פחות מחודשיים לאחר התיעוד הראשון בניסוי רפואי שהוגדר פורץ דרך בתחום השתלות האיברים – רופאים אמריקאים דיווחו השבוע על השתלה שנייה מוצלחת של כליית חזיר מהונדס גנטית.

הכליה הושתלה בנפטר שמת במוות מוחי, ושימש תורם איברים וליבו הוסיף לפעום בעזרת מכשור מלאכותי. במרכז הרפואי בניו יורק שבו בוצעה ההשתלה, NYU Langone Health, מדווחים כי "הניתוח השני הוא סימן להתקדמות המתמשכת אל עבר חלופה פוטנציאלית שתוכל לאפשר אספקת איברים מצילי חיים". המחקר מספק רוח גבית נוספת לתחום השתלות איברים שמקורם בבעלי חיים – שעשויות לשמש בעתיד לפתרון למחסור החמור בעולם באיברים להשתלות.

על ההשתלה השנייה היה אחראי מי שעמד גם בראש צוות המשתילים בהשתלה הראשונה – פרופ' רוברט מונטגמרי, מנהל מכון ההשתלות NYU Langone המסונף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU). החודש דווח כי פרופ' מונגמרי הוכר על ידי מגזין Newsweek כאחד החוקרים פורצי הדרך בארה"ב לשנת 2021.

ההשתלה הנוכחית בוצעה בעזרת ארגון LiveOnNY הפועל לקידום תרומות איברים ורקמות במטרופולין של ניו יורק, וסייע באיתור תורם איברים שקרוביו נתנו הסכמתם להשתתפותו במחקר רפואי פורץ דרך זה. בהודעה לעיתונות מסר ד"ר מונטגמרי כי "הצלחנו 'לשכפל' את תוצאות הניסוי הראשון ולהציג הבטחה מתמשכת לכך שאיברים מהונדסים גנטיים עשויים לשמש מקור מתחדש לאיברים עבור רבים ברחבי העולם שממתינים למתנה מצילת חיים. יש עוד עבודה רבה לעשות לפני שנתחיל בניסויים על בני אדם חיים, אך הממצאים המקדימים נותנים לנו תקווה".

חיזוק לתקווה

הניסוי השני בוצע ב-22 בנובמבר, ועשה שימוש בחזיר שעבר הנדוס גנטי הקרוי GalSafe. החזיר עבר למעשה תהליך להוצאת גן ספציפי המכונה 'אלפא גל' (Alpha Gal) המקודד למולקולות סוכר מסוימות, אשר נמצא בעבודות כי הן מעורבות בתהליכי דחייה אגרסיביים של רקמות זרות בבני אדם. התהליך בוצע על ידי חברת Revivicor בחווה שבמדינת איואה באמצעות טכנולוגיה שאושרה באופן תקדימי בדצמבר 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למטרות שימוש בבני אדם – הן לצורכי מזון והן למטרות רפואיות. בהתאם לאישור החווה מסוגלת לגדל כ-1,000 חזירים מהונדסים גנטית בשנה. לפי ספר שכתב האימונולוג פרופ' אורי גלילי מהקולג' לרפואה Rush בשיקגו בשנת 2018, לגן 'אלפא גל' היה תפקיד אבולוציוני בהיסטוריה בהישרדות של פרימטים בתקופות של מגפות נגיפיות.

בהשתלה הניסיונית הנוכחית, בלוטת התימוס של החזיר המהונדס, שמשמשת לייצור מרכיבים של מערכת החיסון, חוברה לכליה המיועדת להשתלה לפני הניתוח, והושתלה אף היא, וזאת במטרה להפחית עוד יותר את הסיכון להתפתחות תגובה אימונולוגית פתולוגית כנגד כליית החזיר אצל המושתל.

בהשתלה הקודמת שעליה דווח לפני כחודשיים, הצליח צוות החוקרים להשתיל לראשונה כליית חזיר מהונדס גנטית במטופלת שלקתה במוות מוחי, וגם בניתוח זה דווח כי הכליה נקלטה בגוף האנושי ופעלה כהלכה. יש לציין כי שני הדיווחים עדיין לא זכו לתהליך מוסדר של בקרת עמיתים וטרם פורסמו בספרות הרפואית.

מספריים מולקולריות

בעשורים האחרונים הצורך באיברים אנושיים להשתלות הולך וגדל, ומספר תורמי האיברים הפוטנציאליים אינו מדביק את קצב הביקוש. בישראל מדי שנה מתים עשרות חולים שנמצאים ברשימת ההמתנה להשתלות איברים, ובשנה האחרונה, לצד דיווחים על ירידה בפעילות ההשתלות בעולם ובישראל בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, דווח בישראל על גידול של 10% ברשימת הממתינים להשתלות איברים ועלייה של 26% במספר החולים שמתו בעודם ברשימת ההמתנה.

המחקרים החדשים מהווים חלק מענף מחקרי שבוחן את האפשרות להשתיל בבני אדם איברים שמקורם בבעלי חיים – תחום המכונה ברפואה Xenotransplsantation (ובעברית: "השתלה שלא מבן מינו"), אולם עד כה המחקרים בתחום כשלו עקב תגובות חמורות עד כדי קטלניות של דחיית השתל מצד הגוף האנושי.  

יחד עם זאת, הרעיון מעורר דיונים אתיים נוקבים בדבר רווחתם של בעליי חיים וניצול חיות, כאשר מיליונים רבים של בעלי חיים נהרגים מדי שנה לצורכי מזון. באוגוסט 2017, כשדווח על התקדמות במחקר לפיתוח שיטות להנדוס גנטי של חזירים לצורך השתלת איבריהם, פרסם ארגון PETA הפועל לזכויות בעלי חיים הודעה ולפיה כי "חזירים אינם חלקי חילוף, ואסור לעשות בהם שימוש שכזה רק בגלל שבני אדם יותר מדי מרוכזים בעצמם מכדי לתרום את איבריהם למטופלים שנזקקים להשתלות איברים". הדיווחים האחרונים מארה"ב העלו לאחרונה מחדש את השאלות האתיות שצפויות להוסיף וללוות את המחקרים בתחום גם בשנים הקרובות.