעלתן של 40 מיטות אשפוז לבוגרים עם הפרעות אכילה, 44 מיטות אשפוז לנוער עם הפרעות אכילה ו-52 עמודות לטיפול ביום בהפרעות אכילה בבני נוער בישראל. לפי נתונים עדכניים שרוכזו בלשכתה של ח"כ מגן תלם, מאז שנת 2016 לא נוספו מיטות למצבת זו.

בדו"ח העדכני ביותר של משרד הבריאות המסכם את כלל מיטות האשפוז בישראל מתקבלים נתונים מעט שונים, אך עדיין כאלו שמצביעים על מחסור כבד. לפי הדו"ח, נכון לסוף 2018 היו בבתי החולים בישראל 666 מיטות לטיפול יום פסיכיאטרי, כ-6% מתוכן בלבד ייעודיות למטופלים עם הפרעות אכילה, כלומר כ-40 מיטות.

בחלק נוסף של הדו"ח נקבע כי באשר למיטות לאשפוז מלא, פעלו בכל הארץ 48 מיטות לבוגרים עם הפרעות אכילה (במחלקה הייעודית בשיבא) ועוד 15 מיטות בלבד לילדים ונוער עם הפרעות אכילה, ככל הנראה לצד מיטות נוספות לאשפוז נוער עם הפרעות אכילה שרשומות בתקן כמיטות רגילות לאשפוז פסיכיאטרי של בני נוער, וכן 40 עמדות ייעודיות לטיפול יום בהפרעות אכילה שבהן נמנו 1,949 ימי טיפול בשנת 2018. לפי הדו"ח, פיזור המיטות במערך הייעודי לטיפול אשפוזי בהפרעות אכילה בישראל אינו שוויוני בכל אזורי הארץ, והמיטות ממוקמות בעיקר בבתי חולים במרכז הארץ עם מיעוט מיטות בדרום ומחסור חמור בצפון ובירושלים.

גם בקהילת הפרעות אכילה באתר "כמוני" מפורסמים בשנים האחרונות דיווחים על תורי המתנה ממושכים למסגרות אשפוז בהפרעות אכילה בישראל. "רשימת ההמתנה ארוכה ואני במצב גרוע! דחוף!", כתבה בנובמבר 2016 אחת הגולשות בפורום הפרעות אכילה והוסיפה כי "בסופ"ש התעלפתי והייתי במיון, דופק 45. רשימת ההמתנה בתל השומר ארוכה והוצע לי לבדוק בהדסה. פניתי אליהם ואני מנסה לדלות מידע גם אונליין". באוקטובר 2017 כתבה מטופלת נוספת בפורום כי "רשימת ההמתנה היא השטן בהתגלמותו. כבר החלטתי שאני רוצה עזרה, שאני רוצה לעשות מה שנכון. יופי. עכשיו צריך לחכות. כמה זמן? לא ברור. אין צפי. ובינתיים? אפשר להמשיך לרדת בשקט. רק שהשקט הזה נורא רועש לי בראש. ואין לי כוח יותר להיות בתוך הרעש הזה. אין לי". ביולי 2021 העידה מטופלת נוספת בפורום על "החמרה בעת המתנה לאשפוז הפרעות אכילה", וציינה כי "אמרו להמתין לאשפוז המלא לזמן לא ידוע, ובדירה אני רק מדרדרת. יש בי משאלה פנימית שטיפול בפוסט טראומה יפחית במידה מסויימת את ההפרעת אכילה, ואולי זו הגישה הנכונה בי, אבל קול נוסף שיודע שה"א כבר חזקה מידי ורק אשפוז מלא אולי יעזור, אבל אין צפי באופק לתהש (לשיבא – ד"א)".

בפברואר האחרון דיווחה ב"הארץ" אשת צוות במחלקה הייעודית לאשפוז הפרעות אכילה מבוגרים בשיבא, כאמור היחידה בארץ, כי רשימת ההמתנה למחלקה הגיעה בעקבות מגפת הקורונה לאורך שלא היה לו תקדים עם עד 60 בוגרים שממתינים לאשפוז מלא – כפול בהשוואה לאורך הרשימה בימים כתיקונם

סכנות בעסקי הדוגמנות

מסגרות אשפוז להפרעות אכילה מהוות בשנים האחרונות את אחת האפשרויות הטיפוליות לסובלות ולסובלים מהפרעות אכילה חמורות במיוחד, שנדרשים לטיפולים אינטנסיביים יותר מאשר טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיה, ונזקקים למעקב טיפולי הדוק כדי למנוע הידרדרות במצבם עד כדי סכנת חיים.

את היוזמה להרחבת מערך האשפוז למטופלים עם הפרעות אכילה בישראל מקדמת ח"כ מגן תלם על רקע חשיפתה האישית לנושא הפרעות האכילה, כשעבדה בעבר בענף הדוגמנות והוכתרה בגיל 17 כסגנית מלכת היופי בישראל לשנת 1988. מתחילת כהונתה הפרלמנטרית יזמה מגן תלם הצעות חוק בתחום הטיפול והמניעה של הפרעות אכילה, לרבות תיקון לחוק הפוטושופ שנכנס לתוקף בינואר 2013 אשר קובע משקל מינימלי לעיסוק בדוגמנות בישראל – באופן שיחייב הקמת גוף מפקח והטלת קנסות על סוכנויות דוגמנות שמפרות את לשון החוק, וכן יוזמות חקיקה חדשות למתן רישיונות לסוכני דוגמנות ולליווי קטינים בעת צילומי דוגמנות.

ח"כ מגן תלם אמרה השבוע בעקבות אישור יוזמתה כי "זהו אחד הימים הכי מרגשים עבורי. אני שמחה ומאושרת שקיבלתי לידי את ההזדמנות לעזור לכל אלו שזקוקים וזקוקות לכך, ואמשיך לטפל בנושא במלוא המרץ וללוות את תהליך מתן התקציבים למרכזי הטיפול, לבריאות ולרווחת מתמודדי הפרעות אכילה.*

עוד על אשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה בישראל