הסיכון לשבץ מוחי תלוי בגורמים שונים, בהם גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים להיווצרות קרישי דם ולשבץ, לרבות גיל, תחלואה כרונית – בעיקר טרשת עורקים, השמנת יתר, לחץ דם גבוה וסוכרת, סיגריות, היריון ולידה, נטילת גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חלופי.

לצד אלו, מתברר לאחרונה בעבודות כי גם שינויים אקלימיים עשויים להשפיע על הסיכון לשבץ. ובעוד שמחקרים בשנים האחרונות במדינות צפוניות באירופה וארה"ב העלו כי גלי חום בימי הקיץ הקופחים מעלים את הסיכון לשבץ מוחי, ומחקר קודם גם בארץ העלה כי עלייה בטמפרוטרה מגדילה את הסיכון לשבץ בקרב גברים, הרי שכעת מצאו חוקרים ישראלים כי באקלים הארץ ישראלי, שבו החורף קל יחסית – ימי החורף דווקא מסוכנים יותר להתפתחות אירוע מוחי.

סיכון נמוך בספטמבר

החוקרים מהמחלקות לנוירולוגיה, נוירוכירורגיה ורדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ניתחו מקרים של 974 מטופלים תושבי צפון הארץ שעברו שבץ מוחי על פי קביעה של נוירולוג או נוירוכירורג ובדיקות הדמיה, ואושפזו בבית החולים בין השנים 2000 ל-2014, כרבע מתוכם (26.1%) ערבים.

המקרים נותחו בהתאם למועד היארעות השבץ – תאריך הפגיעה בשבץ והעונה הרלוונטית, ובהמשך הוצלב המידע עם נתוני תמותה במהלך האשפוז, משך האשפוז – המעיד על סיבוכים ומצב תפקודי בעת השחרור מבית החולים. גורם הסיכון המשמעותי יותר לשבץ שזוהה במחקר – היה לחץ דם גבוה, ומשך האשפוז הממוצע בעקבות השבץ עמד על 10 ימים, ובהמשך 41% מהמאושפזים הופנו למסגרת שיקומית, 21% הופנו לשיקום בבית ו-5% הופנו למוסד סיעודי.

המחקר העלה כי רוב האשפוזים בעקבות שבץ מוחי מתרחשים בחורף, בהשוואה לקיץ, כשמבין החודשים – הסיכון הגבוה ביותר לשבץ נמדד בחודש ינואר, והיה גבוה בכ-50% מהסיכון הצפוי (המשוער), ואילו הסיכון הנמוך ביותר לשבץ נמדד בחודש ספטמבר, והיה נמוך בכ-25% מהסיכון הצפוי.

לא נמצאו במחקר הבדלים מובהקים סטטיסטית בהיארעות שבץ בין ימי חול לסופי שבוע, וכמו כן לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתמותה בעקבות שבץ או במצב התפקודי בעת השחרור בין העונות השונות שבהן התפתחה המחלה בהתאם למידע שנאסף במדגם.

כשליש מהמטופלים שנכללו במחקר מתו במהלך האשפוז בבית החולים, ונמצאו הבדלים מובהקים בסיכון לתמותה בין חודשי השנה, כשהסיכון היה הגבוה ביותר בחודש ינואר, והנמוך ביותר בחודשים פברואר, יולי ואוגוסט.

מחסור במיטות שיקום

החוקרים מעלים מספר סיבות אפשריות לנטייה הגוברת לפתח שבץ בחורף שזוהתה בעבודה, לרבות שינויים במזג האוויר, שהועלו כסיבה אפשרית להבדלים בסיכון לשבץ בין עונות השנה גם בעבודות שבוצעו בעבר בין השאר בארה"ב, בלגיה, דרום אמריקה ורוסיה. עבודות העלו כי חשיפה למזג אוויר קר מגבירה את פעילות מערכת העצבים הסימפטטית, מעלה את לחץ הדם ומעלה את רמות הורמון הנוראפינפרין בנוזל הדם ובשתן, וכך עשויה להעלות סיכון לשבץ.

המחקר זיהה נטייה גם לעלייה במשך האשפוז לאחר שבץ מוחי בקיץ, נטייה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית, ולטענת החוקרים ניתן להסבירה בין השאר על ידי גורמים קליניים כמו חומרת הדימום, וכן בסיבות לוגיסטיות, על רקע המחסור הגובר במיטות במסגרות לשיקום נפגעי שבץ, שהגיע בשנת 2010 ל-108% תפוסה בממוצע.

"נדרשים מחקרים נוספים לזיהוי גורמים שמשפיעים על השוני העונתי בסיכון לשבץ, לרבות גורמים ביולוגיים, ואלו יוכלו לסייע בעתיד בתכנון אסטרטגיות למניעת שבץ", מסכמים החוקרים.

במחקר השתפו פרופ' גרגורי טלמן, ד"ר גיל סוירי, פרפ' אלי שפרכר, ד"ר יעקב אמסלם וד"ר אביזוב, וממצאיו דווחו לאחרונה בכתב העת Chronobiology International.

הקשר בין עונות השנה לסיכון לפתח שבץ נבחן בשנים האחרונות במחקרים במדינות שונות והעלה תוצאות סותרות. חלק מהמחקרים מצביעים על עלייה בשכיחות של שבץ מוחי – הן איסכמי והן המורגי – דווקא בחודשי האביב והקיץ. כך, למשל, מחקר אמריקאי שנסמך על נתונים משנות התשעים והעלה כי גלי חום ממושכים בקיץ של פלורידה הובילו לעלייה של 12% באשפוזים כתוצאה משבץ מוחי. במחקר שפורסם בכנס בינלאומי של איגוד רופאי הלב האמריקאים (AHA) בפברואר 2014 בסן דייגו שבקליפורניה, נמצא כי עלייה בטמפרטורות, חשיפה ללחות ותנאי מזג אוויר של תנודות מהירות בטמפרטורה – מעלים את הסיכון לשבץ.

עם זאת, לטענת החוקרים בעבודה הנוכחית, מחקרים אלו נערכו בעיקר במדינות שבהן קיימים הבדלים גדולים במזג האוויר בין העונות, ואילו במדינות המזרח התיכון שבהן ההבדלים בין העונות מתונים יותר – הנושא לא נחקר דיו. בצפון יוון בוצע מחקר אחד שפורסם ביולי 2013 בכתב העת Neurological Research, ולא הצליח להדגים קשר כלשהו בין עונות השנה לסיכון לשבץ, ובאיטליה היו מחקרים שזיהו סיכון גבוה יותר לשבץ בחורף, בדומה לממצאים הנוכחיים שנאספו בארץ, בהם מחקר שפורסם עוד באפריל 1994 בכתב העת Acta Neurologica.

עם זאת, ממצאי המחקר החדש סותרים ממצאים שהועלו בעבודה שבוצעה במרכז הרפואי סורוקה בדרום הארץ, וממצאיה פורסמו לאחרונה, שהצביעה דווקא בקרב גברים על עלייה בהיארעות שבץ מוחי בקיץ ובסתיו עם העלייה בטמפרטורה.

הממצאים הנוכחיים אמנם לא העלו קשר בין ימי השבוע לבין הסיכון לשבץ, אולם עבודות אחרות מצאו כי הסיכון גבוה יותר בימי שני, עם החזרה לעבודה לאחר סוף השבוע במדינות נוצריות.

הקשר בין עונות השנה לסיכון לפתח מחלות או להתפרצות תסמיני מחלות קיימות הוא מושא לעבודות מחקר שונות. ככלל, החורף מזוהה עם החמרה בתסמינים של מחלות כרוניות רבות, לרבות COPD ואסתמה, וכן עם החמרה במצב הנפשי, שבאה לידי ביטוי בין השאר בדיכאון חורף. לצד זאת, מחקרים קושרים בין הקיץ לבין עלייה בתמותה מאירועי לב, עלייה בלחץ הדם והחמרה בתסמינים של טרשת נפוצה. גם בהיבטים של גדילה נמצא במחקר מבריטניה כי תינוקות שנולדים בקיץ גבוהים יותר.

Chronobiology International, doi: 10.1080/07420528.2016.1278223